"הכרנו לפני שנה וחצי ומהר מאד החלטנו שאנחנו רוצים לישון ביחד. איחדנו כתובות והחיים זרמו", מספרת לי גלית, בת 31 ואם חד הורית לילד בן חמש, שגרה כבר חצי שנה עם רונן בן ה-40. "רונן הוא הייטקיסט מצליחן תל אביבי, נאה למדי, ואני מזכירה רפואית. סימנתי אותו לחתונה. הוא בדיוק מה שאני מחפשת: אני רוצה עוד ילדים והוא רווק עם הרבה כסף, גנטיקה טובה וחכם. התחלתי ללחוץ לכיוון חתונה, למרות שהוא לא תמיד היה נחמד אליי בלשון המעטה. הוא טיפוס שתלטן, רוצה שהכל יהיה בדברו. לרוב זרמתי עם זה. הסכמתי לרוב גחמותיו. גם במיטה הוא היה רודן. תדירות הסקס על פיו, תנוחות רק לפי רצונו, מין אוראלי קצת אגרסיבי ואם לא הייתי מגיעה לאורגזמה, הוא היה מתרגז וכועס. מאשים אותי, ממש ברוגז.

"מדי פעם היו לו תקלות ולא הייתה זיקפה. גם במקרים האלה היה יורד עליי שזה בגלל שיש לי בטן וישבן גדולים. סבלתי ממנו גם מהתקפי זעם וקינאה על כלום. הייתי באמת נאמנה לו. אבל הוא היה נכנס לטירוף ומקלל אותי. אחר כך נרגע ומתנצל. הכל קיבלתי באהבה ולא אמרתי מילה. רציתי לעשות איתו משפחה. ואז הוא הציע לי נישואין. קנה יהלום וכרע ברך. זה היה בתאילנד בטיול. היינו מאושרים. התחלנו לדבר רק על זה. איפה נתחתן ומתי, מה אלבש ומי היו האורחים. בישרנו לכולם והתחלנו לחפש אולם, אבל כבר אז ראיתי שהוא לא מתלהב. הוא כבה. לא בא איתי לסיבוב טעימות, לא מציע לקנות טבעות. לא עשינו סקס, הכל ירד. ואני ממשיכה במרוץ ההכנות. לבד.

"כשדיברנו על תאריך הוא התחיל להתפתל ולומר שהוא עדיין לא מרגיש מוכן למחויבות כזאת. שהוא לא בטוח שזה מה שהוא רוצה בחיים. ובסוף זרק פצצה – בואי נבטל הכל, כרעם ביום בהיר. מכאן כבר לא יכולנו להמשיך ביחד. נפרדנו. אני עצובה מאד. לא מצליחה להבין מה קרה לו".

היית עסוקה בחלון הראווה ולא התייחסת לאיכות הסחורה

גלית, חבל שלא פנית אלי לפני שנה, כשראית שמשהו אינו כשורה אולם בחרת להתעלם. אינני שופטת אותך וגם לא את רונן. רונן זה רונן ואלה רצונותיו. זכותו. הוא מפחד להתחייב לך ובטח להתחייב לילד. 40 שנה להיווסדו והוא לא מוכן עדיין לנישואים. אני מציעה לו ללכת להתייעץ ולסדר את חייו, אבל את זו שפונה אליי ומבחינתי את המרכז.

רונן בשבילך היה טייטל. הרגשת כבוד גדול שאחד כמוהו, מוצלח ועשיר ויפה תואר רוצה אותך. מעבר לזה לא ראית דבר. היית נעולה עליו מבלי לשים לב מהם באמת התכנים בקשר ביניכם. לא שמת לעצמך שום גבול או קו אדום. הלכת על הכל. הבנת שיש כאן בעיה ואם תתחתנו זה יחמיר (כמו תמיד) אבל בחרת לעצום חזק את עינייך ולשוט אתו אל הגיהנום.

זוג מיואש על ספה מחזיקים את הראש וביניהם שלט
״התבלבלת יקירתי, התוכן והיחס הם העיקר. כל מה שחיצוני זה בונוס. אצלך זה היה הפוך״ | צילום: istockphoto

רונן הוא גבר אגרסיבי לפי תיאורייך. הוא סוג של רודן, ואת היית שם לספוג. נצמדת לפנטזיה: אשתו של גבר מוצלח. רצית שכולם יגידו: "איזו בת מזל גלית, תפסה גבר גבר". חיית את הרושם החיצוני. בנית בניינים באוויר. פחדת לסגת, לאבד את מה שכבר פינטזת בראש - הבית היפה, ההריון והמשפחתיות המהממת. היית עסוקה בחלון הראווה ולא התייחסת לאיכות הסחורה. את היחס המשפיל בבית שמת במקום שולי. התבלבלת יקירתי, התוכן והיחס הם העיקר. כל מה שחיצוני זה בונוס. אצלך זה היה הפוך.

מזלך הגדול שהוא ביטל את החתונה. את עוד תודי לו על כך כשתביני שנרדמת כל הדרך אל החופה. תקופה ארוכה היית שק חבטות ולא עצרת. איבדת את עצמך. מזל גם של ילדך הצעיר שלא חווה מול עיניו יחסים זוגיים בהם אמו היא משרתת חלושה. והוא תלוי בחסדיו של גבר זר. לא תחזרי למקום הזה שוב רק אם תביני לעומק את צעדייך. פתחי את הלב ואת הראש וסמני לך שהעיקר זה יחס חם והערכה הדדית. כמובן שגם כסף ויופי לא הזיקו לאף אחד אבל לא במחיר אלימות, רודנות, השפלה, החלשה והנמכה. אלה הקווים האדומים.

> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון