"התחתנתי מאוחר. גיל 35 לאישה, ביולוגית, זה נחשב מאוחר. לא סמכתי על גברים. 'כולם בוגדים', ככה תמיד חשבתי. אבא שלי בגד באימא שלי וראיתי מה זה עושה למשפחה. במשך שנים ראיתי את אמא שלי בוכה, סובלת ולא זזה. בגיל מאד צעיר הבנתי שאבא שלי מתעסק עם נשים אחרות. זה היה הפצע המדמם שלי ולכן לא מיהרתי להתחתן. יצאתי עם עשרות גברים ברווקותי. שכבתי עם רבים מהם אבל לא פיתחתי קשר של ממש.

"שפטתי לחומרה את כל מי ששמעתי שבגד. חברה שלי סיפרה לי שבגדה בחבר שלה וניתקתי איתה קשר אחרי מריבה קולנית. ממש צלבתי אותה. מחקתי אותה ועוד חברות וחברים ששמעתי שבגדו בבני הזוג שלהם הרחקתי מחיי.

"בגיל 34 הכרתי את שלומי. יצאנו במשך והתחתנו. רציתי ילדים. ידעתי שאני חייבת לסמוך עליו ולבנות משפחה. פעלתי מהמקום הזה. דמיינתי שאני מתה עליו והעיקר כבר להיות בהריון. ההורמונים הובילו אותי.

"הוא גבר טוב, אבל כל הזמן חשדתי בו. לא כי הוא לא בסדר, אלא כי אני חשדנית, לא רגועה. הייתי בטוחה שגם הוא בוגדן כמו כולם. חיטטתי בנייד שלו על בסיס קבוע, הרחתי את החולצות, את התחתונים שלו, בדקתי במיילים, הטרפתי אותו. הוא שמע ממני משפט קבוע: 'אם תבגוד אני מעיפה אותך'. המילה בגידה הייתה בפי כל יום. טראומה. מי שבוגד היה יותר גרוע ממי שרצח מבחינתי.

"ארבע שנים אני נשואה. יש לי ילד תודה לאל. בסך הכל חיי שגרה. די טוב לי עם בעלי, אין לי טענות אליו אבל אני לא מטורפת עליו. ההורמונים והדחף להביא ילדים נרגעו. התפנה לי מקום בלב, ואז פגשתי את יוסי. הוא הפך לי את הראש. הבנתי איך כל כך קל ליפול למקום הזה.

"ככה סתם, משום מקום, יוסי הגיע לפגישה במשרד שבו אני עובדת. העיניים של שנינו נתקעו אחד על השנייה. ידעתי שיש כאן איזה קליק שמזמן לא חווייתי. זה היה הדדי. יוסי התחיל להגיע גם כשלא הוזמן והביא לי שוקולדים ופרח. ידע לחזר ונכנס לי לנשמה. חיכיתי בכל יום שיבוא. חיכיתי לבוקר, התגנדרתי והתבשמתי יותר מהרגיל. גם בבית, או בבילוי עם הילדים או עם בעלי רק יוסי היה לי בראש. גם כששכבתי עם בעלי יוסי לא יצא לי מהראש. פנטזתי עליו.

"איך אני, שכל חיי מטיפה נגד בגידות, נמצאת בסיטואציה כזאת? זה הורג אותי. אבל אני לא שולטת בזה. אני נמשכת אליו אש. זה לא ניתן לעצירה. וזה קרה. נהיה לי רומן קטן. גם הוא נשוי. זה נוח. בינתיים זה רק בינינו. זה סודי ומתחת לרדאר. אנחנו נפגשים פעם בכמה שבועות לסקס, ובשאר הימים אנחנו מתכתבים וזה כיף.

איך זה קרה לי? ומה עושים מכאן?

חוגגים אהבה - זוג במיטה (צילום: Dmytro_Kapitonenko, shutterstock)
היום זה יוסי. מחר זה מישהו אחר. העיקר הריגוש | צילום: Dmytro_Kapitonenko, shutterstock

סם ממכר

אני לא אגיד לך "נו נו נו". את מחליטה על חייך ורק את יודעת מה טוב לך ומה הסיכון והמחיר.

הדבר הראשון והחיובי שקרה לך הוא שהבנת כמה קל לשפוט אחרים בעוד אינך יודעת מה יוליד יום אצלך בחיים. המסקנה המתבקשת היא שיפוט וביקורת אאוט וקבלת האחר אין.

כל השנים לא הפנמת שכמאמר הפתגם המתורגם: בני אדם דואגים קודם כל למספר אחת. כלומר, לעצמם. לפני שאת נשואה, את קודם כל את. וכן, כמה קל להיסחף לתענוגות וריגושים וכמה קשה לפעמים לעצור את הדחף. בחיי נישואים יש הרבה דברים טובים – שותפות, ניהול הבית, הורות, נחת מהילדים, ארוחות משפחתיות, ביטחון, יציבות ועוד. אבל גם יש חסרונות. והחיסרון הגדול (שיש בו גם יתרונות) הוא המובן מאליו, השיגרה השוחקת, התקשורת הדלה, העדר ריגוש וסקס מונוטוני ובעיקר כדי לעשות וי ולהמשיך הלאה כאילו הכל טוב.

החיים מפתיעים ולכן לעולם אל תשפטי לחומרה בלי להיכנס לנעלי האחר. כולנו חכמים בדיעבד. זו ההזדמנות להיות חכם בזמן אמת.

זה שיש לך רומן קטן אינו מעיד על כך שהזוגיות בבית נגמרה. החיים דינמיים ומתרחשים בהם מצבים שונים. המונוגמיה גוססת וזה נגע גם בך.

קחי בחשבון את כל התרחישים, שאחד מהם זה גילוי הרומן ופיצוץ בבית. יש לך הרבה מה להפסיד וזה יכול להפוך למציאות שלך בין רגע

כמובן שהכי מוסרי זה להפסיק מיד ולחזור להיות רעיה טובה ונאמנה. בשלב הזה לא נראה לי שזה ישים כי את כולך בעניין. אבל למעשים יש השלכות והן יכולות להיות הרות גורל. קחי בחשבון את כל התרחישים, שאחד מהם זה גילוי הרומן ופיצוץ בבית. משבר אמון שקשה מאד לצאת ממנו אם בכלל. יש לך הרבה מה להפסיד וזה יכול להפוך למציאות שלך בין רגע.

אל תשכחי שעכשיו שכולך בריגוש גם הילד שלך לא בראש מעיינך. גם אם הוא קטן ועוד לא מבין מה בדיוק קורה לאמא שלו הוא מרגיש גם מרגיש שאמא לא ממש נמצאת שם בשבילו. הוא, אם תרצי או לא תרצי, תקוע לך כמו עצם בגרון. וכן הוא סובל מזה וכבר משלם את המחיר.

הריגוש שאת חווה עם יוסי זה הדופמין שהמוח מפריש לדם כשמתרגשים. כרגע זה מרגיש לך קרן אור, אך ראי הוזהרת - דופמין זה סם טבעי שמיותר במוח. הוא מנעים, מרים, משמח וממכר ולכן את מחפשת שוב ושוב לחוש את ההיי הזה. כרגע יוסי הוא הספק. אבל ההתמכרות היא לא ליוסי אלא לתחושות שהוא גורם לך. היום זה יוסי, מחר זה ספק חדש. מהתמכרות קשה מאד לצאת. דרוש הרבה כוח רצון, טיפול והיגיון בריא – וזה לא פשוט לעשות יו טרן ולהיות "נקיה" .

תעשי את חשבון הנפש שלך וקחי אחריות על כל החלטה ועל השלכותיה.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת