הורמון האוקסיטוצין המכונה גם "הורמון האהבה", מוכר לנו בשל התפקיד שהוא ממלא במהלך הלידה וההנקה; הוא מרכך את צוואר הרחם בין הצירים, מכווץ את הרחם בזמן הלידה, מקל על הפרשת החלב ותורם להיקשרות בין האם לתינוק.
כעת גילו מדענים כי הוא קשור גם לזיהוי פרצופים מוכרים, מה שמחזק את העובדה שלהורמון תפקיד מהותי באינטרקציות חברתית.


המטרה: להתרחק מאויבים

הרמה הגבוהה ביותר של האוקסיטוצין מופרשת במוחה של האישה לאחר הלידה, על מנת להבטיח את פליטת השליה בצורה הטובה ביותר. האוקסיטוצין משתחרר גם בעת ההנקה, מה שמאפשר לאישה לחוש אהבה כלפי התינוק.

אמבטיה לתינוק ולאם (צילום: jupiter images)
נכון אתה מכיר אותי? | צילום: jupiter images


מחקר חדש מאוניברסיטת ציריך בגרמניה שפורסם בגיליון ינואר של כתב העת לנוירופסיכולוגיה, מגלה כי בעלי רמות גבוהות של אוקסיטוצין הצליחו לזהות ביתר קלות פרצופים מוכרים. החוקרים חשפו 44 מתנדבים גברים להורמון באמצעות משאף, והציגו בפניהם תמונות של פרצופים, פסלים ותמונות נוף.
קבוצה נוספת של מתנדבים קיבלה משאף ללא ההורמון, ונחשפה לאותן התמונות. למחרת נקראו המתנדבים בהפתעה, לזהות שוב חלק מן התמונות שהוצגו להם ביום הקודם. החוקרים מצאו כי אלה שנחשפו להורמון הצליחו לזהות בדיוק רב יותר את הפרצופים, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, לא היה הבדל בין הקבוצות בזיהוי הפסלים או הנופים.

"זיהוי פרצופים שאנחנו מכירים הוא אלמנט הכרחי באינטרקציות חברתיות בין בני אדם", אמר עורך המחקר, ד"ר פטר קלבר. "המחקר שלנו בדק בפעם הראשונה את ההשפעה שיש לאוקסיטוצין על הזיכרון החברתי של בני האדם".

לדברי ד"ר קלבר, ייתכן שמדובר במנגנון ביולוגי מולד שמשותף לבני אדם, חולדות ובעלי חיים אחרים, שמטרתו לעזור להם לזהות את בני בריתם ולהתרחק מאויביהם. "אני לא חושב שחולדה זוכרת באופן מודע אם היא אכן זיהתה מישהו מבני מינה בעבר, אבל ככל הנראה מדובר במנגנון לא מודע", הוא אומר. בשלב הבא, ינסו החוקרים לברר אלו חלקים ספציפיים במוח מושפעים מהורמון.