רגלי אשה ותינוק בלונדיני (צילום: istockphoto)
מה נראה לה, שטיול בגינה ישחד אותי? פעוט מתגעגע | צילום: istockphoto

כמעט אצל כל התינוקות מתפתחת חרדת זרים בערך בגיל 8 עד 10 חודשים, ומגיעה לשיאה בסביבות גיל שנה.

חרדת הפרידה היא ביטוי לתמונה הרגשית שהתינוק חווה בעת הפרידה מהוריו, והיא יכולה לכלול בכי רב, התקפי כעס, רצון להיצמד להורה ועוד.
חרדת הזרים בדרך כלל מקדימה במעט או מופיעה במקביל לחרדת הפרידה, והיא ביטוי לתמונה הרגשית שהילד חווה בעת חשיפה לדמויות חדשות ולא מוכרות לו. ברמה ההתנהגותית, החרדה כוללת את אותם מאפיינים שמופיעים בחרדת הפרידה.

למרות שלפעמים נוצרות סצנות קורעות לב על הרקע הזה, חשוב לזכור שחרדות אלו מבטאות שלב התפתחותי תקין, עדות להתפתחות קשר עמוק בין התינוק לדמויות המטפלות בו ולהעדפת עולם אנושי מוכר.

כדי להימנע מסצנות מיותרות, הורים רבים מעדיפים פשוט להיעלם מהבית בלי לומר לפעוט שלום. ההמלצה היא דווקא הפוכה: ככל שהפרידה תהיה ידועה, חמה ונעימה, ואפילו עם טקס קבוע - סביר יותר שהילד ילמד להתגבר על החרדה מהר יותר.

בחודשים הבאים הילד יבין שהיעדרות ההורה היא זמנית, ושבקרוב הוא יחזור. ההבנה הזאת פירושה: "אני מבין שההורה שלי הוא דמות שניתן לסמוך עליה, ואני יודע שהוא ישוב גם אם כרגע הבייביסיטר היא זו שנמצאת איתי". בכל מקרה, חשוב שההורה יבין את הקושי, לא יילחץ מהבכי ויעביר לתינוק מסר חיובי ולא רגשות אשם וכניעה.

לא לזלזל במילים של ילדים

שלום רב,
בני בן השלוש שונא את הבייביסיטר המדהימה שלנו ואני לא יודעת מה לעשות - האם להמשיך להזמין אותה או להיכנע לו?
הוא בן יחיד, חברותי מאוד בדרך כלל. כשהיא מגיעה אלינו הוא מתחיל לבכות ולגרום לי לרגשי אשמה: "אמא, אל תשאירי אותי איתה, היא ילדה רעה, אני לא אוהב אותה, תשמרי עליי", ועוד מניפולציות שונות ומשונות. לאחר שאנחנו הולכים - הוא נרגע כעבור כמה דקות ומתנהג כרגיל (רק לא מסכים ללכת לישון ומחכה לנו עד שאנחנו מגיעים).
מדובר בבחורה בת 16, קרובת משפחה רחוקה, בחורה נעימה ונחמדה ביותר ובעלת ניסיון רב עם ילדים. נתון נוסף: פעם ניסיתי להביא מישהי אחרת - גם אותה הוא לא סימפט במיוחד, אבל לפחות לא עשה סצנות.
מה עושים? האם להיכנע לו ולוותר על בייביסיטר שאני סומכת עליה במיוחד?


אמא יקרה,
תחושת הבטן שלי מחייבת אותי לומר לך לוותר על הבייביסיטר. לדעתי, חשוב לספק לילד את הביטחון כי אנחנו מאמינים לדבריו לפני הכל, וגם במקרה שהכל בסדר ולא טוב לו איתה – אם הוא לא חש מספיק בטוח כדי לישון לצידה, זו סיבה טובה מספיק כדי לחפש מישהי אחרת.

מטבעי אני מאמין גדול במילים של הילדים שלנו, ולא הייתי מזלזל בדבריו – לא משום התעללות מצדה, חלילה, אבל ייתכן שפשוט לא נעים לו איתה.
כמו כן, הייתי מנסה להבין יותר לעומק למה הילד מתכוון; האם כשהוא נשאר עם סבתא הוא מתנהג אותו הדבר? למה הוא לא רוצה ללכת לישון? למה הוא קורא לה 'ילדה רעה'? האם הוא סתם אומר בדרך כלל על ילדים ואנשים שהם רעים?

אני לא משוכנע שאלו מניפולציות, ייתכן שמדובר בחוסר התאמה. אפשר לערב אותו ברמה מסוימת בבחירת הבייביסיטר; זה לגיטימי לבקש שמי שישמור עליך בלילה יהיה אדם שתסתדר איתו ושתרגיש בטוח בחברתו. נראה לי שזו בקשה בסיסית בהחלט, לא?

שלום צחי,
אני אמא טריה לתינוק בן עשרה חודשים. יש לי שתי אחיות בגילאי 20 ו- 24. בזמן האחרון שמתי לב שבני ממש מאוהב באחותי הקטנה - שולח אליה ידיים שתיקח אותו, מחייך אליה המון וכו', ואילו את אחותי השניה (שהיא בעצמה אמא ויש לה גישה לילדים) - הוא לא סובל: לא מחייך אליה אפילו פעם אחת ותמיד מנסה להשתחרר מאחיזתה תוך כדי בכי.
חשוב לציין שאת שתיהן הוא פוגש פחות או יותר באותה תדירות (אחת לשבוע). האם יכול להיות שבגיל כזה הוא כבר מפתח כימיה אישית עם אנשים מסוימים, וחוסר כימיה עם אחרים?

אמא טריה שלום,
התיאור שלך את הבן שלך מעורר בי חיוך. במסגרת עבודתי כפסיכולוג בבית מעבר לתינוקות לפני אימוץ, אני מגדל תינוקות רבים תחת השגחתי, ושם אני רואה את המציאות שאת מתארת בעוצמה אדירה. ישנם ילדים שמעדיפים מטפלות מסוימות בגיל צעיר עוד יותר מזה של בנך, וממש סולדים מאחרות.
התיאור שלך מתרחש כמעט בכל בית, כשקביעות האובייקט מתחילה להתבסס; זהו שלב התפתחותי שבו הילד מבין שגם מה שנעלם מעינו ממשיך להתקיים, למשל צעצוע שלא נמצא לידו כרגע, נמצא במקום אחר.
עם חרדת הזרים, הילד מפתח גם אישיות, ולא אוהב כל אחד.
הסיבה להעדפות שלו אינה תמיד ברורה - היא יכולה להיות קשורה לריח של מי שמחזיק אותו, למגע שלו, לצורת האחיזה בו, לאינטונציה ולווליום של הקול וכו'.
במקרה שלך היא יכולה להיות קשורה גם לדמיון אלייך ולקרבה לדמות שמזכירה אותך. בנוסף, ההעדפות שלו קשורות גם לטמפרמנט שלו, לאינטואיציה שלו, לתחושות הפנימיות שלו, לחיבור בינו לבין כל אחות ולהתאמה ביניהם.
בקיצור, זוהי התנהגות טבעית ונהדרת המסמנת צעד נוסף בהתפתחות אישיותו הצעירה.

התשובות הניתנות במדור אינן תחליף לייעוץ פסיכולוגי
רוצים להפנות שאלות למדור? 
צרו קשר עם צחי

לטור הקודם: האם הילד שלכם חברותי?
לכל הטורים במדור