זה קורה כל הרבה. לכל כך הרבה אנשים.
את פנויה - רווקה או גרושה שמחפשת בנרות אהבה וזה לא קורה. את יוצאת לים של דייטים ומכירה עשרות גברברים וזה לא מתפתח. את חוזרת הביתה מדייט נחמד. לך היה נדמה שהיה ממש כייף והוא לא מצלצל יותר. את יוצאת עם בחור ארבע פעמים ונחמד לכם, אפילו מתנשקים בלהט, אולי אפילו שוכבים, וברגע שהוא נראה לך פוטנציאלי למטרה שלך את מתחילה להיות חלשה ונטולת צבע. הולכת לאיבוד. מרצה וכל מה שמעניין אותך זה שהוא לא ילך ממך ואז ברור שהוא ילך. כמה פעמים קורה לך שאת מרגישה שיש בעיה אבל את לגמרי מתעלמת רק מהפחד שאם תציפי תאבדי אותו. את מפחדת להתלונן בפניו, סופגת, שותקת. גם כשהוא לא יוצר קשר את מסמסת לו. את מציעה לו בילויים, יוזמת, את מרגישה שהוא לא נלהב אבל את בכל זאת עפה עליו. וברור שהוא אחרי זמן קצר הולך או מתנהג בצורה שגורמת לך ללכת.
זה הסיפור של ורד ושל עוד מאות אלפים. אני כותבת בלשון נקבה כי זה המקרה הספציפי הזה. זה מתאים גם לגברים אך בוורסיה קצת אחרת. בכל זאת יש הבדלים בין גברים לנשים.
ואת? את עסוקה בתירוצים. על השאלה למה זה קורה לך כל הזמן יש לך תשובות לעצמך, מרגיעות, שלא קשורות למציאות ושלרוב אינן קשורות אליך ולהיתנהלותיך אלא אליו. הוא הבעייה. את 100%.
את אומרת לעצמך: "לא יודעת למה אבל כל החארות נדבקים אלי". או "אני יותר מידי חכמה בשבילו. הוא לא בוגר. הוא לא בנוי לקשר".
ואת עסוקה במחמאות עצמיות: אני בררנית, בלתי מתפשרת. מגיע לנסיכה כמוני את הכי טוב. את אומרת לעצמך הכל מהכל רק לא חס וחלילה משהו שאולי את צריכה להבין על עצמך ולשנות. את מבחינתך סבבה אין לך מושג מה את עושה לא טוב. הגברים שאיתך הם הבעייתיים.
תמיד האנדרדוג
לעשות שינוי זה קשה, לראות את הצורך בשינוי גם קשה. ומעמל קשה רובינו בורחים. בורחים ולכן תקועים שנים. אם אתם מרגישים שלא קורים לכם מספיק דברים טובים, או מרגישים לא אהובים אם אתם בשלב הזה רוצו לטיפול ותתקדמו למקום טוב יותר.
לא משנה כמה בחורים תכירי או אם תככבי בכל אפליקציה אפשרית. חברות ומשפחה יכירו לך מכאן ומכאן עשרות בחורים ושום דבר לא יצא מזה. זה לא קשור אליהם זה מה שאת מביאה לקשר. כמו שזה, את לא במצב להתחבר.כמו שאת את לא אטרקטיבית גם אם את יפייפיה וחטובה. את בסטייט אנדרדוג וזה מוחק לך את היופי ואת הסקסאפיל. את תמשיכי לזמן את אותם בחורים ותמצאי את עצמך באותן סיטואציות כי המקום שלך כרגע הוא הבעיה. מקום נמוך, נצרך וחסר הערכה עצמית. את במצב של כמיהה לקשר ולכן כל בחור שיבוא וקצת נראה לך בסדר את תעופי עליו ב 400 קמ"ש וכבר תדמייני איך את איתו בחופה. והוא כמובן יברח אחרי יום יומיים, שבוע או במקרה הטוב חודש.
הרצון העז שלך לזוגיות, למצוא חתן כמו כל החברות שלך, הרצון להוכיח שגם את הסתדרת בחיים ואת כבר לא לבד, שמצאת גבר טוב והנה את מתחתנת –זה מה שהורג לך את הסיכוי.
את חייבת שינוי. להרגע. להחזיק מעצמך יותר. לא להיתנפל ולא לדחוף את עצמך בכוח לשום מקום. זה רק מרחיק ומוריד את המשיכה.
זהו תהליך של הבנה שבלחץ זה לא ילך. מאד קל לי לכתוב את זה לא קל ליישם את זה.
הטיפול מתחיל בהסתכלות אמיצה מלמעלה על כל התמונה הרחבה, על הפחדים, על ההתנהגות שלך בתוך הקשר, על הדברים שקורים סביבך ואת מסרבת לראות, על סימנים ואותות שהוא משדר לך ואת מתעלמת. על הריכוז העצמי שלך.
השלב השני זה ההבנה של המקום ממנו את פועלת, לקיחת אחריות על הצד שלך ב"עיסקה" והפסקה טוטלית של זריקת אשמה על הצד השני.
הצד השני הוא מספר מתחלף, הוא כרגע לא רלוונטי. הטיפול הוא שלך בלבד, את במרכז התמונה. זה בדיוק הזמן לשינוי ולהתחיל לזמן אליך את האיכות הראויה לך. ולבנות קשר רציני, עמוק וארוך טווח.