לפעמים אני תוהה האם ברוך מרזל מכיל בוטנים. או לקטוז או לטקס או לא יודעת מה, משהו בו עושה לי פריחה וגירודים בכל הגוף, מקווה שלא מתים מזה. יכול להיות שאני פשוט אלרגית למופרעים?
מה שבטוח, לעולם לא אסלח לו על מה שהוא גורם לי לעשות עכשיו; לעמוד לצדה של חנין זועבי - תומכת הטרור, יקירת החמאס. לחוש שמץ שמצון של חמלה כלפי זו שטוענת שחטיפת ילדים יהודים היא "התנגדות לגיטימית", שמכנה את חיילי צה"ל "טרוריסטים", שקוראת לאינתיפאדה שלישית.
אכן, מסתבר שזה מה שימנים קיצוניים עושים: הופכים את הצד השני לקורבן אומלל. בגלל זה, בין השאר, ברוך מרזל מסוכן כל כך.
* * *
איזה ימים עוברים עלינו, אללה יסעדני. אלימות אלימות אלימות בכל מקום, ישראלים מכוערים לא מתים - הם רק חונים בחניית נכים, מורידים סטירה לעובד במלון ומקללים את האמ-אמא של הדייל במטוס. וגם תוקפים פוליטיקאים שלא באים להם טוב, לקול מצהלות חסידיהם השוטים.
אגב, מעניין שתמיד אחרי אירוע אלים, עולות טענות לרדיפה: כמה מזרחים האשימו את הדייל ואת עובדי המלון שהם נטפלים לשחומי עור, כמה כהניסטים האשימו את המשטרה בהתנכלות מכוונת לפעילי "עוצמה יהודית". אבל לא יעזור לאף אחד: אין כאן שום קיפוח או דיכוי – מדובר בחוליגנים שהמשטרה צריכה לטפל בהם, וחבל מאוד שהיא לא עושה זאת.
המהומה הנוכחית התרחשה בפאנל בנושא נשים ופוליטיקה במכללה ברמת גן, כשהמנחה דנה סומברג שאלה את חנין זועבי האם במדינות ערב נשים זוכות למעמד שלו הן זוכות בישראל. התשובה ברורה, על כן זועבי שתקה במבוכה. תומכת שלה הניפה את דגל פלסטין, זועבי ניגשה אליה לעזור לה להניף את הדגל, ומכאן העסק רק הלך והידרדר; פעיל "עוצמה יהודית" שפך עליה מים, ואת יועצת התקשורת של הרשימה המשותפת, אמילי מואטי, מישהו תקף בחוץ עם מוט של דגל.
זה קצת לא ייאמן – או שבעצם כן - אבל פוליטיקאי שרץ לכנסת אשכרה קרא לתומכיו לפגוע בפוליטיקאית אחרת, והעולם שותק. איך קורה שברוך מרזל, מספר 4 ברשימה של אלי ישי, מפרסם בדף הפייסבוק שלו כתובת שבה תופיע חנין זועבי, מזמין את מעריציו להגיע לשם עמו כדי "למחוק לה את החיוך" – ולא נעצר מיידית? הרי רק מהתגובות על הפוסט הזה אפשר היה להבין לאן מנשבות הרוחות.
אחרי האירוע כתב מרזל בפייבסוק: "הבטחנו וקיימנו, פעילי עוצמה יהודית היקרים יחד עם הסטודנטים שהשפיות במדינת ישראל יקרה להם, פוצצו את הכנס". כן, ברוך מרזל, אין ספק ששפיות היא שמך השני. גם מודעות עצמית.
"בסך הכל קצת מים", צחקקו הכהניסטים. שובבים. וברור שזה מספיק גרוע גם ככה, אבל אם זה לא היה מים, אלא חומצה? ואם זה לא היה מוט של דגל אלא מוט ברזל משונן? אגב, סתם שאלה: אם זועבי לא הייתה אישה צנומה אלא גבר-גבר בגודל של ליברמן, נגיד, האם גם אז אותו בריון היה מעז לתקוף אותה כך? האם גם אז היה ברוך מרזל מחכה לה מחוץ לאולם עם הבריונים שלו? חוכמה גדולה, להתנפל כך על אישה. תתביישו.
* * *
הכי מדהימים אותי אלה שמנסים להבין את האלימות. כלומר, הם נגד אלימות, ברור, אבל "זועבי עשתה פרובוקציות, לא היה צריך להגיע לשם עם דגל פלסטין" או "הצוות במלון היה מאוד לא שירותי, לא נועלים ככה חדר". הבעיה היא שברגע שמנסים לברר מה היה לפני אירוע אלים, איך, כמה ולמה, משתמע מזה כאילו יש כאן סיבה ותוצאה. ולאלימות אין סיבה, נקודה.
"אבל אם בג"צ לא עושה צדק", ניסה מישהו להסביר לי, "מה הפלא שאנשים לוקחים את החוק לידיים?". נהדר, אז בואו נרביץ לפוליטיקאים, נכפכף נותני שירות, נחנך את הילדים שלנו ל... מה, בעצם? כשראיתי את הסרטון במלון, הכי ריחמתי על ילדי המשפחה שצפו בלייב בזוועה: עם כאלה חוויות משפחתיות, האם יצליחו להתנהג אחרת בסיטואציה דומה בעתיד? ואיך בעצם אמורים תומכי הימין הקיצוני לשמור את הידיים בכיסים, כשמנהיגם הנערץ מכריז: "חנין זועבי, אני בא אלייך"?
כל זה לא סותר את העובדה שזועבי צריכה לעוף מהכנסת. אישה שמצהירה שהיא "אזרחית פלסטינית" – מקומה אינו בכנסת ישראל; צריך לעשות הכל כדי להרחיק אותה משם באופן דמוקרטי, ואתם יודעים מה, אני בטוחה שזה עוד יקרה. זועבי תורחק, כמו גם ברוך מרזל. אין מקום בבית המחוקקים לקיצונים צמאי דם, בסוף ההיגיון ינצח.
* * *
על פניו, אלימות שמקורה בפתיל קצר ואלימות שנשענת על אידיאולוגיה הן היינו הך; בכל מקרה האירוע יכול להסתיים באסון. אבל בכל זאת יש הבדל: לאלימות עם אגנ'דה יש קהל מאמינים. היא מתוכננת, שכלתנית, לוכדת עוד ועוד אנשים שמשתכנעים בצדקת הדרך. בגלל זה ברוך מרזל הוא הישראלי הכי מכוער שיש; כן, אפילו יותר מהבבון ההוא שהשתולל בחופשה באילת.
נהוג לחשוב שהימין הקיצוני האלים מהווה איום על אנשי שמאל, אבל האמת היא שהוא מסוכן פי כמה לימין. בגלל ברוך מרזל אג'נדה ימנית הפכה שם נרדף לבהמיות וברוטליות. בגלל ברוך מרזל הימין סובל מתדמית של אספסוף מוסת ואלים. רק תסתכלו על הכותרות שבישרו על התקרית: "פעיל ימין תקף את זועבי". כשנפתלי בנט חטף כאפה בכנס של "הארץ", לא ראיתי כותרות בסגנון: "שמאלני היכה את בנט". שם זה היה נקודתי, מקרי, טעות כמעט; אני עוד זוכרת איך מישהו שנכח באירוע הסביר לי ש"זה היה אדם פרטי שאינו מייצג איש". אוקיי, ואת מי בדיוק מייצג ברוך מרזל?
להבא, אני מבקשת לדייק: לא "פעיל ימין" תקף את זועבי אלא "כהניסט משיחי מטורף שנענה לקריאתו של מרזל לפגוע בזועבי". ברוך מרזל, כאשת ימין-מרכז אני אומרת: אתה אסון לימין. אסון.