משפחתו של אלמוג מאיר ג'אן ומשפחתו של אביתר דוד, שני הצעירים שהשתתפו במסיבת הטבע סמוך לקיבוץ רעים ונחטפו על ידי החמאס לעזה, נסעו השבוע להיפגש עם בכירים ביוון: נשיאת יוון, קתרינה סקלארופולו, נציג הצלב האדום, הארכיבישוף של יוון, לרוניאמוס, נשיא הפרלמט היווני, קונסטנטין טסולאס והקהילה היהודית.

"היה לנו ערב מרגש ביותר עם נציגים של הקהילה היהודית ביוון, מאות אנשים הגיעו לאחד המוזיאונים באתונה, הוקרנה שם מצגת, היו בלונים ותמונות החטופים, נפגשנו שם עם הרב הראשי של הקהילה, והייתה תפילה מרגשת. אחרי ששיתפנו את הסיפורים שלנו, הקהל נעמד ומחא כפיים הייתה המון אמפטיה באוויר. אנשים עמדו בתור וחיבקו אותנו, זה היה מאוד מרגש", מספרת אורית מאיר.

>> "כשראיתי את הסרטון, זה היה הרגע שבו הבנתי שחיי השתנו"
>> החטופים של מלחמת חרבות ברזל

אורית מספרת כי לאחר סבב הפגישות ביוון היא יצאה מאוד מחוזקת. "התחלנו עם נציג של הצלב האדום, שאמר שהם עדיין לא הצליחו להתקרב לחמאס, אבל מנסה לעשות הכול, בהמשך נפגשנו עם נשיאת יוון, שגילתה המון אמפטיה ורצון לעזור ולסייע, הבטיחה שבכל מעמד היא תספר את הסיפור שלנו. אמרתי לה: "אני פונה אליך כאמא לאמא, אנא ממך, תעזרי לי ותעשי כל שביכולתך ללחוץ על חמאס לשחרר את אלמוג שלי ואת כל החטופים בעזה. יש לך את הכוח והיכולת להשפיע וללחוץ עליהם ישירות או בעקיפין דרך מדינות מתווכות כמו קטאר ומצרים. תעזרי לנו!".

נשיאת יוון, קתרינה סקלארופולו השיבה לאורית ואמרה לה: "ריגשת אותי מאוד. אני מזדהה עם כאבך העצום ומבטיחה לעשות כל שביכולתי על מנת שבנך וכל שאר החטופים יחזרו הביתה במהרה."

המפגש של משפחות דוד ומאיר עם נשיאת יוון
המפגש של משפחות דוד ומאיר עם נשיאת יוון

אבירם, אחיה של אורית ודודו של אלמוג, מספר שפנו ליוון הן להעלאת המודעות לנושא החטופים, והן על מנת להפעיל לחצים על מקבלי ההחלטות במדינות השונות, שיביאו לקידום החזרת החטופים הביתה. "יוון היא גם חלק מהאיחוד האירופי וגם מקורבת מאוד לארצות ערב, ויש לה הרבה מאוד עסקים ואינטרסים בארצות אלו. ברגע שמגיעים לדמויות בכירות, כמו נשיאת יוון שעל אף שתפקידה הוא טקסי, היא עדיין יכולה להרים טלפון לראש הממשלה היווני שהיה לפני שבועיים במצרים ולשאול אותו האם עשינו כל מה שאנו יכולים לעשות?"

אבירם מספר שלאחר מסיבת העיתונאים, הוא חש כי התקשורת ביוון עומדת מאחורי משפחות החטופים. "בדיוק כשהגענו אתמול הייתה הפגנה של 10,000 מוסלמים ברחובות וביקשו לא לצאת מהמלון אבל זה לא מייצג את יוון. כל העיתונאים ניגשו אלינו לאחר המפגש הפורמלי, חיבקו ושאלו מה אפשר לעשות? הם אמרו שהם מזועזעים ואני מאמין להם".

"ראיתי את הדמעות שהם ניגבו"

המפגשים עם משפחות החטופים נועדו כדי שמקבלי ההחלטות ובכירים בתקשורת יסתכלו לכאב בעיניים, ויתגייסו מהלב כדי לעזור להם. "זיעזענו אותם עם הסיפורים האישיים. פתאום באות שתי אימהות ומספרות להם מהלב. אף אחד לא יכול לספר את הסיפור שלנו. הדברים יצאו מהבטן ואני לא הפסקתי לבכות. כשאימא מספרת שהילד שלה הלך למסיבה ולא חזר כי חטפו אותו, כל אחד שיש לו ילד זה מדבר אליו, אני ראיתי את הדמעות שהם ניגבו, המציאות שלי יכולה להיות של כל אחד מהם".

יו"ר הפרלמנט היווני שאיתו נפגשו, סיפר למשפחות החטופים שמגיעים אליו מנהיגי עולם והוא יפיץ את הסיפור שלהן ויברר איתם מה עוד ניתן לעשות למען החזרת החטופים. הארכיבישוף של יוון ביקש את התמונות של אלמוג מאיר ואביתר דוד לצורך הפצתן בכנס שיתקיים בימים הקרובים עם כל ראשי הכנסיות ביוון, כדי שעולם הנצרות יכיר את מצוקת החטופים בעזה. "כל צעד כזה מעודד אותי, כל דבר יכול לעזור, חזרתי עם אמונה שאנשים רוצים להקשיב לסיפור שלנו, והם בעדנו", אומרת אורית מאיר, "אני רואה בזה משימה ראשונה שלנו. בשבילי משימת חיי היא להביא את הבן שלי ואת כל החטופים הביתה".

אלמוג מאיר ג'אן ואמו אורית (צילום: באדיבות המשפחה)
אלמוג מאיר ג'אן ואמו אורית | צילום: באדיבות המשפחה

כבר חודש חלף מאז החטיפה, מה נותן לך את הכוחות להתמודד עם המצב?
"אני באותם כוחות, אפילו יותר כי ככל שהזמן עובר זה יירד מסדר היום ואנחנו לא מוותרים, אנחנו שם כדי שהחטופים לא יירדו מסדר היום. אנחנו מחזירים אותם הביתה בכל דרך. יש אנשים שנוסעים לכותל להתפלל, יש שיהיו באוהל המחאה, כל משפחה בוחרת את הדרך שלה למען החטופים שלה.  הדרך שלי היא להיפגש עם בכירים ולדבר לתקשורת, לעבוד בערוצים האלה, ובבית אני עושה הפרשות חלה, מגיעה לכיכר, פעילה במטה החטופים, זו העבודה שלי כל יום כל היום, סביב השעון. שמה את הכול בצד והעבודה שלי כרגע היא להחזיר את אלמוג הביתה".  

אבירם מספר שאלמוג הוא צעיר אנרגטי, המסור מאוד למשפחתו. "אלמוג הוא בליין לא קטן, אוהב מסעדות, חופשות, מותגים וחברים. שבועיים לפני האירוע אבא שלי שהוא בן 87, סבא של אלמוג, עבר ניתוח בגב. מי שסייע לו אחרי הניתוח במקלחות ובטיפול היה אלמוג ואני, אנחנו הבנים היחידים במשפחה ואלמוג עשה את זה באהבה. הוא ישן שם ביום כיפור כדי לעזור בלילה לאבא שלי וקילח אותו בפעם האחרונה ב-6 לאוקטובר, יום לפני שנחטף".