"התחתנתי עם ירון כי רציתי חיים נורמליים. רציתי להיות מיינסטרים, ולא הייתי מסוגלת ליתמודד עם תגובות הקרובים אלי, במיוחד עם הוריי. אף פעם לא רציתי להעציב אותם ולאכזב אותם. אני יודעת מה דעתם על הומואים ולסביות, זה פשוט לא עובר. פחדתי פחד מוות ולכן בחרתי בחיים נורמטיביים, אבל מעולם לא אהבתי אותו במובן הרומנטי, ושכבתי אתו בלי רצון. שמתי על עצמי מסיכה ובמשך 20 שנה, נכנעתי לחינוך השמרני שגדלתי לתוכו, שיחקתי משחק ולא הייתי מאושרת לרגע.
"כל זה עד שפגשתי את אביבה, מה שטרף את כל הקלפים. זה פשוט קרה לי ולה ואי אפשר היה לעצור את זה. פתאום הרגיש לי כל כך טבעי לי להיות איתה. בגיל 45, הבנתי פתאום שאני לא רוצה יותר מסיכות. אני רוצה לנצל את המחצית השנייה של חיי ולחיות. וזה לא רק אני, גם לבעלי לא מגיע הסבל הזה. הוא ראוי לאישה שתהיה רק איתו ותאהב אותו. הוא גבר נהדר ואין לי שום טענות כלפיו.
"לאחר שפתחתי את זה מולו באופן הכי כן שיש, ביקשתי גט. הוא היה בשוק. לקח לו כמה ימים לקום מהשוק, אבל אני הייתי כל כך שלמה שלא היה מצב אחר. הוא גם הבין את זה. שיתפתי את ילדיי בסיפור, ללא שקרים. פשוט כמו שהוא. הם כבר לא תינוקות והם מבינים ותומכים, גם בי, וגם באבא שלהם".
"זו הדרך הנכונה ליהנות מהחיים"
נילי יקרה, מדברייך - זה נשמע כל כך פשוט, אבל זה לא. זאת עוצמה גדולה, ושלמות עם עצמך, תהליך חשוב שלך ושיש בו חלק כמובן מצד אביבה. אני מאד גאה בסיפור שלך ובשינוי שעשית. אני בעד לחיות את הזמן שיש לנו כמו שאנו רוצים, גם אם זה לא 'כמו כולם'. זו הדרך הנכונה ליהנות מהחיים. ברור שזה לא קל ודורש טיפול, התמודדות רבה ודרך ארוכה לעבור אבל זה מה שמגיע לך ולקרובייך.
מגיע לכל אדם לחיות את חייו לפי ראות עיניו. גם עבור בעלך מדובר בצעד טוב. כואב לו עכשיו אבל זה נכון לעתיד. הוא בוודאי הרגיש כל השנים ולא אמר מילה. לא רצה להעיר מתים. גם הוא מקבל עכשיו את האמת. ואם סיפרת לילדים את האמת – הרי שאת גדולה מהחיים, מאוד אמיצה. אין לי ספק שעל אף הקושי, גם הילדים מעריכים אותך הרבה יותר. השכלת להבין שילדים הם לא טמבלים והם קולטים הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
לצאת מהארון זה לצאת מעבדות לחירות, מהחושך לאור. הפרידה הפיזית מבעלך והיציאה שלך מהבית צריכה להיות עם אותה גמישות ורכות כמו שאת יודעת. המסר לילדים צריך להיות ברור ללא שאלה. הם תמיד ראשונים. הם הכי חשובים ללא כל קשר לנטיות המיניות של הוריהם. מציעה לכולם שנמצאים במקום הזה - די להיות תקועים! טפלו בעצמכם, שוחחו עם עצמכם וצאו לחופשי.
רבים הם האנשים שחיים היום כמו שנילי חיה במשך עשרים שנים. הם לא יוצאים מהארון של עצמם. הם אפילו לא מעזים לומר לעצמם שהם נמשכים לבני מינם. הם מדחיקים כל אפשרות שכזאת ואפילו הופכים להומופובים. הם נמנעים מללכת לטיפול שמא תיבת שרצים תצוץ, וחיים בשקר - מתחתנים ומקימים משפחה ומאמינים לעצמם אך אינם מאושרים. אני מקווה שאולי הטור הזה יפתח בפניהם צוהר לחיים ליברליים ומאושרים יותר.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il