"אני מירב, רווקה בת 31.
"כשהייתי בת 5 הורי התגרשו. אבא שלי נעלם לעיסוקיו ואמא נשארה איתנו – עם אחותי ואיתי. אמא אישה פרימיטיבית, של פעם, חלשה, מתקשה לפרנס. תמיד חיינו מהיד לפה. לא היו לנו מותרות וגם לא אהבה וחום.
"אמא שממורמרת על מר גורלה. אלה החיים שאני זוכרת.
"הילדות שלי לא הייתה מאושרת. הייתי ילדה עצובה ובודדה. לאימא שלי לא היו כלים להתמודד איתי והייתי די מוזנחת. חייתי בחוץ. חברים וחברות. ילדת רחוב. מגיל צעיר כבר שכבתי עם בנים. עישנתי, עשיתי קעקועים. כל מה שאמא שלי לא הרשתה לי.
"אף פעם לא היה לי חבר רציני. כל חבר שהבאתי אמא פסלה על הסף. ומה שהיא אומרת מאד חשוב לי.
"אחותי, לעומת זאת, הכירה בחור, יצאה אתו שנתיים והתחתנה. היא עזבה את הבית ואני נשארתי עם אמא. הפכנו לשותפות לדירה. צמודות כל הימים. אני מתה עליה, קשורה אליה, אבל אנחנו לא מסתדרות. רבות הרבה ומשלימות ממש כמו זוג נשוי.
"אני כבר בת 31 ועדיין גרה עם אמא. לא חושבת שאעזוב את המקום הזה עד שאמצא אהבה. נוח לי. אין לי תשלומים. כל המשכורת לבזבוזים אישים שלי.
"בשנתיים האחרונות הכרתי כמה גברים שרציתי. אחרי תקופה קצרה הם נעלמו או חתכו במסרון. לא רצו להמשיך. ואין לי מושג למה.
"עכשיו אני כבר חצי שנה עם גבר טוב. אמא שלי כמובן לא אוהבת אותו ומאד מתנגדת לו. הוא רוצה להתקדם איתי - לעבור לגור ביחד, לתכנן את העתיד ואני לא רוצה לעזוב את אמא שלי. היא תהיה בודדה בלעדי. יהיה לה קשה בלעדי. אני ממש בדילמה. מרחמת על אמא וחושבת אולי אני עוד לא בשלה לעזוב אותה".
לא באמת פרטנרית
מירב יקרה,
היחסים שלך עם אמא שלך הם החסם הגדול של חייך. את מספרת לעצמך סיפור יפה על רחמים לאמא, ואיך את לא מסוגלת לעשות לה את זה ובכך תוקעת כל מערכת יחסים פוטנציאלית.
חייך בידייך ולא בידי אף אחד אחר. את ואימא בדואט – ולכן אין כאן אשמים. כל אחד אחראי רק לחייו.
את תלויה באימא לא פחות מהתלות שלה בך. את לא קבלת ממנה הרבה אהבה לאורך השנים ועד היום את שם, מקווה לקבל את מה שחסר לך. מקווה שאולי טיפת חום תיפול עלייך. כמובן שזה לא קורה ושום דבר לא השתנה. זו את שלא משחררת ובכך מייצרת מערכת יחסים מעוותת עם אמא.
במקום לומר שהיא לא משחררת שחררי את. זה לא יקרה בשנייה וגם לא מחר בבוקר אבל גם מודעות זה חלק מההתפקחות. להיצמד לאמת, להכיר בפחדים, ולקחת אחריות כמו אישה בת 30 פלוס ולא כמו ילדה מבוהלת.
לא לאמא את דואגת. לאמא שלך יש חיים משלה ואת אמורה להתקדם בחיים שלך. אין לי ספק שיש לכך השפעה שלילית גם בעבודה ותחומים אחרים
כל גבר שהתקרב אליך עד היום דאגת לטרפד את הקשר או מלכתחילה למצוא דווקא את הלא אפשריים. את מוכנה לקשר רק עד שלב מסוים וברגע שיש "איום" על המגורים עם אמא את מוצפת פחדים ומאותת שאת כבר לא אול אין. לכן הם נעלמים. את לא באמת פרטנרית שרוצה להקים בית משלה וללדת ילדים. את עוד לא שם. שימי לב, לא לאמא את דואגת. לאמא שלך יש חיים משלה ואת אמורה להתקדם בחיים שלך. אין לי ספק שיש לכך השפעה שלילית גם בעבודה ותחומים אחרים של החיים.
את בת 31 אבל מנטלית נתקעת בגיל 10.
עכשיו יש לך אהבה לבחור טוב והנה תכף זה יגמר. אלא אם תשתפי אותו בכל מה שבאמת עובר עליך. אם הוא איתך ויש כאן רצינות ואהבה הוא יעבור את התהליך הזה איתך. את מצידך תהיי כנה אתו וזה יהיה בסיס היחסים לתמיד. תקשורת פתוחה בלי הסתתרות ושקרים מייפי מציאות.
אין אדם שאצלו הכל מושלם. כולנו עברו ועוד עוברים מצבים בחיים ששורטים את הלב. אף אחד מאיתנו לא עבר ילדות מושלמת וחיים מושלמים (כי אין דבר כזה) וקשר חם ויציב נוצר רק בחשיפת האמת. רק פתיחות מייצרת את הקירבה והחברות.
אז הפעם בניגוד לעבר תשני גישה, שני זווית קטנה, תביני את המציאות שבה את מתנהלת, תפחיתי חרדות מיותרות, תבשילי לצעד הבא שאת כל כך רוצה וגם לא רוצה וחכי. הפעם תני צ'אנס לאהבה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת