"שלום יעל,

שמי אורלי. מעולם לא אהבתי את בעלי. התחתנתי בשנות העשרים כי זה מה שכולם עושים. רציתי יציבות, בית וילדים. בנינו משפחה נחמדה וחיינו את החיים. לא חסר לנו דבר. הכל היה בבית ובעלי איש נחמד ושימושי. הוא עזר לי בהכל - גידול הילדים, קניות, ניקיונות הכל. באמת אין לי מילה רעה לומר עליו. הוא פשוט לא עושה לי את זה. היום אני בת 40. בא לי לחיות, לאהוב, להתרגש, להתחרמן. בא לי לטרוף את החיים. אני מרגישה רדומה כבר 15 שנה. לא בגדתי בו, אפילו שפנטזתי בלי סוף. אף פעם לא נהניתי איתו במיטה ולא הגעתי לאורגזמה  ובכלל סקס לא עניין אותי. לא היתה לי מוטיבציה לשכב עם בעלי. הייתי עושה לו 'טובה' מידי פעם שיסתום ויהיה מרוצה. כך הייתי מרוויחה שבועיים חופש מדרישותיו המיניות.

לא הבנתי על מה כולם מדברים –סקס נפלא? מה זה? חברות שלי מספרות על חוויות מיניות מסעירות ולי אין מה לומר בנושא. אני אאוטסיידרית.

כל השנים דיברתי על גירושים. הבעתי את רצוני ללכת ובעלי לא רצה שזה יקרה. היה מתחנן, מתחנף, קונה לי יהלומים והייתי מתרצה לעוד זמן מה ושוב חוזרת לדבר על זה והוא שוב ושוב היה מסיט את דעתי מהרעיון. תמיד אמרתי לעצמי 'אתגרש שהילדים יגדלו'. אבל היום אני יודעת שזה לא קשור לילדים. לא הייתי בשלה לזה והילדים הם תירוץ מנצח לדחות את האקט.

ובאמת שקצת גדלו הילדים לפני שנה בערך עזבתי את הבית. החלטתי וביצעתי. גרתי עם הילדים והיו לנו הסדרי ראיה. בעלי היה מרוסק. כל פעם שדיברנו הוא ביקש שאחזור. הוא עבר ימים קשים ואני בשלי. נעים לי הלבד, נעים לי לצאת לדייטים כמי שחזרה לימי הנעורים. רזיתי, אני עושה כושר, אני מטפחת את עצמי. מבסוטה. הגרוש שלי סובל ואני חוגגת.

לפני שלושה חודשים בערך שמתי לב שהוא מתרחק ממני. לא מתרגש ממני, לא מסמס, לא נפגש איתי כשהוא בא לאסוף את הילדים, לא שם עלי. זה הטריד אותי והתחלתי לברר למה. ומצאתי שיש לו מישהי. צעירה, יפה ופנויה. הוא נראה לי מאוהב לגמרי. פתאום הבנתי את הריחוק ממני. אני לא מענינת אותו יותר. הוא בונה לו תא חדש. אהבה חדשה.

הפכתי למטורפת. אני חיה על קפה וסיגריות. אני מחפשת אותו כל היום בפייסבוק ובוואטסאפ. מתי היה מחובר? מתי יצא? מתי ישן? מתי אכל? שגעת.

פתאום אני מרגישה שאני אוהבת אותו ואני רוצה לחזור אליו. אני יושבת כאן חגים ושבתות לבד והוא בטיולים ומסיבות ומי יודע מה עוד. אני מאד כועסת עליו ומעבירה לו מסרונים ארסיים מאד. אני מתרפסת מולו כי אני רוצה להיות איתו. כשהוא הסכים לפגוש אותי לקפה התחלתי לנשק אותו צרפתית לוהטת והוא לא הבין מה קרה לי. דחפתי לו ידיים למכנסיים כמו בת 17. מעולם הוא לא קיבל ממני דבר כזה. אבל עליו זה לא השפיע. הוא נשאר קר. הוא כבר מאוהב באחרת ואני כבר לא סחורה. זה משגע אותי. הוא אהב אותי. מה קרה? הוא רדף אחרי כל החיים מה קרה? אני רוצה להחזיר אותו. אני מתה עליו. חולמת עליו בלילות ובימים".

הנה בא האגו

אורלי,

מה שאת מרגישה כרגע רחוק מאד מאהבה. זה רק האגו והשליטה שנלקחה ממך.

את לא אוהבת אותו. וכמו שציינת מעולם גם לא אהבת אותו. את נכנסת לאובססיה ואסביר לך למה את שם.

לקח לך שנים לעשות את הצעד הזה והסיבה לכך זה פחד ממה שקורה לך היום. אחת הסיבות שנשארת ולא עזבת זה הפחד שהוא יהיה עם אחרת לפני שתמצאי את את הגבר שלך. פחדת שבעלך לא יהיה שם בשבילך כמו שהתרגלת. פחדת שהגבר שברור שתמיד מת עליך יעלם. פחדת שתתחרטי ותאכלי את הכובע.

הבשלת ללכת והאמנת שכל זה לא יקרה והשליטה תמיד תהיה בידייך. את תחליטי אם לחזור או לא, את תחליטי מתי ואיך, את שולטת. הוא תמיד ירצה. ידיך על העליונה, כך חשבת. היית זחוחה ומרוצה.

קבלת את החופש שרצית כל כך וגבר שנמצא לא רחוק ממך אוהב אותך ומחכה למוצא פיך. עכשיו התהפכה הקערה. איבדת אותו. עכשיו את חווה אובדן. את חווה בדידות כי הוא כבר לא שם לעת צרה או לענות לכל גחמה. הוא כבר במקום אחר ומכאיב. הוא עם אישה אחרת. מה שאומר לך שהוא מעדיף אותה על פנייך וזה נורא מעליב אותך ומגדיל אותו בעינייך. פתאום הוא נראה לך שווה, כל רגשי הרכושנות כלפיו עולים לך עכשיו.

אישה מתוסכלת (צילום: Shutterstock)
אני מחפשת אותו כל היום בפייסבוק ובוואטסאפ | צילום: Shutterstock

אין לך מה לכעוס עליו. הכעס שלך הוא כלפי עצמך בלבד אבל יותר נעים לך להוציא את זה עליו. הוא לא האשם בסיפור הזה. הוא בסך הכל ממשיך את חייו כמו שכל כך רצית.

ההתנהגות שלך אינה חריגה. זה קורה בהרבה מקרים. התחושה של איבוד השליטה מכניסה אותך לאובססיה על מנת להשיג את השליטה שוב לידייך. זה מרגיש כמו אהבה גדולה אך זה רחוק מהמציאות. ברגע שבעלך יחזור אליך, תוך חודשיים (ואולי אפילו הגזמתי) אתם חוזרים לאותו המצב בדיוק. שוב הוא יהיה בידייך ושוב תאבדי בו עניין. בדוק.

כשתביני את זה לעומק תוכלי להישתחרר מן האובססיית קינאה ורכושנות שנכנסת אליה. תביני למה זה קורה לך וכמה שזה קשור לשליטה ותחזרי להיות אורלי שהיתה. תזכרי בימים ארוכים שלא רצית אותו. שחזרי את התחושה.

זה האגו שמנהל אותך כרגע ומכתיב לך את הטירוף. שחררי אותו ואחלי לו הצלחה ותמשיכי את חייך. מאחלת לך למצוא אהבה ולהיות שמחה בחלקך.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת