אמש (ה'), לצד מפגינים רבים, חסמו בני משפחות החטופים את נתיבי איילון בדרישה לקידום עסקה שתוביל לשחרור יקיריהם. לצד החסימה, הודלקה כתובת אש לציון 136 החטופים. בעקבות האירועים נעצרו שבעה אזרחים, בהם גם בני משפחות החטופים. לצד כל אלו, סאגת העברת התרופות לחטופים עדיין מתנהלת.

יזהר ליפשיץ, בנם של יוכבד ששוחררה ועודד בן ה-83 שעדיין בשבי חמאס, שוחח הבוקר (ו') עם חיים אתגר על מצבו של אביו כפי שהוא יודע, מחאת המשפחות וסוגיית התרופות. "כבר כמה ימים אנחנו דנים בתרופות ואני חושב שזה נושא לא צריך לדון בו. אם אתה יכול לעשות תעשה, אם לא - תנסה עוד פעם", אמר. "כל דיון אם נכנסו או לא נכנסו התרופות זה סוג של פארסה. מנסים להכניס תרופות וקבל אות חיים. מי שקיבל את התרופה להורדת לחץ דם, אבל בינתיים פיתח מחלת ריאות, במידה והוא חי, זה לא רלוונטי כבר".

"אנחנו צריכים פשוט ללחוץ שבני הערובה שלנו שמוחזקים על ידי חמאס במנהרות יקבלו יחס של שבויי מלחמה, אבל ארגון הטרור לא עומד בתנאים. הוא משחק בנו, לא נדע אם התרופות הועברו", המשיך ליפשיץ. "יש לחצים מבחוץ להכניס סיוע הומניטרי לאזרחים, ואנחנו חלק מהמשחק הזה על גבם של החטופים. פעם נוספת החטופים הם שק החבטות, ובחמשת הימים שניסו להכניס את התרופות יש אנשים שמתו, אנשים כל הזמן בתנאים בלתי אפשריים".

ליפשיץ התייחס לאירוע אמש בנתיבי איילון, והסביר כי הסכנה הגדולה ביותר היא חזרה לפילוג. "יש הורים לחטופים שמתחרפנים, אולי גם חוסמים את איילון, ואנחנו עוסקים אם זה חוקי ולא חושבים על אמא או אבא שהבן שלהם נמצא עכשיו בתופת. השיח התערבב, שאפו לנאסרללה, זה עוד כור בתורת כורי העכביש שלו והוא פורם אותנו מבפנים. הסכינים בצבא ישלפו, הסכינים הפוליטיות ישלפו, הגדרות של ימין-שמאל. החוסן שלנו באחדותנו וכרגע אנחנו פורמים אותו. שמישהו יחשוב איך ישנה אמא שהבת שלה נמצאת כרגע במרתפים ויודעת שמתעללים בה פיזית, מינית או שהיא פצועה. אני חושב שהשיח פה הוא אם מדינת ישראל כחברה יכולה להשאיר חטופים במצב הזה ולנהל מאבק על הגב שלהם מול סינוואר או חזבאללה. הם מצליחים להכניס מחלוקות ולפרק אותנו מבפנים".

האחדות זה החשוב ביותר כרגע?
"זה העניין האסטרטגי. איך נגדל את הדור הבא, איך נשאיר את המשפחות עם תחושה שהפקירו את יקיריהן ותחושה בקרב האנשים שצריכים לחשוב אם הם רוצים לחיות במדינה שלא עושה הכל כדי להחזיר את החטופים שלה".

חסימות באיילון
חסימת נתיבי איילון והדלקת כתובת אש. זעקת משפחות החטופים

מה מצבך כעת, אתה מרגיש שנשברת?
"אני מופיע בתקשורת, הגעתי לכיכר אבל לא הייתי באיילון כי אחרת הייתי עכשיו עצור".

אתה חושב שאם היית מגיע - היית נעצר.
"אני חושב שכולם היו נעצרים. יש אנשים שרוצים למשוך את המלחמה. לא הייתי נוגע בהורה שחסם את איילון. המדינה מתייחסת אליהם כאילו מדובר באנרכיסטים שרוצים לפרק את החוק במדינה? מי שהעז לעצור אותם ולא להכיל אותם, מי שחושב שאפשר להמשיך ולנסות להכניע את סינוואר - הוא חלק מתורת קורי העכביש ומפרק את החברה".

אתם יודעים מה שלום אבא?
"אנחנו יודעים שהוא חי כ-16 יום כנראה, כלום לא בטוח. אחר כך הייתה לו נפילה בלחץ הדם, תרופות וביקור הוא לא קיבל - ומאז אנחנו לא יודעים מה מצבו. לא קיבלנו הודעה שהוא חי או נפטר, כרגע הוא בחזקת חטוף. יש כאן פיגוע של בני ערובה ומה שצריך לעשות זה להחזיר את בני הערובה. צריך לכתר את הנקודה, לא לתת לצאת או להיכנס, ולנהל משא ומתן. כשאנחנו מחליטים להילחם על גבם של בני הערובה ולהחזיר אותם בארונות למשפחות, אנחנו חוטאים לחוזה בין האזרחים לצבא ולמדינה, ולמעשה חלק מתורת קורי העכביש של נסראללה. הוא מחכה ליום שאחרי שם ישלפו הסכינים ואף אחד לא ייקח אחריות".