ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך אמש מסיבת עיתונאים שבמהלכה התייחס לתשובת חמאס על מתווה העסקה לשחרור החטופים. "התחלנו במהלך היסטורי ועלינו לסיים אותו בניצחון מוחץ", אמר ראש הממשלה. "אנחנו בדרך לניצחון מוחלט והוא בהישג יד. לא עניין של שנים אלא של חודשים. המשך הלחץ הצבאי הוא תנאי הכרחי לשחרור החטופים. כניעה לחמאס לא תביא רק לשחרורם אלא לאסון כבד".
רובי חן שבנו איתי, אזרח ישראלי-אמריקאי, מוחזק בשבי חמאס זה 125 ימים, סיפר על המאמצים להשבת בנו הביתה: "בתור אזרח אמריקאי יש לנו תקשורת מאוד טובה ורציפה עם גורמי הממשל האמריקאי. פגשנו את ג'ייק סאליבן ארבע פעמים וזאת הפעם השלישית שנפגוש את בלינקן. זו הזדמנות לשמוע מבלינקן עצמו איפה נמצא המשא ומתן, מה המחשבות קדימה ואיך אנחנו מחזירים את הילדים שלנו הביתה".
"ארבעה חודשים שאנחנו חיים בתוך הסיוט הזה. ממשלת ישראל קיבלה אשראי אינסופי בתחום המדיני, צה"ל קיבל אשראי אינסופי לעשות כל מה שהוא יכול. והנה, אנחנו פה אחרי ארבעה חודשים. יש דיאלוג עם חמאס. השאלה האם נקשיב לראש הממשלה שאומר 'תנו לי עוד זמן, חודשיים, שלושה, ארבעה, ואז נביא את החטופים הביתה', או שננצל את ההזדמנות היום. מנהיגות נמדדת בימים הקשים. השאלה מה המורשת שראש הממשלה רוצה להשאיר, האם האחריות הקולוסאלית ל-7 באוקטובר או החזרת חטופים חיים ונורמליזציה עם מדינות האזור? זו גם השאלה שארצות הברית שמה בפני ראש הממשלה. המחירים מאוד כבדים".
אתה מרגיש שיש קונצנזוס ישראלי סביב הדרישות שלכם או שגורמים פוליטיים מצליחים לייצר בקיעים בכך?
"זה מאוד כואב כשאני חוזר מארצות הברית אחרי שהסתובבתי בסנאט ובקונגרס והרגשתי סולידריות מקיר לקיר, מכל גורם פוליטי ואזרחי שאני פוגש, ואז בישראל אני פותח טלוויזיה ונדהם מאיך שהפוליטיקאים מדברים. ב-7 באוקטובר חמאס לא תקף את צה"ל אלא את החברה האזרחית. הרצון שלו זה לראות את פירוק ופירוד החברה האזרחית. הפוליטיקאים קצת שוכחים שזו בעצם מטרת הטרור. צריכים להביע כלפינו כמה שיותר סולידריות. מדינת ישראל עשתה טעות קולוסאלית ב-7 באוקטובר והיא צריכה לשלם עבור הטעות הזו. לממשלת ישראל קשה לשלם את המחיר ולהודות בכישלון. יש דיבור עם חמאס, יש מסגרת, הגורמים המקצועיים – ניצן אלון, ראש השב"כ וראש המוסד אלה הנושאים ונותנים הכי טובים שיש לנו. הם הביאו סוג של עסקה לקבינט. הכי קל להגיד בקבינט 'יקר מדי' ולהפסיק לדבר. צריכים להתאמץ, לחשוב מחוץ לקופסה, להשתדל יותר. להביא את המשא ומתן הזה למקום שהחטופים יחזרו חיים. היום הם חיים, אנחנו לא יודעים אם זה יהיה המצב בעוד שבוע, יום או שעה. לחטופים אין זמן".
הבן שלך ציין 20 בשבי.
"איתי אהב לחגוג ימי הולדת לא רק ביום עצמו, אלא במהלך כל השבוע. הוא היה מתכונן ליום ההולדת שבועות קדימה. השאלה אם הוא מודע בכלל שהיה לו יום הולדת. לקחנו חברים ובני משפחה ונסענו לכותל, המקום הכי קדוש לעם היהודי, ובעזרת תפילה ניסינו להעביר לו אנרגיות וכוח, שירגיש שכולנו מחכים לו ושלא שכחנו אותו. אני בטוח שאלה מחשבות שעוברות לו בראש. כשהוא ייצא, נעשה לו מסיבת יום הולדת שהוא לא חגג אף פעם. אני קורא לראש הממשלה לחשוב עלינו. לא דמיינו את האפשרות שיום ההולדת שלו יהיה בעזה. אני מציע לחשוב על הנחות היסוד שהממשלה הגדירה, כנראה שהן לא עובדות כל כך טוב. צריכים להגיע להסכם, גם אם הוא כואב, שכולל את כולם, שיש מפתחות שמקובלים, וכך נשים סוף לסאגה הזאת ולסבל שמשפחות החטופים עוברות שאני לא מאחל לאף אחד".