פסח מייצר עבור כולנו זמן איכות עם הילדים, שאמנם ברוב המקרים לא בדיוק ביקשנו אותו לעצמנו, אבל אם הוא כבר פה, מוטב לנו שנעביר אותו ונצא מהצד השני מורווחים. הרבה מהפעילויות ואירועי התרבות שמוצעים בתקופה הזו מותאמים לקהל הצעיר, ושוכחים את ההורים, או מצפים מהם לשים את הטלפון על שקט ולהתייחד עמו בצד. אפשר גם אחרת. זה נדיר ביותר, אבל יש תוכן לילדים שגם ההורים יהנו ממנו באמת, שיגרום להם לחשוב, לצחוק ולדמוע, ויפזר על פניהם את אותה הבעת פליאה חמקמקה.
פדינגטון 2
סרט ההמשך בעלילותיו של הדובון הלונדוני הנוטה להסתבכויות פדינגטון, הוא חד-קרן מוחלט, בכך שהוא מדבר לכל הקהלים, מגיל ארבע ועד 120, ועושה זאת בשכל ובכבוד, בלי בדיחות מתחת לחגורה או קריצות מיותרות להורים. הסרט, שמגולל את סיפורו של הדוב המקסים, שאומץ על ידי משפחת בראון, מפגיש אותנו עם בעיה שכולנו מכירים: פדינגטון מעוניין לרכוש לדודתו, לכבוד יום ההולדת המאה שלה, מתנה מוצלחת באמת, וצריך לצאת להרוויח כסף. הכל מסתבך די מהר לכדי רכבת שדים צבעונית שכוללת את כל המונומנטים בלונדון, קולינריה יפהפיה, בריחה מהכלא, ואת יו גראנט בתפקיד נבל צבעוני ופתטי. בין השחקנים המשובחים ניתן למצוא גם את סאלי הוקינג, שמופיעה עם פדינגטון בסצינה תת-ימית דומה מאוד לזו שהיתה לה ב׳צורת המים׳, ומוצלחת לא פחות.
פדינגטון מחולל צרות צרורות. הדוב המתוק הזה זורע הרס כמעט בכל פינה, אבל הוא עושה הרבה יותר טוב, ונוגע בחייהם של רבים בידיו הדביקות תמידית מריבת תפוזים ודבש. הארט והעיצוב יפהפיים, הדמויות בנויות היטב, וכאמור, ההורים יהנו לא פחות מהילדים, מהפתיחה המצחיקה ועד לסוף המספק והמרגש. מובן שמוטב לצפות בגרסת המקור, עם השחקנים המשובחים הללו, אבל גם הדיבוב של מיכאל אלוני נעים וחמוד, והמבוגרים יהנו לחפש את קולה של נחמה ריבלין, שמפציעה כגרטרוד, אשת השופט הקשוח ששולח את פדינגטון לכלא.
אנגליה, בימוי: פול קינג, 105 דק׳, קולנוע לב, מגיל 4 ועד בכלל
יואל אמר
אחת ההצגות הכי עטורות פרסים בישראל, היא הצגה צנועה ומינימליסטית ביותר, שממשיכה לרוץ כבר שלוש שנים, וצוברת לה מעריצים שיודעים את כל המילים ואת כל השירים. מדובר בהצגה מוזיקלית, בהשראת ספרו האחד לילדים של הסופר והפילוסוף יואל הופמן ׳בפברואר כדאי לקנות פילים׳, שזכתה בארבעת הפרסים הגדולים בפסטיבל תיאטרון חיפה להצגות ילדים: ההצגה, המחזה, הבימוי והמוזיקה הטובים ביותר. בהמשך קטפה ההצגה פרסים נוספים, וכל אלה עם שני שחקנים, ללא תפאורות או תאורות מורכבות וכמעט ללא אביזרים פרט לכלי נגינה.
הילדה רונית, אותה משחקת המוזיקאית והאמנית רונית קנו, שכתבה והלחינה, מחכה על הבמה ליואל, אותו היא מציגה לקהל כסופר וחבר ספק אמיתי ספק דימיוני. היא מין גרופית מסורה שמרגישה קשר בלתי אמצעי לאדם הנערץ עליה, עד כדי כך היא מחוברת ליואל, עד שהיא לגמרי מצליחה לפספס את גרשון, מוזיקאי אמיתי, בשר ודם, שמעוניין להתחבר איתה. ההצגה עוסקת בלהיות שונה, בבדידות, בחברות, בכוחו של דמיון, בכוחה של המוזיקה לחבר בין אנשים, היא חושפת את הקהל לטקסטים פיוטיים, מצחיקים, מדאיגים ומאתגרים, ולאפשרויות מוזיקליות מגוונות, ואין בה רגע מיותר. חווית תיאטרון משובחת ואינטליגנטית, ועדיין מהנה וקתרטית, שתגרום להורים לתור אחר הספר הנדיר של הופמן בחנויות היד-שניה.
כתיבה ולחנים: רונית קנו, עריכת טקסט ובימוי: מרית בן ישראל, משחק, שירה ונגינה: רונית קנו וגרשון ווייסרפירר, עיצוב תלבושות ואביזרים: תום קרסני, ייעוץ: נעמי יואלי, הפקה: תיאטרון הקרון. מגיל 4 ועד בכלל