"15 שנות נישואים. 15 שנים של סבל, דחייה ובדידות".

כך מספר לי מיכאל. הוא כבר בן 40 ומרגיש זקן. ענת גם היא בת 40. "היא אישתי והיא לא אוהבת אותי. לא נותנת לי חום, יחס, תשומת לב. מתייחסת אלי כאל נודניק שרק מעיק עליה. מילה אחת של פירגון לא שמעתי ממנה מעולם. רק ביקורת. היא אישה עצמאית. לא זקוקה לי.

"אין לנו הרבה כסף. מרוויחים מעט. החיים לא קלים. אנחנו רצים אחרי הפרנסה והיא לא מספיקה, אנחנו תמיד במינוס. יש לנו שני ילדים ובית קטן במושב. אני מאבטח והיא גננת. מרוויחים מעט. נלחמים על הקיום. אבל זה לא העיקר בסיפור שלי.

"כבר תקופה מאד ארוכה אני מתוסכל מחיי הזוגיות שלי. אין לי  כלום ממנה. סקס פעם בחודשיים וגם זה כי אני לוחץ ומפרצף. כל ערב נפגשים בבית אחרי שכל היום לא שמעתי ממנה. יושבים מול הטלוויזיה מזפזפים ולפעמים לא מחליפים מילה. אני מנסה לדובב אבל ענת היא סגורה ולא מדברת הרבה. כבר נפרדנו כמה פעמים ביוזמתה וחזרנו אחרי חיזורים קדחתניים שלי. אני לא רוצה להתגרש. אני מפחד מבדידות, מפחד לאבד, מפחד להיות אבוד. אני עושה כל מה שענת רוצה. אני אוהב אותה. אני רוצה שהיא תהיה מרוצה וזה לא עובד. אני רק עושה נזק. אני דחוי ואני שוב ושוב מתחנן ליחס ושוב דחוי. אלה הם חיי העלובים.

"הייינו אצל מטפלים זוגיים, רבנים, קוראים בקפה. הכל. כלום לא עזר. יעל, את תקוותי האחרונה".

תלוי רק בך

אין לי תרופת קסם. אבל אני חושבת שלהיתעלם לגמרי מאופציה לגירושים זה בית הכלא האכזרי ביותר. שפטת את עצמך למאסר עולם עם עינויים ועבודות פרך. אתה האסיר האזוק והכלוא ואתה גם השופט שגזר. אנשים שמפחדים עד מוות מפרידה ועושים הכל על מנת למנוע אותה גם שהמצב מתבקש ,הם אלה שחלשים בקשר. הם המרצים ומשעממים והמובנים מאילהם עד כדי דחייה מהצד השני. ולבסוף גם אלה שחווים פרידה. "אשר יגורתי, בא לי".

אשתך לא אוהבת אותך ואתה לא אוהב את עצמך ופה הבעיה מתחילה. אתה מוכן לספוג מכות ובליעת צפרדעים ועלבונות ועדיין מתחנן לאהבה. מקום פתטי ומאד לא מגרה. אתה אולי חושב את עצמך לבחור טוב לב אבל במציאות את חלש ודהוי. להיות אדם טוב זה לא להיות המרצה המפוחד שמתחנן לחיבה. להיות אדם טוב זה מקום אחר לגמרי. של רוגע ,עוצמה, נתינה וראיית הזולת. אתה פועל מתוך מצוקה וחרדה ולא מטוב ליבך.

תתחיל להביט למציאות בעיניים ותגרש את כל הסיפורי אידאליזציה. יש לך חלק (לפחות 50 אחוזים) בכך שאתה במקום דחוי.  אתה משתף פעולה מאד פעיל בדואט. אתה מסכים לקבל יחס רע ממי שאתה אמור לקבל ממנו יחס חם.

אתה טוען שאתה אוהב אותה למרות שהיא לא זורקת לכיוון שלך. מה בדיוק אתה אוהב שם? אהבה חייבת היזון חוזר. אתה לבד במשחק ואהבה זה בשניים .בהדדיות מסויימת שלא קיימת אצלכם. אשתך גם היא בוחרת להישאר איתך מתוך הפחדים שלה ולא מתוך ליבה החם כלפיך. אבל אתה כל כך חלש מולה שאפילו היא בחולשתה שלה חזקה ממך.

גבר עצוב (צילום: silverkblackstock, Shutterstock)
הגיע הזמן לעמוד על שלך | צילום: silverkblackstock, Shutterstock

אתה חייב לקום על הרגליים. ולהתחיל לזוז. דבר ראשון לשים את האופציה שאתה כל כך לא רוצה כאופציה קיימת. לא נשוי בכל מחיר. שים את הגבולות שלך. תסמן מי אתה ומה מתאים ולא מתאים לך. תפסיק להיות ספוג לכל דבר. תגיב למצבים שלא טובים לך. אל תלך על ביצים ותתחזק לעמוד גם מול עימותים. זכור שהימנעות מחלישה אותך עוד יותר. אל תשמור בבטן, תביא כנות וקח בחשבון כל תרחיש. וזה נכון לא רק בזוגיות , אלא בכל תחומי החיים. מי שמוכן גם לתרחישי אימה לא מגיע אליהם ומנצח כל מצב. וההיפך. מי שמפחד מביא על עצמו את הרע מכל.

קל לומר, קשה ליישום. אבל בהחלט אפשרי.

אני לא מעודדת אותך להיתגרש אני מעודדת אותך לשים זאת כאפשרות. אני מאמינה שהתחזקות שלך עם עצמך תפחית את הנידיות שלך ובכך תעיר את אישתך והיא תבחין בקיומך. היא רוצה ובצדק גבר שנמצא , שתומך ושעומד על דעתו שמחבב את עצמו, שסובל פחות ולא חיה  מבוהלת ומשובללת.

קח את עצמך בידיים. הרבה תלוי בך.

>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?

 בבקשה: Yaely_b4@walla.com

>> לכל הטורים של יעל ברון

הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת