את הסיפור הזה מספרת עינת (48) בלשונה ובכנות גמורה, אחרי שעות ארוכות שבילתה בטיפול בקליניקה. היום, בדיעבד, הכל כבר ברור ומובן לה.
"מאז שאני זוכרת את עצמי חיפשתי גבר אמיד. אני מפונקת ואוהבת רמת חיים גבוהה. כבר בגיל 25 ידעתי שעבודה זה לא בשבילי. אני לא בנויה למסגרות מסודרות וזה אילץ אותי למצוא הכנסה מגבר.
"אז התחתנתי עם גבר שיודע לפרנס וגרתי בארמון. אך למרות הכסף שהיה בכיסנו חיי הנישואים היו קשים. לא ליקקתי דבש. בעלי היה שתלטן, קמצן ואגרסיבי .הוא היה מרעיד את הבית בצעקות עלי ומשפיל אותי. בשלב הזה כבר הינו הורים לשלושה ילדים. לא ראיתי מצב שאני מסוגלת לעזוב. הוא איים שאם אלך הוא לא ייתן לי שקל.
"אז הייתי צעירה תמימה ולא הבנתי שכספו הוא גם כספי ופחדתי שלא אשרוד עם שלושה ילדים בלי שקל. אז סתמתי, ריציתי, הייתי יס וומן. חייתי בפחד, שקלתי כל מילה. זה היה ממש טרור. לא פיזי אבל נפשי וכלכלי. בבית היה הכל מכל אבל בזבוזים אישיים בשבילי זה היה סדין אדום וריב גדול.
"אחרי 10 שנות נישואים בעלי חלה ונפטר. הייתי ברגשות מעורבים. זה לא לגיטימי להרגיש הקלה אבל זה מה שהרגשתי. נשארתי לבד עם הרבה כסף. וכמו כלב ששוחרר מהרצועה הסתערתי על חנויות ורק פירקתי כסף. ערמות של בגדים, נעליים , תכשיטים יקרים ועוד. תוך שנתיים שרפתי הכל והגעתי שוב לחוסר.
"אינסטינקטיבית התחלתי לחפש בן זוג. לא הבנתי אז שאני מחפשת מקור פרנסה בדמות גבר. כך תפסתי זוגיות. לא חשבתי לעומק. רק רציתי לשרוד והכרתי גבר נחמד. עשיר, כמובן. שנתיים הייתי אתו בניסיון נואש לגרום לו לחבור אלי ואפילו להינשא. הוא לא רצה. גם כסף לא רצה לתת לי. הייתי חלושה, מוכנה לעשות הכל על מנת להתחבר אליו וזה לא הלך. הוא לא היה מאלה שנותנים".
עזב אותי עשרות פעמים
"יצאתי סחוטה מהקשר הזה וחשבון הבנק שלי לא השתנה. נאלצתי למכור דירה ולחיות מהכסף. אני גרועה בהתנהלות כלכלית. אין לי מושג איך חוסכים. כל מה שיש לי מתאדה. היו עוד כמה גברים בדרך, כולם אמידים ובעלי טייטל מרשים אבל אף אחד מהם לא נתן לי את מה שבאמת רציתי וזה נגמר די מהר.
לפני חמש שנים הכרתי את שלומי, גרוש בן 55. הוא בדיוק מה שחלמתי והתחלנו לצאת. במהלך כל השנים האלה הייתי בטוחה שאני מאוהבת בו. לא ידעתי להבדיל בין תלות לאהבה. הוא היה הגבר שלי, אף שהוא לא נתן לי מקום של אישה. בשבילו הייתי מפיג הבדידות, מישהי לצאת לבלות איתה. הוא רצה קשר מינורי ואני רציתי חתונה. רציתי " להסתדר" לקראת הזקנה.
"הוא לא לקח אותי מאד ברצינות ואפילו זלזל בי פעמים רבות. אבל הוא החזיק אותי כלכלית ולא יכולתי לחשוב על פרידה. הסכמתי להכל. כמה שרצה ומתי שרצה. עשרות פעמים הוא עזב אותי. תמיד היה בו רצון להיפרד. לא היה שלם עם הקשר הזה. לא הפסיק לומר שאני לא הטיפוס שלו. ירד עלי באין ספור מקרים ואני נשארתי. הייתי תלויה בו ב-100% ואסור היה לי לאבד אותו. הייתי בעצם כלואה, תקועה מבלי לדעת מה מניע אותי. המוח נתן פקודה טכנית ללב לאהוב אז אהבתי. היום אני מבינה כמה מכנית הייתי .לחוצה ומרצה ורק שיישאר ולא יעזוב.
"היו גם רגעים יפים בינינו אבל היה גם הרבה תסכול. הוא איש משמעותי בחיים שלי. הוא היה שם בהרבה רגעי משבר אבל הוא ידע להיות שם בכסף ולא בחום ותמיכה נפשית.
"ההבנה הגדולה באה לי כשקיבלתי ירושה במפתיע. הרבה כסף נכנס לחשבוני. ברגע הזה הבנתי שאני לא צריכה אף אחד. יצאתי מעבדות לחירות. כעס עצום מילא אותי. בהתחלה עליו ואחר כך עלי. לקחתי אחריות על החלק שלי. הוא היה קר ומנוכר אבל אני נשארתי ובכך הבעתי את הסכמתי ליחסים העלובים. לא הייתה לי פריווילגיה לעזוב, הוא היה צינור האויר שלי. לא יכולתי להרשות לעצמי להיפרד ממנו ולא משנה מה יהיה. הייתי חלושה ולא מאתגרת. הוא נשאר מסיבותיו ואני מסיבותיי. ואלו לא הסיבות הנכונות לקשר בריא.
אל תשפטו אותי כל כך מהר ואל תגידו "גולד דיגרית". אני פעלתי מתוך מצוקה, ללא מודעות עצמית וזה יכול להיות כל אחד מכם
"הייתי צריכה ללכת מזמן. לא הערכתי את עצמי. האמנתי שאני אוהבת. התבלבלתי בין תלות לאהבה.
"אני מבינה שהייתי חלק מדואט רעיל והרסני ואין לי כעס. אני הייתי שפוטה והוא היה אדיש וקר. הוא גם הבין (אולי רק בתת המודע) שעינת לא תזוז ממנו. זה היה אקסיומה. היא צריכה אותי ולכן אני יכול לעשות בה כרצוני.
"אל תשפטו אותי כל כך מהר ואל תגידו 'גולד דיגרית'. אני פעלתי מתוך מצוקה, ללא מודעות עצמית וזה יכול להיות כל אחד מכם.
"רק היום שאני עצמאית ולא תלותית אני מבינה את ההבדל".
כלא סובייקטיבי
תודה לעינת על הפתיחות והכנות. אולי הטור הזה יעיר את מי שנמצא בסיטואציה דומה.
הסיפור הזה נוגע בהרבה מאד אנשים שנמצאים במערכות יחסים הרסניות ומתסכלות. התלות לא נותנת להם לזוז מקשר שהם מזמן היו צריכים לברוח. שאת/ה נמצא/ת במצב תלות מלאה הראש משכנע את הלב שזה אהבה. זה חדר ללא דלת יציאה. זה כלא סובייקטיבי.
אהבה מסמלת חום והערכה. אנחנו אוהבים את מי שטוב אלינו, מי שעוטף ומחמם, כל מצב אחר הוא פחד הישרדותי. הוא כל דבר חוץ מאהבה.
זוגיות טובה נבנית משני אנשים עצמאים שרוצים להיות ביחד, שלא החומר הוא מה מחזיק אותם אלא הרוח., שלא מוחזקים בשבי אלא חופשיים לבחור, אלה שמצביעים בליבם כל יום מחדש.
>>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com