כבר 66 יום עברו מאז שעומר ונקרט בן ה-22 נחטף מהמסיבה ברעים לעזה, ומוחזק בה יחד עם עוד 137 חטופים ישראלים. אימו, ניבה, הצליבה בין תמונתו כילד לבין תמונה שלו אזוק כחטוף בעזה – ומצאה ביניהן דמיון רב. בריאיון הערב (שני) בחדשות 12 היא זועקת: "הבן שלי חולה בעזה, מתחנן עם המבט הזה, 'תצילו אותי כאן'".
ניבה התייחסה לתיעודים של אנשי חמאס שהשתלטו על משאיות סיוע הומניטרי שהכניסה ישראל לרצועה, וזעמה: "מדינת ישראל חושבת להכניס את הסיוע דרך מעבר כרם שלום, ואני לא מבינה איך הוא פועל רק לכיוון אחד. זה חשוב להמשך הלחימה – אבל זה חייב להיות עם סיוע הומניטרי לעומר ולשאר החטופים.
"אני סומכת על הקבינט", הבהירה ניבה. "אבל זה לא יכול להיות שהוא נכנס בהיקף הזה כשאנחנו רואים שהוא נלקח על ידי חמאס. איפה הסיוע ההומניטרי לבן שלי?". האם, שמשפחתה נפגשה עם הצלב האדום, ביקרה את הקמתו של הצוות החשאי שידון ביום שאחרי המלחמה בעזה: "איך אפש לדון על זה כשיש 137 יהודים, ישראלים בשבי? זה משגע אותי".
"אנחנו במלחמה להוציא את המבט הזה החוצה, גם אם הוא גבר בן 22 שנדחק לשוליים", אמרה. ניבה שחזרה את הרגע האחרון בו יצרה קשר עם בנה באותה שבת שחורה: "הוא היה במיגונית, כתב לי שהוא מת מפחד. אבא שלו תיאר עשרות מכוניות שבאו לחלץ בשעה שתיים עשרה בצוהוריים, ולא נתנו".
"עומר אחלה גבר. בא ליהנות מהחיים. זה הגיל שלו", היא מספרת בחיוך. "הבית הוא בית מואר, והוא ימשיך להיות מואר עד שעומר יחזור אלינו".