החופש הגדול הוא הזדמנות לזמן איכות עם הילדים, בבית או בחוץ – אבל מה עושים כשהם משתעממים, מאבדים גבולות ומתעלמים ממטלות יומיומיות? "מילות הקסם הן תכנון, ארגון ותיאום ציפיות משפחתי", אומרת ליאת גרוס, פסיכולוגית חינוכית. "הכי טוב להכין תכנית שבועית, כדי שהילדים יידעו מה הם עושים כל יום.
"באופן כללי, בחופש כדאי להגמיש קצת את החוקים שרווחים בבית במהלך שנת הלימודים: להגדיר זמן ביחד - שבו כל המשפחה עושה משהו משותף, ולהגדיר זמן לבד, לא להיכנס למלחמות מיותרות ולא להתעקש על מה שלא חיוני אך עם זאת, להיות עם יד על הדופק ולשמור על המסגרת".
הנה כמה דילמות ספציפיות שהורים מתחבטים בהן בחופש, ועצותיה של גרוס כיצד לפתור אותן.
גבולות ומשמעת: להטיל אחריות
הילד רוצה ללכת לישון באמצע הלילה ולקום מאוחר
תלוי בגיל הילד ובנורמה החברתית שסביבו. אם מדובר בילד שבמהלך שנת הלימודים שומר על מסגרת ומשמעת, אפשר להניח לו לשנות את הלו"ז שלו בחופש ולהגדיר שזה המצב בחלק מימי החופש (למשל, כשאין למחרת קייטנה או בילוי משפחתי). חשוב לגלות הבנה לצורך של הילד לצאת קצת מהמסגרת, בתנאי שמסכמים מראש שמדובר במצב זמני.
הילד לא ממלא אחר המטלות הקבועות שלו
חשוב שהתכנית שמכינים כבר בראשית החופש תכלול סדר יום קבוע, השומר על סוג של שגרה כולל ביצוע המטלות הקבועות, ולפחות אירוע כיפי אחד מדי יום. מצד שני, חשוב שהתוכנית תכלול גם את המטלות הקבועות. כדאי להסביר לילד כבר בהתחלה שהעובדה שהוא בחופש לא אומרת שגם הכביסה, הכלים או הצרכים של הכלב בחופש.
עם זאת, חשוב לגלות גמישות וקצת לוותר; אם הילד קבע עם חבר או שיש עכשיו תוכנית שהוא אוהב, אפשר לקבוע שהמטלה צריכה להיעשות על ידו עד סוף היום ולא מיד. כך האחריות נשארת עליו, ועדיין יש לו תחושה של חופש. אם מטלה ספציפית מתנגשת עם תכנית טלוויזיה אהובה עליו, למשל, אפשר להמיר את המטלה באחרת.
תקציב משפחתי: דמי כיס שבועיים
הילד מבקש לצאת מדי יום
תחילה כדאי להורים להבין מראש שבחופש ההוצאות שלהם יגדלו ולתקצב את העניין בהתאם. מצד שני, הילדים בהחלט לא צריכים לקבל כל מה שהם רוצים. גם פה לגיל יש משמעות; עם ילדים בני 4-12 אפשר לשבת ולתכנן תוכנית שבה יוחלט על כל הבילויים והרכישות שהילד רוצה, ולבחור יחד איתו את החשובים לו ביותר. ילדים גדולים יותר ובני נוער יכולים לקבל את האחריות על עצמם: ההורים יעניקו להם דמי כיס שבועיים (אם אפשר, קצת גבוהים מאשר בשאר השנה) והילד יחליט על מה הוא מוציא וכמה. נערים ונערות מגיל 16 יכולים לצאת לעבוד, אם זה אפשרי ומקובל בסביבתם, וכך גם ללמוד את ערך הכסף וגם להוריד את הנטל מההורים. לא כדאי לשלם לילדים עבור ביצוע מטלות שונות בבית: שוחד מיותר עם מסר שלילי.
הילד מבקש להרבות בקניות
במיוחד בחופש, "אמא, תקני לי" זה פזמון קבוע. לכן, לפני כל יציאה הגדירו סכום כסף או כמות פריטים לכל ילד. למשל, שכל ילד יכול לבחור צעצוע או ממתק אחד בלבד. כך ניתן למנוע סצנות בחנות.
בטלה: שהילדים יציעו אלטרנטיבות
הילד צמוד לטלוויזיה או למשחקי מחשב
גם פה הגיל משחק תפקיד חשוב: לילדים קטנים כדאי לספק אלטרנטיבות – גן שעשועים, לקבוע עם חברים, ים או בריכה. ילדים גדולים ובני נוער יכולים להחליט בעצמם על הלו"ז שלהם בחופש, אם מדובר בילד שבשאר השנה הוא אחראי ועומד במטלות שלו. לא כדאי להיכנס ראש בראש ולריב. מה שכן, להורים יש פה תפקיד חשוב שדורש יוזמה – להציע אלטרנטיבות. כדאי שבתכנית יהיה זמן חופשי וזמן שמוגדר ביחד, ומומלץ לתכנן מראש גם כמה ימים רגועים, שבהם פשוט נשארים בבית לנוח עם הילדים (אם גם ההורים בחופש).
אגב, גם את הזמן בבית אפשר למלא בתכנים נעימים: לבשל יחד, לארגן פעילויות יצירה, להקרין בבית סרט (באווירת קולנוע עם חושך ופופקורן וכו'). לצד הימים הרגועים בבית כדאי לתכנן ימי טיול, בילוי או מפגשים עם חברים ומשפחה, גם של כל ילד בנפרד וגם של כל בני המשפחה ביחד.
כדי להתגבר על הבטלנות שמתבטאת ברביצה אינסופית מול הטלוויזיה או המחשב, כדאי להציע לילד הצעות קונקרטיות: בשש נלך לים, בארבע נכין ביחד ארוחה, בשתיים נלך לסבתא וכו'.
חשוב שההורים יראו בחופש – לא עול אלא הזדמנות לעשות דברים ביחד. כמו כן, חשוב לתת לילד להציע רעיונות ולאמץ אותם, זה ייתן לו דחיפה הלאה.
הילד מטפס על הקירות מרוב שעמום
יש ילדים שקשה להם בלי מסגרת קבועה והם הולכים לאיבוד בחופש. תפקיד ההורה הוא לא לפתור את הבעיות של הילד, אלא לעזור לו להתמודד עמן ולמצוא פתרונות בכוחות עצמו.
לכן, כדאי להחליף את סימני הקריאה בסימני שאלה ולשאול את הילד: מה אתה מעדיף או רוצה לעשות? מתאים לך לפגוש חבר? במה אתה רוצה לשחק? מה אתה מציע לעשות אם משעמם לך? כך הבחירה והאחריות מופנות בחזרה אל הילד. חשוב שילדים בכל גיל ילמדו להעסיק את עצמם ולארגן לעצמם את סדר היום. להורים מומלץ לשבת עם הילד ולארגן לו"ז כתוב לשלושה ימים או לשבוע, ביחד איתו ולא לקבוע לו.
לסיכום, אומרת גרוס, אסור לשכוח שגם בחופש רצוי לשים גבולות. הסיכוי להצליח בהשגת סדר יום תלוי בכוחות של ההורים להקפיד על כך. יחד עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות בהתייחסות לגבולות בחופשה: לא להתעקש על מה שלא חיוני, ולגלות הבנה לצורך של הילד לצאת קצת מהמסגרת.
בתחומים מסוימים, למשל שעת שינה וכו', כדאי לנסח חוקים חדשים מיוחדים לחופש, ולנצל את הזמן לקרבה משפחתית, להנאה, למנוחה וגם להניח לילדים לגלות תחומי עניין חדשים שאין זמן להתפנות אליהם במהלך הלימודים.
