מפגש מטה משפחות החטופים אמש עם ראש הממשלה ושרי הקבינט הבטחוני הפך לזירה סוערת, כשבמקום התפתחו צעקות ועימותים בין המשתתפים. איריס חיים, אימו של יותם חיים שנחטף מביתו בכפר עזה בבוקר שמחת תורה ה-7.10 - יצאה באמצע הפגישה בעקבות האווירה הקשה שהייתה במקום. כעת היא יוצאת בביקורת קשה על התנהלות מטה משפחות החטופים.
"זה היה אירוע מתוכנן ומאורגן, תדרכו כל אחד לפני מי אומר מה, מי צועק, מי צורח, מתי, ראיתי את התדריך בתחילת המפגש." אומרת איריס חיים. "כבר 60 יום שאני מחזיקה מעמד ושומרת על עצמי. לא רואה חדשות, לא רואה סרטונים, לא שומעת עדויות - ומאתמול אני מרגישה שרימו אותי. הפגישות האלו מאורגנות גרוע, הן לא נותנות מענה לצרכים של האנשים. באתי אתמול לקבל תשובות מהממשלה שלי על הדרך שלהם לעזור לי לקבל את הילד שלי בחזרה, ויצאתי בתחושה שיש שם שנאה תהומית בתוך הקבוצה."
חיים, בת 57, תושבת אור הנר, עוסקת כיום בתמיכה ובליווי חולים במחלות כרוניות. לטענתה יועצי תקשורת תפסו טרמפ על המשפחות ומנצלים את מצבם. היא מתארת כיצד המיקרופון נחטף מיד ליד ומשתתפים הטיחו בחברי הקבינט דברים קשים. בנוסף, עלו לדבר גם כמה חטופים ששוחררו וסיפרו את הזוועות שעברו בשבי, מבלי לעדכן בכך את משפחות החטופים שהגיעו לפגישה.
"בתמימותי חשבתי שמדובר בפגישה שתיתן לנו תשובות. אבל לא. היה בחור אחד שניהל את הישיבה. הוא היה מאוד כוחני ומאוד צעקני - והוא ניהל את הכול, לא גל הירש ולא ביבי. ופתאום הגיעו העדויות, לא ידעתי שזה על סדר היום. אם הייתי יודעת לא הייתי באה. מה המטרה? להוסיף לי עוד פחדים ללב? לזעזע? כאילו ביבי לא יודע שהחטופים במצב רע. כל אחד רוצה לספר כמה הוא סבל, וכל אחד כבודו במקומו מונח, אבל אם רוצים לדבר על הסבל - יש לזה מקום. לא במפגש משפחות. היו המון צעקות, מי שרצה לבוא לשמוע פשוט נבלע בקהל".
יום לפני כן חזרה חיים מאוסטרליה, שם פגשה את ראש ממשלת אוסטרליה. לדבריה היא ראתה פער עצום בין הכבוד לישראל במופגן ביבשת הרחוקה, לבין חוסר הכבוד לממשלה בפגישה. "זה היה מזעזע. פשוט רציתי ללכת משם כמה שיותר מהר, לא חיכיתי עד הסוף. באתי לשם עם הבן שלי, באיזה שהוא שלב הוא אמר לאנשים שם – 'היה זמן לשאול שאלות, הגיע הזמן לשמוע מהם גם תשובות', והתחילו לצעוק עליו 'סתום את הפה', ו'שב בשקט'. זה היה מאוד מפחיד ואלים. באיזה שהוא שלב זה גם הידרדר לאלימות פיזית, היו שם אנשים שרק צרחו. זה לא אמור להתנהל בצורה כזאת - לא היה שם מי שינהל וירגיע".
"אני מכריחה את עצמי להיות באמון"
על אף שהיא עצמה אמא לילד חטוף, היא מתנערת לגמרי ממטה משפחות החטופים. "אני אומרת את זה עכשיו בקול רם וברור - הם לא מייצגים אותי. יש משפחות שחושבות אחרת וסותמים להם את הפה. הבנתי את זה כשנתנו לי דפי מסרים ולא הסכמתי, זה לא מצא חן בעיניהם. הם רוצים כמה שיותר לשסע וכמה שיותר להתלהם מול הממשלה, והכול על הגב של משפחות החטופים שנמצאות עכשיו בסבל שלא יתואר ופשוט מאכילים אותם בכמה הכול רע ונורא".
"כל אחד מאיתנו צריך להיות אחראי, לא רק לזרוק אחריות, גם לשאול את עצמו איך אני יכול לגרום לזה להיות אחרת." היא אומרת. "מישהי שם שאלה אותי למה אני הולכת, אמרתי לה כי לא באתי לשמוע צעקות וצרחות, ומישהי אחרת - שראתה שדיברתי עם איזו עיתונאית אמרה לה - עליי - אל תדברי איתה. לא מכניסים אותי לכל מיני קבוצות של המטה. זה מפחיד אותי. יש פה משהו מגמתי שמאוד מלחיץ אותי, כואב לי על המשפחות עצמן שנמצאות בסיוט ופשוט מאכילים אותם שלא עושים בשבילם כלום. צרחו על ביבי וגלנט וכולם שם שהם לא עושים כלום, כאילו הם לא עושים כלום, והם לא היו מוכנים להקשיב לאף מילה. אני בתוך משפחות החטופים ואני לא הולכת לשום הפגנה".
היא מאמינה כי מאבק המטה הוא המשך ישיר של ההפגנות בקפלן שכעת לובש צורה אחרת, על גבם של משפחות החטופים. "המטרה היא אותה מטרה שהייתה פה ב-9 חודשים האחרונים והיא להמשיך את השנאה ולגרום לממשלה הזאת ליפול. הבנתי את זה מהיום הראשון אבל אחרי אתמול אני רואה את זה בצורה הכי ברורה שיש. אני כרגע רוצה את הבן שלי מהר הביתה, אחר כך בוא ונתעסק בפוליטיקה. זה לא הזמן. אנחנו רק מחלישים את עצמנו. חמאס יושב וצופה בנו וצוחק עלינו - אנחנו פשוט מזיקים לעצמנו. אני לא אתקן את העולם, אבל עצוב לי שזה ככה".
כדי להדוף מראש את הביקורת שהאשמות קשות כאלה יעלו, חיים מבהירה שהיא לא הצביעה לנתניהו. "לא סמכתי על הממשלה הזאת לפני. יש לי הרבה ביקורת על הממשלה, אבל זה לא הזמן ולא המקום עכשיו. אז כן, יש לי אמון בממשלה, אני מכריחה את עצמי להיות באמון, אני מאמינה שהם יודעים לעשות מה שנכון לנו. אם אני אצרח ואשתגע זה יעזור לי? זה יביא את הילד שלי יותר מהר? אין בחירות עכשיו, אין לנו ממשלה אחרת, אין מדינה אחרת - אז על מי אנחנו הולכים וצורחים? מה עם אימהות החיילים שנמצאים עכשיו בחזית? הן בסבל בדיוק כמוני. נהרגים כאן חיילים כל יום. אנחנו צריכים כן להסתכל על משהו גדול יותר מעצמנו."
"צריך לדחוף הרבה יותר"
אחרי הפגישה הסוערת במטה החטופים משגרים מסרים מרגיעים יותר. "אנחנו מכבדים את חברי הקבינט, אנו רוצים שהם יהיו אלה שמובילים את השחרור ואת היוזמה, זה תפקידם", אמר רונן צור, ראש מטה החטופים והנעדרים. "האנשים הללו הם לא בעלי תפקידים, הם מנהיגים. אני גם לא חושב שחברי הקבינט מעוניינים להשאיר את החטופים בעזה, אבל כן צריך לדחוף הרבה יותר, ואת זה אנחנו לא רואים מספיק. אתמול, לצערי, המפגש לא אורגן טוב, מפגש כזה צריך להתנהל בצורה יותר אינטימית. לא נבדקו תעודות, לא נלקחו טלפונים. כשיש טלפונים, אנשים מבינים שכל דבר שיגידו מצטלם, וזה יוצר התלהטות יצרים".
צור ציין שישנן תכניות למהלכים מרחיקי לכת שאושרו על ידי צוות המשפחות, אבל המטה יאפשר לחברי הקבינט להוביל. "אני בטוח שכל אחד מחברי הקבינט הלך הביתה מזועזע אחרי הישיבה, אני בטוח שכל אחד מהם שואל את עצמו מה אני עושה היום כדי לשחרר את החטופים באופן אקטיבי. אם זה לא יקרה, נצטרך לפעול".