איריס היא צעירה בת 25 מסובבת ראשים. היא יפה, מטופחת, מתלבשת פרובוקטיבי ומאד סקסית אבל הפנים שלה עצובות ומסגירות את מה שעברה בחייה הקצרים. היא מספרת לי ששכבה רק עם גבר אחד בכל חייה וזה קרה לפני חמש שנים. מאז היא לא מצליחה להביא את עצמה לקשר רומנטי. "מתחילים איתי הרבה גברים, ואני אנטיפתית לכולם. עד שכבר מישהו קצת מדליק אותי, אני בורחת אפילו יותר רחוק. יש לי גם מעט מאוד חברות. אני לא מאמינה באף אחד ומעדיפה להתרחק מאנשים. יש לי התקפי חרדה ובגלל זה אני פה".
כשאני שואלת אותה אם יש לה מושג למה זה קורה לה, היא לא יודעת לענות. אין לה תשובה. אני מקשה ומסבירה שבטבע שלנו כולנו חיות חברתיות, כולנו זקוקים לחום, לאהדה , לאהבה, לערכה, למחמאות, למגע פיזי ולסקס. אבל אין לה הסבר. לא לעצמה. ולא לי.
השאלה המתבקשת היא איך איריס גדלה, מה היא חוותה בילדותה, מי זה שהטביע חותמו על מוחה ונפשה הבתוליים? "שם קבור הכלב", אני מסבירה לה. והיא מספרת שהכול היה די נורמטיבי. אלא שאחרי חיטוט יותר מעמיק, התחילה לצוף האמת הכואבת.
היא מספרת שאביה לא היה בתמונה מאז שהייתה בת שלוש. "הוא עזב את אמא והשאיר אותנו בלי כלום. אמא היתה שבורה ופשוט לא תפקדה. התייחסה אלי באלימות, בצעקות, וקללות. גברים היו באים אליה ומבלים איתה לילות שלמים. היו מסיבות בבית וכל הבית התמלא בעשן סיגריות. אני זוכרת כמה אמירות שלה כמו 'אני שונאת אותך, לא יצא ממך כלום, את אפס, חבל שילדתי אותך', ועוד. לפעמים היא היתה קונה לי מתנה וזה היה עושה אותי מאושרת. באמת שהייתי ילדה טובה. מנקה לה, הולכת לקניות, משתדלת להיות תלמידה טובה אבל היא לא ראתה אותי ממטר. לא היה איכפת לה ממני. לא אז ולא היום".
המשפיעים העיקרים על חיינו: גנטיקה וסביבה
חשוב להבין שיש שני מרכיבים משמעותיים בעלי השפעה על חיינו ועתידנו: גנטיקה והורים וסביבה. בעוד שגנטיקה היא לא בשליטתנו, השאר בהחלט כן.
כל מה שקורה לנו בחיים, לטוב ולרע, מחובר לינקות, לילדות, להורים. הטיפול במקרה של איריס הוא הבנת ההקשרים של חוויות העבר עם תקיעויות ההווה והבנת המצוקה ההורית ששלטה בהורינו. הם אמנם סמכות יחידה אבל רחוקים מלהיות מושלמים. במקרה של איריס אין ספק שילדה קטנה וחסרת ישע שהייתה חשופה לאלימות והזנחה ולא חוותה יד מלטפת מאף אחד תחווה קשיים ביצירת קשרים. ההורים שהיו אמורים לעטוף אותה לא היו שם בשבילה ומודל המשפחה הוא סיוט מבחינתה.
לא מפתיע שאיריס מתקשה לסמוך ולהאמין בזרים. היא תחשוד בכל אחד כפוטנציאל לפגיעה בה. שהרי אם האדם הקרוב לה ביותר – פגע בה, למה שזר יהיה טוב אליה? איריס גדלה עם המחשבה שהיא לא שווה ולכן כל מי שרוצה בקרבתה אינו ראוי להערכה מבחינתה. היא לא סומכת על עצמה או על האינטואיציות שלה ולא סומכת על אף אחד בעולם. היא מלאת פחדים מהכול.
חלק מחוויית התיקון הוא להכיר בעובדות, גם הכואבות ביותר, ולעשות סליחה בלב להורים תוך הבנה שכוונתם איננה זדונית. הם התנהלו בחוסר מודעות, במצוקה, בריכוז עצמי ובחוסר יכולת להכיל את הכרוך בגידול ילד. על איריס להבין ולהפסיק לכעוס ובטח לא להעתיק את הדפוסים המעוותים.
חשוב שתלמד להפריד בין בית הבסיס לבין הבית שהיא רוצה להקים. על איריס לחיות איך שהיא רוצה את חייה. לפתח חשיבה עצמאית, דעות עצמאיות ותלם חדש ושונה ממה שהכירה. עליה להתחיל להיות פתוחה עם עצמה ועם סובביה, להתנסות ביצירת קשרים עם נשים וגברים, להתנסות במיניות ובעיסוקים חברתיים מגוונים. עקב בצד אגודל לאט לאט לצאת החוצה מהבונקר שבנתה לה. להמשיך בשיחות טיפול על מנת להתחזק ולהעמיק את המודעות.
מכיוון שמדובר גם בהתקפי חרדה כפי שציינה, הטיפול צריך להיות משולב: תרופתי ושיחות. בימינו גם רופא משפחה נותן מרשם לתופעה הכל כך שכיחה והתרופה משנה חיים.
איריס, דעי: יום אחד תהיי אמא ותהיי האמא שהיית רוצה לעצמך. חמה, מחבקת וחזקה בשביל ילדייך. זה לא הולך להיות פשוט ומהיר. אבל צריך להתחיל לזוז. החיים מחכים לך.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaely_b4@walla.com