"אנסה לקצר את הסיפור, כי הוא מאד ארוך.

"אחנו בפרק ב'. הרבה שנים אנחנו זוג אבל אף פעם לא היינו קרובים ממש. כל השנים בן זוגי לא היה שלם עם הקשר איתי, לא הייתי כוס התה שלו והוא ניסה לצמצם אותנו כמה שאפשר. נפגשנו מעט, מין כבר לא היה הרבה זמן, גם משיכה לא ממש הייתה בינינו. המשכנו שנים מכוח האינרציה ומכך ששנינו כבר לא ילדים קטנים (בני 50+) והיה לנו אינטרס משותף – לא להזדקן לבד לגמרי, בכל זאת יש מישהו בחיים ואנחנו לא בבדידות.

"אנחנו נוסעים הרבה, חובבי מסעדות ולא הרבה מעבר. אבל יש לנו מכשול רציני. לאורך כל השנים הילדים של בן זוגי לא קיבלו אותי, ממש התנגדו לקשר הזה. לא הבינו איך אבא שלהם מחובר לאחת כמוני.

"יש לנו משקעים ורגעים שאני מעדיפה לא לזכור אבל היו גם רגעים נחמדים. עברנו הרבה מכשולים, ריבים , פרידות אבל בסופו של דבר חזרנו. היינו בנתק ארוך עד לפני חודשיים והחלטנו לחזור. 

"עכשיו בן הזוג שלי הגיע לסיבוב הזה משודרג. פתאום הוא אוהב אותי, רוצה להיות אתי צפוף, מדבר על עתיד משותף ולא רוצה לחשוב על המשך החיים בלעדי.

"אבל הילדים. הילדים מערימים קשיים. הילדים כבר לא ילדים. הם בני מעל ל-30 לא בני 5. הם לא מוכנים שאגיע למפגשים. הם פיתחו אלי אנטי וממש מביעים התנגדות אלי ומורת רוח ממפגש איתי.

"ניסינו בחג להגיע ביחד לארוחה וזה היה נורא. הם היו מנוכרים ולא דיברו איתי מילה.

"כך נוצרה סיטואציה שהוא תקוע ביני לבינם ולא יודע איך לנהוג ולטפל במצב. הוא מבין שכך לא נוכל ללכת לארוחות משפחתיות, לא נוכל להיות ביחד בנסיעות משפחתיות לחו"ל. ולא נוכל לתכנן עתיד משותף תחת קורת גג אחת כמו שדמיינו. זה מעיב על הקשר ומציף אצלי שוב את תחושת הדחייה הכל כך טראומתית שלי. מכעיס אותי שהוא חלש מול ילדיו, מפחד לומר מילים חזקות ומשדר רפיסות".

ארוחה משפחתית (אילוסטרציה:  Gorodenkoff, shutterstock)
אם הוא יחליט, בסוף תגיעו לאחדות משפחתית. מסוימת, לפחות | אילוסטרציה: Gorodenkoff, shutterstock

להעביר את המסר

יקירתי,

בדרך כלל, מה שהיה תמיד זה מה שיהיה בעתיד. אלא אם נפתחים, מתפתחים, מטפלים ומבינים את המפה לעומק.

הוא לא יכול להחליט בשביל ילדיו את מי לאהוב או לשנוא ואת מי לחבב או לקבל. הם לא אוהבים אותך  ויש להם את הסיבות שלהם. את יושבת להם במקום של אמא שאולי רגיש להם וכל אישה שהיא לא אמא לא באה להם טוב.

חשוב להסתכל גם על עצמך. אולי גם לך יש אחריות על הטינה, אולי גם את הוספת בזמנו כמה משפטים שרק ליבו את האש. יהיה קשה לשנות אצלם בלב את הרגשות כלפייך והאמת שהם בכלל לא העניין. מי שהוסיף ליצירה הזאת זה הוא. מי שאמור לטפל בנושא הוא בן זוגך. הוא יצטרך להבהיר לילדיו שאותך הוא רוצה ואת הבחירה שלו ואיתך הוא מאושר .

אם הוא באמת בפוזיציה של אהבה אליך כמו שהזכרת והחליט שאת האישה של שארית חייו גם ילדיו יבחינו בשינוי. בעבר הוא העביר להם מסרים (אולי לא במילים) שאת זמנית אצלו וזה לא רציני. הוא העביר להם את חוסר השלמות שלו עם הקשר איתך והם זיהו את החולשה וקפצו על המציאה. אם אבא לא רציני אז לנו מותר לא לכבד ולקבל. לפי דברייך, חל בו שינוי. עכשיו הוא שלם עם הקשר וכך יעבור המסר לילדיו. הוא לא ירצה להזניח אותך בחגים ובסופי שבוע והוא יחלק את זמנו ויעדר לפעמים מארוחות עם המשפחה. גם ההיעדרות שלו תבהיר לילדיו שהוא איתך מלא על מלא.

להילחם מול הילדים ולרצות "לנצח" אותם זאת טעות שמחרבת קשרים. המלחמה על מקומך רק תשפיל אותך ותכעיס אותך והתוצאה היא הפסד מראש

לך אין הרבה מה לעשות עם הנתון הזה מלבד להחליט האם זה מתאים לך. ההחלטה שלך תהיה עם הזמן ולפי התנהגות בן זוגך. להילחם מול הילדים ולרצות "לנצח" אותם זאת טעות שמחרבת קשרים. המלחמה על מקומך רק תשפיל אותך ותכעיס אותך והתוצאה היא הפסד מראש.

חובת ההוכחה היא על בן זוגך ועל פי מעשיו הוא יימדד.

מניסיוני הרב בתחום זה  לא יקרה ביום יומיים אם בכלל. את תסמני את הגבולות שלך קודם כל לעצמך. שימי לך  את הקו האדום ולעולם אל תהיי במקום בו את לא חשובה ומוערכת.

התנאי ליחסים טובים הם לא הילדים הבגירים של בן הזוג אלא היחס הישיר שאת מקבלת ממנו. על זה ייפול ויקום דבר.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
 בבקשה: Yaelyb4@gmail.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת