יש שתי דרישות עיקריות כשבאים לבלות עם הילדים בחופש הגדול, שעושה רושם שהתחיל במרץ ולא ברור מתי יסתיים: הראשון זה מיזוג, השני הוא עמידה בתנאי התו הסגול. כל השאר זה בונוס.
לרגל שנת ה-500 למותו של לאונרדו דה וינצ'י - איש רנסנס, אמן, ממציא, גאון, ובאופן כללי מהאנשים הדגולים בהיסטוריה - חגרתי את זוגתי והילדים ועלינו לירושלים לתערוכה חדשה שנפתחה לכבודו במתחם התחנה הראשונה.
המקום מוקדש לפועלו הנרחב של האיש, החל מהציורים המפורסמים כמו המונה ליזה והסעודה האחרונה (הסתה נגד ישו!), דרך רישומים ושרטוטים מוכרים דוגמת האדם הווינטרובי, ועד רפליקות של המכונות והמכשירים שפיתח, דגמים של כלי תעופה ועוד. אין לי ספק, אגב, שדה וינצ'י היה ממציא את המזגן הראשון אם רק היה לו חם מספיק. בחלק מהדגמים אפשר לשחק מעט, הילדים מאוד נהנו. לא אכחיש - ייתכן שנהניתי אף יותר.
הלוקיישן של התערוכה שימש עד לא מזמן כג'ימבורי גדול, אבל גם התעשייה הזו נפלה קורבן ודי חוסלה בתקופת הקורונה, אז במתחם התחנה החליטו להפוך את האוהל למקום לתערוכות מתחלפות
התערוכה עצמה מעניינת מאוד, מסבירה בשפה קלה שמובנת גם לילדים, מוחשית ונעימה לעין, רק שהביקור בה מסתיים די מהר. אנשי התחנה ממליצים להגיע יותר לכיוון שעות אחר הצהריים, אז המתחם מתעורר לחיים, על כל הצבעוניות שבו.
בנוסף, אפשר למצוא שם תערוכת רכבות מיניאטוריות, כולל דגמים מוקדמים מהתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה; בימי חמישי יש דוכני פופ-אפ של אוכל עם השפים המובילים בישראל; ומדי שבת במהלך החודש יש הצגות ומופעים לכל המשפחה.
מה שלא יהיה, מכיוון שהבילוי במקום קצר יחסית, מומלץ לתכנן מראש עוד כמה פעילויות בירושלים לאותו היום. ולא חסר.
מילות סיכום לתערוכת דה וינצ'י מפי בן ה-8: "הופתעתי שהוא המציא ותכנן כל כך הרבה דברים ושהוא היה כל כך חכם". גם מחמאה כזו היא משהו.