האם יש אמת בטענה שלגברים נשואים שמנהלים רומן מחוץ לבית קשה ליותר עזוב לטובת האחרת מאשר לנשים נשואות שמאוהבות באחר?
בעידן שלנו יותר ויותר נשים יוזמות את הפרידה, בשונה מלפני 100 שנים שאז מי שיזם את הגירושים היה הגבר. אז נשים ספגו ושתקו. לא הרשו לעצמן לעזוב, לא עבדו, טיפלו רק בענייני הבית והילדים והיו במובנים רבים שבויות. אישה גרושה נחשבה אז לסוג ב', למשומשת. התפתחנו והתקדמנו מאז להיום.
התפיסה השוביניסטית דועכת.
ברור שיש הכל מהכל. יש נשים שלא מסוגלות לעשות את המהלך למרות אהבתן לאחר ויש גברים שמתקשים בצעד הגורלי. אך המאזן הישן התהפך.
המבנה הנפשי/ריגשי אצל גברים ונשים אינו זהה. גברים זקוקים למסגרת המשפחתית, ליציבות, לסדר ולשגרה. הדגש הוא לא על התוכן שבפנים. הרגש הוא לא המוביל אלא דווקא הצד הטכני הפונקציונלי הוא הדומיננטי. נשים, לעומתם, שבויות ברגש. אם אישה נשואה מאוהבת בגבר אחר היא כל כולה בזה. טוטאלית, חושבת עליו כל היום ולא רוצה קרבה עם בעלה. מתחמקת מסקס בבית, מפסיקה להימשך לבעלה ולא מוכנה לעשות הצגות ולזייף. אישה מאוהבת נוטה יותר לוותר על הכל וללכת. ואם הילדים נשארים בחזקתה זה בכלל מקל על כל התהליך.
שני הסיפורים בטור הזה הם על גבר נשוי מאוהב שמתקשה לעזוב ומתלבט מה לעשות. ועל אישה שהתגרשה ובן זוגה הנשוי קיבל רגליים קרות ונשאר עם אשתו.
גלעד מפחד מהשינוי. גלעד הוא גבר בן 48 נשוי כבר 20 שנה לאישה נחמדה לדבריו. הם חיים ברמה גבוהה, בבית מפואר ויש להם הכל. לא רע להם. גם לא מאד טוב, אבל נסבל. כבר שלוש שנים הוא ברומן אהבה עם מיכל. זה התחיל כששניהם היו נשואים והתאהבו. מיכל כבר התגרשה לפני שנה וממתינה שהוא יבוא. כך סוכם ביניהם אבל הוא מתמהמה, מהורהר, לא יודע מה לעשות. מאד רוצה לחיות עם מיכל אבל יש לו הרבה מה להפסיד גם כלכלית אם יעשה את הצעד, יפרק הכל, יעמוד מול כל העולם, יתמודד עם כעסים מכל הכיוונים ובסוף עם מיכל זה לא ילך. הוא מפחד לעשות טעות. וככה הוא מושך את מיכל בהבטחות ללא כיסוי ומצליח למשוך זמן. עשרות פעמים היא כבר סילקה אותו והפצירה בו שעד שהוא לא עוזב שלא יצור איתה קשר. אז הוא מתרחק ליומיים שלושה , נשבר ומצלצל חצי בוכה. היא נמסה, מתגעגעת וחוזרת. ככה זה נמשך ונמשך וזה הלופ. זה הדי אן .אי של הקשר.
אם אישה נשואה מאוהבת בגבר אחר היא כל כולה בזה. טוטאלית, חושבת עליו כל היום ולא רוצה קרבה עם בעלה. מתחמקת מסקס בבית, מפסיקה להימשך לבעלה ולא מוכנה לעשות הצגות ולזייף
גלעד כנראה לא יעשה את המהלך הזה. הוא לא שלם עם השינוי. מפחד לקחת צ'אנס שאולי זו תהיה תהום עמוקה. הפחד שלו להישאר קירח מכאן ומכאן, הפחד שאשתו תמצא בן זוג שיגור בביתו עם ילדיו מקפיא את דמו. חיי הנישואים שלו לא רעים מספיק בשביל לעזוב. הפחד שלו להתמודד עם הילדים, עם העצב של אשתו, עם הכעס של המשפחה המורחבת. זה גדול עליו וזה יישאר כנראה כפנטזיה. כשאתה בתוך זה אתה בטוח שזו אהבת חייך, אין לך מושג שכל הכיף זה הפינג פונג האין סופי שמייצר את הריגוש. הרי ריגוש זה כל הסיפור - המחטפים בחדר המלון, הפיק של ההתרוממות רוח ואחריו הסבל, ותחושת הבלתי מושג זה המנוע של האהבה הזאת. זה הרבה יותר מסעיר מלשבת על הספה בערב ולזפזפ בערוצים וב 22:00 למיטה לישון.
פנטזיה לנצח תהיה יותר נוצצת מהמימוש שלה.
גלית מחכה ומחכה לשאול. גלית ושאול בני 40. הם הכירו כששניהם היו נשואים. אי אפשר היה להימנע מהמשיכה שמיד נוצרה ביניהם וכך התחיל הרומן הכי לוהט במזרח התיכון. הנישואים של גלית היו בשבילה כדור שינה. בעלה הוא גם הגבר הראשון שלה בהכל. היא אתו מגיל 16. היא אף פעם לא חשבה להתגרש אבל גם לא הייתה מאושרת. היא אישה אטרקטיבית שמושכת תשומת לב גברית אבל אף פעם לא פזלה לצדדים.
עד שהיא פגשה את שאול. הקשר עם שאול טרף את הקלפים. אחרי שנתיים שהם ביחד צפוף ואחרי שבעלה תפס את הרומן ואפילו הסכים לסלוח גלית החליטה שהיא מתגרשת. ואז התחיל הלחץ על שאול. היא ישבה לו על הראש. איימה בפרידה ממנו, איימה שתצא ותשכב עם אחרים. והוא לא מסוגל להוציא מפיו את המילה גט. הוא חולם על חיים עם גלית אבל לא זז. הוא כבר נפגש עם יועצים ומטפלים ולא מצליח לנוע. יש לי אישה טובה הוא אומר. לעזוב כזאת אישה זה ילדותי. בגלל שקצת נדלקתי. אני חושב שזה רגעי וזה יחלוף. אמנם זה כבר הרבה זמן לא חולף אבל אני חי בתחושה שכל האהבה הזאת תיגמר ברגע שאחבור אליה. ואז מה? אני "יאכל את הכובע". סתם הרסתי משפחה נעימה בשביל "סיבוב" זמני. לא בא לי להיות האידיוט הזה. מצד שני, אני מת עליה ומקווה שהיא תאפשר לי להמשיך ככה, כמו שזה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת