שלושה סיפורים קצרים על 3 רווקות שעברו את ה 30 כולן חוללו שינוי היתנהגותי בעקבות טיפול בשיחות. הסיפורים שונים. המסר אחד. ועכשיו שלושתן נשואות פלוס.
רונית הגיעה אלי רווקה ביום הולדת 30 שלה. נראית טוב אבל לחוצה רצח למצוא חתן דחוף. היא יצאה לדייטים ולברים אפילו העתיקה את מגוריה לתל אביב במטרה אחת ברורה - למצוא בן זוג. בגדרה, עיר נעוריה, היא כבר מכירה את כולם וחשבה שהעיר הגדולה זה הפיתרון.
היא הסכימה לצאת עם כל מי שהציע ובכולם התאהבה. מספיק שהוא ממין זכר וזה כבר בעלה לעתיד מבחינתה. אם הוא לא סימס אחרי דייט היא היתה מסמסת. אם הוא לא עונה הוא היה מקבל מטר של הודעות. בוואטסאפ, בפייס באינסטגרם. היתה מתחננת לעוד צאנס. אף שהרגישה פתטית והמשיכה לרדוף. כמובן שכלום לא יצא מזה חוץ מעגמת נפש פעם אחר פעם.
השינוי שהפנימה היה קודם כל התנהגותי. להפסיק ליזום מפגשים ממקום נמוך ולחוץ. אחר כך באה ההפנמה של הערכה עצמית גבוהה יותר ושם כבר הכל נראה אחרת. לשי, בעלה, כיום היא נתנה לחזר ולא הקרינה לחץ אימים. לקחה את העניין יותר בקלות והיתנהגה כמו מי שחושבת את עצמה לשווה ולא למסכנה מיואשת.. ממש ליידי. היא היתה פתוחה יותר, דיברה גם על הקשיים שלה ועל התהליך שהיא עוברת. הפכה למעניינת שמביאה את עצמה ומפנה מקום גם להקשבה.
חתן מהשמיים
שרון הגיע אלי בגיל 33. מופנמת, דהויה ושקטה. מעולם לא היה לה קשר רציני. רק אפיזודות קצרות מאד. לא נתנה לאף אחד להיתקרב והפכה כל מי שרק ניסה להתקרב ליזיז. פחדה מקשר, ממחויבות. לא סמכה על עצמה. שיכנעה את עצמה שהיא רק בעניין של סקס וזה כיף לה שבא גבר שוכב איתה ונעלם.
הימים עברו והיא יושבת מול הטלויזיה ומחכה שיבוא חתן מהשמיים. פנטזיה גדולה בראש ובמציאות אפס. גם היא עשתה שינוי. למדה לדבר עם עצמה בכנות, הבינה שיש לה פחד גדול מאינטימיות. הבינה שהיא מפחדת מאינטימיות כי היא לא מרגישה ראויה לאהבה. כי היא חושבת שהיא לא מספיק אטרקטיבית, התוודתה בפני עצמה שרק סקס זה לא באמת מה שהיתה רוצה ושהיא נפגעת על פעם מחדש מגבר שהיה בלילה ונעלם בבוקר.
היא הפסיקה למכור את עצמה בשקל. נכנסה לאפליקציות ההיכרויות ויצאה לכמה דייטים. עם נועם זה הצליח. הוא זיהה את הרגישות שלה ואהב את שיחות הכנות על הנפש הפצועה של שניהם. היום הם כבר סופרים שנה של נישואים והילד בדרך.
אמא לא תמיד צודקת
ענת הגיעה אלי עם קריטריונים מסודרים בדו"ח אקסל. היא בת 31 ואצלה בעדה אישה מעל 30 זה זקנה שאין סיכוי כבר לחתן אותה. המשפחה מיואשת ומאוכזבת קשות והיא בלחץ מטורף. אבל הוא חייב להיות גבוה, נאה, ממוצא פרסי, אקדמאי, רווק ולא גרוש חלילה, וכמובן ג'נטלמן שרמנטי ובעל אמצעים. זאת הרשימה. טוב אולי יש אחד כזה והוא באירן עכשיו.
אמרתי לה דברים פשוטים: "בואי תרדי אל הקרקע ותביני למה את רוצה את השלמות הזאת. כי כרגע את לא באמת רוצה זוגיות. את רוצה לרצות את המשפחה אבל לא באמת להיות בשניים, וזה לא מספיק טוב. יש לך רצון לא ריאלי ובו את נאחזת וכך מושכת זמן. את אמנם מעל 30 אבל מנטלית את עדיין בת 16".
במהלך השיחות היא התעוררה מהחלום. 2019 עכשיו ולא ימי הביניים. היא ירדה מהעץ הגבוה וניתקה ממנה את הפרימיטיביות של המשפחה. הבינה שלא כל מה שאימא אומרת זה דברי אלוהים חיים. מה שההורים רוצים זה נחמד אבל רק היא קובעת עם מי היא רוצה להיות. זה שלב בהתבגרות שהיה חייב לקרות לה. חברה טובה הכירה לה את איתן. לא גבוה במיוחד, לא פרסי, קצת ילדותי כמוה. אבל גבר נחמד ואינטיליגנטי ואיתו זה הלך חלק.הם כבר שנה וחצי ביחד צמודים. החתונה בעוד חודש.
אז ברור שאם התוצאה של ההיתנהגות שלכן לא מספקת אתכן יש צורך לעשות שינוי ולקבל תוצאה אחרת. השינוי הוא טיפוח, הערכה עצמית, כנות, פתיחות ויכולת לחשוף גם את החולשות. זה מה שעושה אותך למענינת. סגירות ומופנמות זה מגננה שלא באמת מגנה עליך, אלא מבודדת אותך מהעולם, מרחיקה ממך את המטרה ועושה אותך משעממת ולא אטרקטיבית גם אם את יפה וחכמה.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת