דובר משרד החוץ האמריקאי, מת'יו מילר, העריך אמש כי הסיבה שחמאס לא שחרר את כלל הנשים הצעירות במסגרת העסקה לשחרור החטופים, נבעה מכך שאינו מעוניין כי יידעו מה עבר עליהן בשבי. בין הנשים הצעירות שנותרו בשבי החמאס: עדן זכריה בת ה-28 שנחטפה מהמסיבה ברעים ומוחזקת בעזה זה 60 יום.

אמה, אורין, שתפגוש הערב את ראש הממשלה ואת חברי קבינט המלחמה, התייחסה לפרסומים המדאיגים: "החמאס לא עמד במילה וסירב להחזיר את הבנות הצעירות. נשאלת השאלה למה. יש עדויות מנשים שחזרו שבאמת לא פגען בהן פיזית, נפשית כולן נפגעו, אבל יש ברשתות עדויות מזעזעות: כריתת איברים, אונס קבוצתי. אני רוצה להאמין שזה לא קורה, שלא זו הסיבה שלא מחזירים אותן. זה מאוד קשה בתור אמא".

איך את שורדת את הימים הללו כשאלה המחשבות?
"זה קשה מנשוא, אי אפשר לתאר את זה. הלילה לא ישנתי בכלל. אלה מחשבות שאי אפשר לתאר. זה בלתי נסבל. אני חיה כל הזמן בחרדות ובסיוט מתמשך. אני לא באמת בתפקוד, החיים נעצרו: מה-7 באוקטובר אני לא הולכת לעבודה, לא עושה ספורט, לא מבשלת, לא מדברת עם אנשים, לא עונה לטלפונים בכלל. אין אצלי דבר כזה לענות לטלפון. אני לא רוצה לדבר עם אף אחד, לא רוצה לשמוע אף אחד. אני מאוד ממוקדת מטרה: להחזיר את עדן. אני עובדת על 20% סוללה, כשאת ה-20% אני מנתבת לעדן".

איך עברו עלייך הפעימות, שבהן המתנת לרשימות?
"כל יום חיכיתי, כל יום התקשרו אליי ואמרו: 'יש רשימה, היא לא ברשימה'. כל יום לראות את אלה שחוזרים, שמחים, ולדעת שאני לא ביניהם. כל יום לראות הודעות בוואטסאפ שמצאו עוד מישהו ללא רוח חיים. זה סיוט. אנשים אחרים אולי יכולים לחזור לחיים שלהם, אנחנו לא יכולים".

מה את מתכננת לקראת המפגש הערב?
"אני רוצה להקשיב קודם. יש הרבה ערפל בזמן האחרון, אנחנו ממש לא יודעים מה קורה: מתי עוד הפעם יחזרו לשולחן הדיונים, מתי יהיה עוד פעם מתווה, האם יהיה מתווה, האם ימשיכו עם המתווה הקודם. המתווה הקודם לא הסתיים, היינו בשיא התהליך וזה הופסק. אני בעד לא לוותר על העניין הזה. אני רוצה שימשיכו את המתווה ושיחזירו אותה. הבת שלי הייתה אמורה להיות בפעימה הבאה, עם עוד נשים וילדים. צריכים להחזיר את הנשים והילדים. זה ידוע בכל העולם שלא לוקחים נשים בשבי, בטח שלא משתמשים באונס או בדברים כאלה כדי להתעלל בהן".

את יודעת מה מצבה הפיזי? האם נפצעה?
"לא יכולה לדעת, לא בטוח שהיא נפצעה. אחרי 17 ימים קיבלנו אינדיקציה שהיא חיה ונושמת. היא נחטפה חיה. ב-07:00 בבוקר עדן, בן הזוג שלה וחברה שלה יצאו מהמסיבה, היו בדרך הביתה. שנייה אחרי שדיברתי איתה בטלפון, ירו על הרכב שלהם. היא דיברה עם אבא שלה וצרחה שיורים עליהם ושישמור על הכלבים. רצחו את החבר שלה, חברה שלה ניצלה, ואת עדן חטפו. היא הייתה מחוסרת הכרה לכמה רגעים. כנראה מהלחץ התעלפה, זה קרה לה בחייה כמה פעמים. כשהתעוררה, חטפו אותה".

דיברת עם חטופים שחזרו כדי להשיג מידע על מצבה?
"לא, לא פניתי אליהם באופן אישי. זה נראה לי נורא ואיום להטריד אותם אחרי שהם חזרו מהשבי. יש אנשי מקצוע. אני חברה של מירית ששני הילדים שלה חזרו מהשבי. אני לא יודעת עד כמה היא עושה מניפולציות כשהיא מדברת איתי, אבל היא מאוד מעודדת אותי. לפעמים אני לא יודעת אם אנשים מעודדים אותי כי הם לא מסוגלים להגיד לי דברים לא טובים, או שזה באמת נכון. בתקופת הזאת אני עושה מניפולציות על עצמי, בוחרת למה להאמין ולמה לא להאמין, מתי להיות בהכחשה ומתי לא. אין מה לעשות, אני בהישרדות כרגע. אם אתמוטט או אפול, לא אצליח להילחם את המלחמה הזאת עבור עדן. זה עניין של סרטון אחד, וקרסתי. בגלל זה אני מאוד זהירה בהתנהלות, לא רואה סרטונים. אני קצת אגואיסטית, עושה רק דברים שמשרתים את המטרה שלי. כל דבר שלא משרת אותה, הוזז הצידה".

ספרי עליה.
"עדן ילדה מתוקה שסך הכל רוצה לחיות את החיים שלה. היא גרה בראשון לציון, אשת מכירות, עובדת בחברה לברי מים. אוהבת מוזיקה, אוהבת מאוד כלבים. החלום שלה לפתוח בית מלון בוטיק לכלבים. כילדה היא הייתה אוספת את כל הכלבים ברחוב ומביאה אותם אליי הביתה. יש לעדן שני כלבים מדהימים. היא רצתה להתחיל ללמוד באוקטובר שיווק דיגיטלי. כמו כל נערה בעולם, רוצה לחיות את החיים שלה בשקט ובשלווה".

את מכירה אותה יותר טוב מכולם. עד כמה היא חזקה?
"עדן חזקה מאוד, השאלה איזה יחס היא מקבלת שם. אם היא חס וחלילה עוברת דברים נוראיים שקשה לי אפילו להגיד אותם, מי יכול לשרוד דבר כזה בדיוק?".