את הזמרת קרן אן, הצרפתיה-ישראלית אין צורך להציג, עם הקריירה הבינלאומית ותקליטיה הרבים. גם אלינור מילצ׳ן, בתו של המפיק ואיש העסקים הנודע ארנון מילצ׳ן, היא צלמת ידועה בעולם ומשגשגת, וגם אחת החברות הקרובות של קרן אן מילדות. השתיים, שעברו הרבה דברים בחיים, יחד ולחוד, כיום אמהות, והחליטו לחבור ולכנס יחד את כשרונותיהן הייחודיים לטובת ספר ילדים חדש אותו יוכלו לקרוא לילדיהן לפני השינה. התוצאה היא ׳הספר הבלתי נראה׳, ספר מלווה צילומים, פיוטי ומיוחד.
מילצ׳ן, שנולדה בתל אביב בשנת 1972, וגדלה בצרפת ובארה״ב, חיה ופועלת בניו יורק והיא אם לשלושה ילדים קטנים (5,3,2). כצלמת, עלה בה רצון ליצור ולהעניק לילדיה ספר ילדים מבוסס צילום ולא איור כמקובל. היא התחילה לחקור את התחום, שהספר הנודע בו ביותר הוא ׳הבלון האדום׳ המבוסס על הסרט הצרפתי הקלאסי בעל אותו השם. "מזמן הבנתי שאין כמעט ספרי ילדים מבוססי צילום מעבר לספרים בסיסיים שמציגים מילים ראשונות לפעוטות. זה הפתיע אותי שאפילו כיום, עם הטכנולוגיה שיש לנו, עדיין כל כך מעט ספרים כאלה נוצרים. התחלתי ליצור פרוייקט כזה, אבל הקריירה היתה עמוסה ועוד לא הייתי אמא. עוד לא הבנתי כיצד מתפתחת בילד תחושת העצמי, הדמיון, הפליאה והגילוי. שמתי את הפרוייקט בצד. קרן אן ואני מכירות שנים ותמיד הבטחנו שנעשה משהו משותף. ואז פתאום זה קרה. אחרי שהפכנו לאמהות נפגשנו יום אחד בלונדון ודיברנו על הספרים שאנחנו אוהבות לקרוא לילדים שלנו, מה שהעלה בנו את השאלה: מה גורם להם לחלום ולחשוב ולשאול שאלות?"
החברות החלו לחקור את הנושא בחנויות הספרים, וקנו אחת לשניה ספרי ילדים. "בהמשך היא סיפרה לי על סיפור שהיא נוהגת לספר לבתה לפני השינה, כשכבר מאוחר ושעת ההשכבה עברה והחדר חשוך. היא קראה לסיפור הזה 'הספר הבלתי נראה'. התאהבתי ברעיון הזה. העבודה המשותפת היתה הכי טבעית בעולם. שתינו עובדות מתוך אינסטינקטים וזו מערכת יחסים מאוד סימביוטית. יצרנו שני עולמות מקבילים של שירה, במילים ובדימוי".
שתי החברות נותנות משקל אדיר לספרי ילדים, ומאמינות בחשיבותם, ולכן הפרוייקט הזה היה להן כה משמעותי. "ספרי ילדים מעירים סקרנות, מייצרים שאלות ופותחים דיון", אומרת מילצ׳ן. "הם עוזרים לילד להגיע להבנות לגבי עצמו והעולם שסביבו. ספרי ילדים הם כמו גשרים בין דברים שהם מרגישים, אבל אולי לא יודעים בדיוק לשים עליהם את האצבע. הספר הבלתי נראה הוא סיפור על לגלות את עצמך ואת האהבה, אבל זה לא בדיוק סיפור אהבה. הדמויות תחילה נעות בחשיכה, העולם בלתי נראה וכך גם הן, וככל שהן מחפשות יותר פנימה, ומשתמשות בחושים וברגשות, הן מגלות את הדרך אל הלב הפתוח והפועם. ככל שהילדים נעשים יותר סקרנים ומודעים, כך העולם מתגלה בפניהם עוד ועוד".
לשמחתה של מילצ׳ן, ילדיה התאהבו בספר מיד. "הם שאלו המון שאלות על אהבה ורגשות, איך נראים הרגשות ואיך אפשר לרואת אותם, מה אמיתי ומה לא. אחרי כמה ימים בני הגדול, בן חמש, אמר לי שהוא הבין עכשיו שבזכות העובדה שהוא מרגיש את לבו פועם, הוא יכול לאהוב אותי. זה קצת 'אני אוהב משמע אני קיים'. הייתי די בהלם מהשאלות שהם שאלו ומהשיחה שהספר עורר. הם ביקשו גם שאמציא להם עוד כמה סיפורים בלתי נראים עם דמויות בלתי נראות, ועולמות בלתי נראים..."