חודשיים היינו בבית עם הילדים. 24/7 ומה לא היה שם? כל קשת הרגשות נכחה בכל יום ובכל רגע: משמחה ואושר על זמן איכות שחוסך מאתנו השכמות קשוחות, איסופים ופיזורים וחוגים ועד תסכול ואתגרים מרובים בימים הארוכים כשכל (או רוב) המשפחה נמצאת בין 4 קירות. אבל הסגר בוטל, השגרה כמעט חוזרת לעצמה בקצב מהיר מהצפוי ואנחנו שוב חוזרים לזמנים בהם יש לנו שעה וחצי גג עם הילדים ביום, וזה כמובן ביום טוב.

אם יש משהו ששווה לאמץ מחודשי הקורונה הוא ללא ספק הזמן המשפחתי ביחד. הנה כמה הצעות איך תהפכו את הדקות הספורות שנותרו ביממה לכאלה שחשובות, משפיעות, מהנות ומכילות. גם אם לא תעשו זאת בכל יום, נסו לפחות 3 פעמים בשבוע. זה עושה פלאים לקשר, לילד ולהורה.

שחקו משחק משותף
אלוהים רק יודע כמה לא תמיד קל לנו להיכנס לסטייט אוף מיינד של משחק אחרי יום עבודה ארוך, אבל ברגע שמתחילים – אי אפשר שלא לקפוץ לעמוקים וליהנות. בין אם זה משחק קלפים, משחק קופסה או אתגר נינג'ה בסלון. זה משחרר אנרגיות ואמוציות, זה מחבר את כל המשפחה לחוויה משותפת וזו גם דרך להתמודד עם נצחונות והפסדים. ומעל הכל, זו הזדמנות פז לגלות כמה משחקים יש לכם בבית, כמה אבק הם מעלים וכמה זה חבל.

לכו אחורה בזכרונות
הרעיון הבא מחייב אתכם לשבת על הספה, להכין קפה קר (או שוקו) ולהניח רגל על רגל. עכשיו כשלכדנו את תשומת לבכם, תדעו שזה לא הדבר הכי טוב בפעילות הבאה: פשוט תסתכלו ביחד על אלבומי תמונות משפחתיים. אם אין לכם כאלה (תעשו ומהר!), אבל גם דפדוף בסמארטפון עובד. זה כיף וזה מרגיע וזה נוסטלגי וזה מקסים, וזו הזדמנות להעלות זכרונות ולספר סיפורים. בכנות, טרם פגשנו את הילד שלא אוהב/מתרפק/מתפנק כשמספרים לו איזה מין תינוק הוא היה, ואין הורה שלא נהנה להיזכר ברגעים האלה.

ספרים, הורים, ספרים
תקראו ביחד ספרים או טוב יותר: תקראו ותאזינו לספרים ותנו לכל החושים לפעול במקביל.  ICAST היא פלטפורמה שקיימת מאז 2011 ומאפשרת להאזין ל-2,500 ספרים, כשמחציתם הם ספרי ילדים ונוער ומה שמגניב באופציה זו היא שאפשר להאזין לספרים בבית ואפשר גם תוך כדי תנועה, בנסיעה למשל לטיול בשבת או לארוחת ערב אצל סבא וסבתא.

איך זה מרגיש? ובכן, ראשית אתם לא צריכים לדבר בעצמכם ואלוהים יודע, שאחרי יום ארוך, אנחנו רוצים לשתוק. ושקט. זה קצת כמו לראות סרט עם כתוביות. אפשר לראות בלי, אבל זה כל כך משדרג את הצפייה עם. ודאי תשאלו – האם האזנה לא פוגעת ביכולת הקריאה של הילד? ובכן, כמה דברים שתוכלו לענות לעצמכם: לפי מחקרים, יכולת הביטוי ואוצר המילים בקרב ילדים שהאזינו לספרים השתפרו פלאים. ההמלצה היא כמובן ליהנות מקריאה של הספר לצד האזנה. כך שהילדים הקטנים יוכלו לדפדף וליהנות מהתמונות שבספר, והגדולים יותר יוכלו לקרוא בעצמם תוך כדי האזנה.

אחת החוויות המשודרגות בהאזנה טמונה בקולות הקריינים שמוסיפים טאץ' בגוון, בטון, באינטונציה ובמשחק שכאילו מעירים לחיים את גיבורי הסיפורים. בין הקריינים תמצאו את עידן אלתרמן, תומר שרון, רמי ברוך, אלינור אהרון, אייל קיציס ושפיטה (רותם שפי שקריינה עוד לפני הפרסום ב"הכוכב הבא לאירוויזיון").

האזנה לסיפור עוזרת גם לכל אותם ילדים ואנשים עם הפרעות קשב וריכוז, אלו שמתמודדים עם דיסלקציה ועד אלו שאין להם פניות לקרוא (או להקריא) סיפור, ומתפנים להאזין בזמן נסיעה/ריצה/עבודה. לפי מוטי ליפמן, מייסד ומנכ"ל ICAST, האזנה כזו לא רק מהנה ומאפשרת לנו "לקרוא" יותר, אלא גם משפרת פלאים את הבנת הנקרא והנשמע. "אנחנו עושים הרבה פרויקטים במערכת החינוך והממצאים מוכיחים שמעט 50 אחוז מהתלמידים ממשיכים להאזין לספרים אחרי שעות בית הספר, כלומר בשעות הפנאי שלהם, ומבחינתנו זו הצלחה גדולה".

ואם בא לכם קצת טריוויה לפני השינה: אז בשנה ממוצעת מקליטים בין 400-500 ספרים, כאשר הספר הקצר ביותר אורך כ-3 דקות ("קרמר החתול ישן כל הזמן" של מאיר שלו), ואת הארוך ביותר "התגנבות יחידים" של יהושע קנז, ייקח לכם כ-27 שעות לסיים אותו. ניתן לרכוש מנוי חודשי או האזנה לספר ספציפי.

 

 

תרקדו
תרקדו כאילו אף אחד לא רואה אתכם (מלבד השכנים במרפסת שממול), תרימו את הילדים, תשתטו ביחד, תזיזו את האגן, שחררו את השרירים ופשוט תיהנו. ריקוד הופך הכל לטוב יותר. והיום זה כל כך לא מסובך. כמעט כל טלוויזיה היא חכמה ומאפשרת צפייה של סרטוני יוטיוב במסך גדול, הדרכות ריקודים הן להיט וכל פעוט כבר מכיר תנועות טיק טוק. ויודעים מה? אפשר גם לרקוד באולד פשן וואי ולעשות לילדים היכרות מעמיקה עם המוזיקה שגדלתם עליה או לחילופין, להכיר את המוזיקה שהם גדלים עליה היום.

תראו משהו ביחד בטלוויזיה
מסכים הם לא אויבים. הם קיימים בכל בית, לפעמים הם מתעלים על מספר הנפשות והשאלה היא מה עושים איתם. לצפות בסרט ביחד (מי אמר "הנסיכה הקסומה" ועוד לא הראה לילדיו את יצירת האמנות הזו?), או בסדרה שהילדים עוקבים אחריה זה זמן נפלא ומשותף, להיכנס לעולמם והם לשלנו. לצחוק קצת, לפתח שיחה, ולפעמים גם סתם לבהות. הישיבה המשותפת היא זו שקובעת את הטון והיא חשובה בדיוק כמו כל שאר הדוגמאות, למרות, על אף ואולי דווקא בצל המסך.

תאפו משהו
תשמעו, באינסטגרם זה נראה מקסים: הורה וילד אופים עוגיות במטבח עם סינרים תואמים. המציאות היא הרבה יותר כאוטית ועדיין, זו אחת הפעילויות המגבשות והמהנות שלפחות בסיומן תוכלו להינות ממשהו טעים. גם אם הוא נראה כמו מאפרה. כשהילדים קצת יותר גדלים וכבר מבינים דבר או שניים במטבח הבית, זו כבר ממש חוויה תורמת ומקלה. הילד מוציא את המצרכים וביחד אתם מכינים משהו מאפס. יש לזה כל כך הרבה ערך מוסף, אבל ברגע הנתון – זה פשוט זמן שלכם ביחד והשיחות שתמצאו את עצמכם מנהלים תוך כדי שהמיקסר מערבל ביצים וסוכר – הן פרייסלס.

תמציאו סיפור משפחתי
מכירים את זה שהילדים חוזרים עם ערימות סיפורים מהגן או מפליגים בדמיונם כשאתם מקריאים להם סיפור? אז מנפו את הרעיון הזה ותכתבו סיפור ביחד. זו לא רק הזדמנות להיכנס להם לראש לכמה דקות, זו גם יכולה להיות מזכרת מטורפת למצגת הבת מצווש. או לחיים בכלל. לא ברור עדיין מה חשוב יותר.

תעשו מדיטציה
זה אולי לא מיועד לכולם אבל למי שמחובר לרעיון, זה דבר אדיר לפני השינה. מדיטציה ידועה כמרפה שרירים ומשחררת לחץ, מעניקה שינה איכותית, מנקה את הראש מדאגות וגם כאן, בעזרת דמיון מודרך, יכולה להשפיע על ביטחון עצמי ודימוי עצמי ופותחת צוהר לשיחת נפש. גם עם קטנטנים.