לישי מירן-לביא, אשתו של עומרי מירן, שנחטף לפני 61 יום מביתם שבנחל עוז, השתתפה אתמול (שלישי) בפגישה הטעונה של משפחות החטופים עם חברי קבינט המלחמה. אחרי חילופי דברים קשים בין הצדדים, לישי בחרה לעזוב את הפגישה בשיאה. "הבנו שהגענו למסיבת עיתונאים ולא באמת הגענו לפגישת קבינט", אמרה.

לישי, עמרי והילדים
לישי, עמרי והילדים

בריאיון ל"חמש עם" סיפרה לישי: "ביקשו שנגיע בשעה 13:30 לבידוק ביטחוני, שלא התקיים בכלל. היו שם אנשים שלא היו אמורים להיות. היה איש עם מצלמה למעלה, מצלמת תקשורת שהכניסו. הייתי צריכה לצעוק שאנחנו ממש לא מוכנים שיצלמו את הפגישה, רבים מהנוכחים יצטרפו אליי".

בהקלטה מתוך הפגישה שנערכה אתמול בין הצדדים, נשמעת אשתו של עומרי מספרת לחברי הקבינט: "אחרי ארבע שעות שהוחזקנו בידי המחבלים, האיש שלי נחטף לנגד עיניי, ולנגד עיני הבת שלי, בת השנתיים. מאז, כל יום היא שואלת אותי מתי אבא חוזר".

המחבלים בבית של לישי ועמרי ב7.10
המחבלים בבית של לישי ועמרי ב7.10

"הנכבדים שיושבים פה לא מבינים כנראה שהמלחמה היא קצת אחרת", הוסיפה לישי בפגישה. "השאלה שלי היא עם מי אתם מתייעצים? כי השטנץ שלכם ומה שאתם יודעים לעשות לא עובד. זה מה שאתם יודעים, להפיל פצצות. ואני חייבת לציין משהו נוסף, אני במקור משדרות, מיטוט חמאס, כמו שאמרו קודם - לא עובד עליי".

באותה הקלטה נשמע שר הביטחון יואב גלנט אומר למשתתפים בפגישה הטעונה: "מדובר בארגון שהוא ארגון טרור קיצוני. שאם נרצה להוציא ממנו משהו, זה רק בכוח לצערי. מה שעלה פה כאפשרות כאילו ריאלית שאנחנו נחכה ונמתין בקו הגבול וניתן להם כל מה שהם רוצים, והם ייתנו לנו את כל החטופים - לצערי זו לוחמה פסיכולוגית של חמאס, לא משהו אמיתי".

לישי מורן לביא, בעלה עמרי חטוף בעזה (צילום: חדשות 12)
לישי מורן לביא, בעלה עמרי חטוף בעזה | צילום: חדשות 12

עוד ציינה לישי כי היא לא הרגישה אמפתיה מכל חברי הקבינט שנכחו בפגישה, ומתחה ביקורת על התנהלותם באשר להשבת החטופים. "הם אמרו לנו שזה ארגון טרור קיצוני, שיש לוחמה פסיכולוגית. איפה הלוחמה הפסיכולוגית שלנו? איפה אנחנו בתוך כל הדבר הזה? איפה התייעצויות עם מומחים שהם לא רק אנשי צבא? יש עוד מגוון אנשים שיכולים לסייע במצב הזה", טענה.

_OBJ

"אנחנו יודעים מאחת החטופות האמיצות ששוחררו מהשבי שעומרי בסדר פיזית באופן יחסי, נכון ללפני שבועיים", סיפרה אשתו. "אבל אף אחד שם לא בסדר. המחשבה שהגברים ישרדו ויכולים לחכות - שגויה. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו פועלים, איך אנחנו מציעים עסקה. אנחנו לא יכולים לעצור את המאבק. כולם צריכים לחזור הביתה. הבנות שלי לא יכולות להחזיק עוד, הן צריכות את אבא שלהן".