"אנחנו נשואים 12 שנה. אנחנו סביב גיל 40, בשיא החיים והעשייה. יש לנו שני ילדים, שנינו עובדים קשה ומצליחים. מצבינו הכלכלי טוב. לא מיליונרים אבל חיים ברמה גבוהה. מבלים, חו"ל, מסעדות מידי פעם, בורגנות ממש. מעולם לא רציתי יותר מזה. חשבתי שאני מאושר פחות או יותר. אני צנוע, לא מתבלט, ביישן. אשתי מוחצנת, חברותית ודברנית. אנחנו מאד שונים, הפכים.
"לפני ארבע שנים היינו אצלך וצלחנו סיפור בגידה של אשתי. היה משבר גדול אבל החלטתי לסלוח ולהמשיך ביחד. היא התחננה שלא נפרק את הבית והסכמתי. חששתי מאד מפירוק המשפחה. כמובן שנשארה לי צלקת אבל עשיתי בחירה להמשיך ואני מתמודד.
"בשנה הראשונה אחרי הבגידה שיפרנו את הקשר בינינו. היה בבית יותר חום, יותר סקס, יותר חיבה וזה הלך ונשחק באופן טבעי. אני מבין שתקופת הפיוס היא יותר חמה מהרגיל וזה בסדר. אך לאחרונה אני שוב מרגיש ריחוק ממנה ואחרי מעקב קטן הבנתי שיש איזה גבר בתמונה. היא טוענת שזה רק וירטואלי ומעולם לא היה משהו פיזי. אני מפקפק באמינותה ושוב מוצא את עצמי במחול השדים הזה.
"היא צמודה לטלפון אני יודע שזה לא תמים, יש לה קשר עם מישהו וזה מאד סוחף אותה, אני רואה. היא לא נוכחת גם שהיא נמצאת. ואני? מכונס במצוקתי. שותק הרבה, משקיע בילדים ובענייני הבית, מנסה לברוח מהמחשבות.
"אני לא רוצה להתגרש. לא רוצה לזעזע את הילדים, לא מתאים לי לחפש שוב אהבה ולהיות בשוק הגרושים, לא בא לי לתת הסברים לכל החברים והמשפחה ולספר לכולם מה קורה. אז מה עושים? איך אני ממשיך מכאן?".
לזעזע את הזוגיות
הפחד שלך מפרידה מאפשר לאשתך להתהולל בלי להסתכן בגט.
אשתך חובבת ריגושים. זו כבר הפעם השנייה שהיא לא מתאפקת. וזה רק מה שאתה יודע. לא כל גניבה נתפסת. הקשר שלה איתך הוא ברירת מחדל, אתה אבא של הילדים, אתה בחור שימושי, שקט, לא מתלהם, נוח לבריות, משפחתי, נאמן. הבעיה עם כל הטוב הזה זה שאתה חלש מולה והיא מבינה את זה טוב מאד. אין עליה שום איום שתקום ותלך. היא בטוחה בקשר איתך. היא שולטת במצב, שאננה לגמרי. השרביט בידה והיא אחראית מבחינתה על מה יהיה או לא יהיה. ואתה? מאפשר את כל זה, מסמן לה שאתה תמיד פה. אתה שותף מלא ביצירת המצב הזה.
גם היא, מתברר, לא רוצה לפרק את המשפחה המציאות מראה זאת בבירור ולכן זה הזמן שלך להתחזק ולהפתיע אותה במהלך שהיא לא חולמת עליו. היא חיה בתחושה שגם אם יקרה משהו חריג אתה תפחד ללכת. היא מבינה ממך שאתה אוהב אותה ועושה הכל לרצות אותה. וזה הכוח שלה מולך.
הגיע הזמן לשינוי. הכי טוב היה לו ארזת מזוודה ויצאת מהבית. זו תהיה תקופת מבחן הקשר. זה ליצור אמירה חד משמעית שככה זה לא ימשיך. ובכך השליטה עוברת לידיך. זה שלב לפני גירושים רשמיים אבל לא בטוח שתגיעו לזה. התועלת תהיה הזעזוע של הזוגיות. הרצון האמיתי של אשתך ייחשף. או שהיא תלחם על הנישואים או שתשמח על ההזדמנות ללכת. אבל אני חושבת שאתה עוד לא שם. זה אולי עדיין גדול עליך.
הגיע הזמן לשינוי. הכי טוב היה לו ארזת מזוודה ויצאת מהבית. זו תהיה תקופת מבחן של הקשר. זה ייצור אמירה חד משמעית שככה זה לא ימשיך. בכך השליטה עוברת לידיך
השינוי יכול להיות גם פחות קיצוני. להישאר בבית לתפקד בכל הקשור לניהול הבית אבל לנתק את הזוגיות .להתחיל טיפול פרטני להתחזקות ובניית חוסן, לספר על כך לאשתך ולהתרחק. זה אומר בלי שאלות, בלי חיטוטים, בלי לתת דו"ח על הלו"ז. אתה מתחיל לעשות מה שבא לך כולל יציאה עם חברים כסינגל. בלי חיבוקים נשיקות והתחנפויות. מדברים על מה שדחוף ונחוץ. זה לא יהיה לאורך זמן אך בזמן שזה יקרה אתה מודד דופק ורואה אם יש שינוי וניסיונות התקרבות מצידה. זה לא קל לביצוע אבל אתה חייב את זה לעצמך.
ובקשר לילדים – הפגיעה בילדים בתוך נישואים עצובים היא לא פחות קשה מגירושים ואולי אף קשה יותר וממושכת יותר.
המשפט "לא מתגרשים בשביל/בגלל הילדים" הוא תירוץ שנשמע טוב אבל הוא לא הסיבה האמיתית לבחירות שאנחנו עושים. זה רק עלה התאנה שמסתיר את הפחדים שלנו מהשינוי. אני לא הייתי רוצה להיות הילד הזה שבגללו ההורים שלו ימשיכו לסבול ויבזבזו את כל החיים שלהם בחוסר אושר וכל המשא הזה על גבו של ילד קטן.
תעשו הכל כדי לחיות את חייכם בשמחה. לילדים יהיה יותר קל להסתגל לזה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת