"אני כבר הרבה זמן מת להתגרש מאשתי. זה קיבל תאוצה כשהכרתי את דורית, רווקה צעירה יפה ומוצלחת.
"אני בן 39, נשוי 12 שנה ואף פעם לא ממש אהבתי את אשתי. היא אישה שקטה, לא שאפתנית, מעולם לא עבדה והצרה הכי גדולה היא שהיא מאוהבת בי כאילו אתמול הכרנו. זה יותר מידי בשבילי. מציקה. היא מתלוננת כל השנים שאני לא נותן לה מספיק אהבה. היא רוצה חיבוקים, רוצה סקס, ליטופים. ממש מטרד, עול. לא בא לי עליה. כשאמרתי שאני רוצה לעזוב היא הפכה לאובססיבית. בוכה, מסיטה את הילדים נגדי, מערבת את כל המשפחה, וכולם מפעילים עלי לחץ חזק להישאר.
"דורית כבר מחכה לי. הקשר ביננו עמוק ונעים. כבר כמה שנים של אהבה גדולה. אני רוצה אותה מאד והבטחתי לה שאוטוטו אני שלה. זה לא פעם ראשונה שאני מבטיח ולא מקיים. מגיח וחוזר בי. אני כמו מטוטלת.
"אני עוזב את הבית, עובר לחיות עם דורית שבוע שבועיים ואז מקבל קריאות מצוקה מהבית מהילדים ומאשתי. כולם ממוטטים שם, כועסים עלי, מפעילים עלי מניפולציות שאני לא עומד בפניהם. קשה לי מאד לראות שהרסתי את המשפחה ואז אני עוזב את דורית וחוזר הביתה לנסות להגיע לשלום בית. אשתי עושה הכל על מנת לחזור אלי. מבשלת, מנקה, מחבקת. באמת אישה טובה. אבל לצערי ליבי לא איתה.
"זה כבר קרה חמש פעמים ודורית המקסימה ממשיכה לחכות לי ולהאמין בקשר הזה. היא אמנם מתוסכלת ועצובה ומלחיצה אותי מאד, אבל מחכה שאסדר את העניינים שלי.
אני לא מצליח להתגבר על המניפולציות. אני נשבר וחוזר. אני מפחד על בני הבית. לא רוצה שהם "יהיו עצובים בגללי. ומצד שני כשאני חוזר לאשתי אני מתפוצץ מגעגועים לדורית. אני לא באמת מסוגל להיות עם אשתי אבל גם לא מסוגל לעזוב. אני כבר משתגע. מה נכון לי?".
פחד מטעות
יקירי,
השאלה שלך בעצם היא ,האם שווה לפרק משפחה בשביל קשר בלי ערבות להצלחה שעוד לא נוסה בחיים עצמם?
אתה לא לבד. יש המונים שנמצאים כרגע בדיוק במקום שלך. זה סיפור קלאסי ומאד שכיח.
הפחד שלך לטעות. להתחרט. לעזוב את המשפחה, להרוס הכל ולבסוף להישאר בלי כלום. לא דורית ולא אשתך ועם שלושה ילדים כועסים. זה הפחד הראשי.
גם לפחדים המשניים יש מקום בסיפור שלך. אתה איש טוב וערכי ביסודך, ולעזוב אישה ומשפחה ולהשאיר אותם כאובים זה הורס אותך מבפנים. אתה לא אוהב לצאת האיש הרע. קשה לך עם התדמית של הבוגד שנוטש ספינה טובעת. אשתך יודעת היכן נקודות התורפה שלך ועל זה היא מנגנת לך. היא יודעת מה מחליש אותך והיא "על זה".
כמובן שגם לאשתך לא יזיק ייעוץ. מישהו שיגיד לה שאין לה שום צורך בגבר שלא אוהב אותה ומת על אחרת. היא מזמן הייתה צריכה לעשות מעשה. אז אולי גם היית מעריך אותה יותר ולא הייתם מגיעים להיכן שאתם. אבל המציאות שונה ונתרכז בך.
בשורה תחתונה אתה עדיין לא בשל לעזוב. אתה לא שלם עם כל המהלך. אתה מתנדנד בין הרצון לשמור על המשפחה ולצאת בסדר לבין פנטזיית החיים שלך לצד דורית.
אני לא מאמינה בקשר שלך עם אשתך, אני לא חושבת שאדם צריך לסבול בחיי הנישואין שלו ואתה מתאר ממש סבל
אתה מחזיק את המקל בשתי קצותיו ושם אתה מרוויח זמן.
אני לא יכולה לומר לך מה נכון לך ומה לא. אני לא יכולה לנבא את העתיד. אבל אני כן יכולה לומר לך שאני לא מאמינה בקשר שלך עם אשתך, אני לא חושבת שאדם צריך לסבול בחיי הנישואין שלו ואתה מתאר ממש סבל. חוסר רצון ומוטיבציה להיות בחברת אשתך. אתה אומר שתמיד זה היה כך אך עם כניסתה של דורית למשוואה זה על מדרגה. דורית רק המחישה לך איך היית רוצה להרגיש.
אז בבית לא משהו ועם דורית אתה עוד לא יודע איך זה יהיה. עם דורית זה נכסף ומדהים בעיקר כי זה רומן סודי וחטוף, אתם לא באמת ביחד כמו זוג מן המניין מה שעושה את זה לריגוש והתלהבות. עוד לא גרתם ביחד ועוד לא התמודדתם עם קשיים של החיים ולכן הכל נראה ורוד. אין זה אומר שלא יהיה לך טוב עם דורית, אבל אף אחד לא ערב לך על כך.
אז כן. אין ערבים בחיים לשום דבר. הכל זה ניסוי וטעיה. מפחיד אולי אבל גם מפתיע. כאלה הם החיים. אם אתה עוזב את הבית זה לא בגלל דורית. היא רק הזרז. אתה עוזב כי אתה מרגיש צעיר מידי בכדי לא להנות מאהבה, יחסים שלמים, סקס מענג וחיבה. זאת הסיבה .
אתה חוזר כל פעם הביתה גם כי אתה לא סגור עם עצמך. יש סדקים בהחלטה שלך ואשתך מזהה אותם. רק שתהיה בשל ב-100 אחוז תוכל לעזוב, להיות דבק בהחלטה ולחכות שיעבור הזעם. וכן. הוא יעבור אם תעמוד איתן.
אל תחכה שזה יהיה קליל זה אף פעם לא יהיה צעד קל ויהיו קשיים בדרך.
תוציא את דורית מהתמונה לרגע ותחשוב האם אתה יכול להיות עוד 50 שנה בבית. אם התשובה שלך לעצמך היא "לא", אין לך מה מהישאר.
למרות הקשר החם עם דורית בשלב הזה היא לא פקטור. תחשוב האם אתה יכול לעזוב הכל ולהיות רגע לבד, לעשות ריסטרט למוח וללב לקבל החלטה ממשית ואמיתית ולפתוח דף חדש.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com