זה הולך ככה: בשבוע הבא תהיה קייטנת סבא - פנסיון מלא כולל שבת. בעיקרון אני מתכננת לשים בתיק של הילד גם את אחותו הקטנה, אבל אל תגלו. בהמשך יהיו שלושה ימים של קייטנת סבתא א' ועוד שלושה ימי קייטנת סבתא ב'.
ומה אחר כך? אין לי מושג. התמוטטות עצבים בפתח הג'ימבורי הקרוב לביתי, אולי.
אכן, מדי שנה ביולי-אוגוסט בא לי למות. או סתם להתחיל לעשן.
קייטנת אמהות? אחלה סטארט-אפ
"מה את מייללת, המצב שלך מצוין", נאנחת חברתי ר'. "תראי אותי, עם הורים בחו"ל וחמות קרייריסטית – חוץ מלקחת את הילדים איתי לעבודה ולהתפלל שלא יפטרו אותי עד ספטמבר, אין לי הרבה מה לעשות".
ד' לעומתה, משוויצה בסטארט-אפ מהגיהינום: "אנחנו 12 אמהות שעושות לילדים קייטנה בתורנות. אני למשל, מתכננת להכין איתם עוגיות ולארגן מסיבת תחפושות. זה יקרה כמובן בצהרון ליד הבית, שלא ילכלכו לי את הווילונות".
וש' נכנעה כבר מזמן: את מכסת ימי החופש שלה היא מכלה כעת על שמרטפות מבוקר עד ערב. בעלה סוכן נסיעות ועל כן חופשה אמיתית כרגע אינה אופציה; בחורף הם כבר ימצאו איזה דיל בברצלונה, והיא תיקח מהעבודה חופשה ללא תשלום.
מסקנה: עורכת דין, עובדת היי טק, בנקאית ועיתונאית שיושבות על ספסל בגינה בקיץ – זאת לא התחלה של בדיחה. מספיק להסתכל עלינו רגע כדי להבין שלהיות אמא בחופש הגדול זה ממש לא קומדיה; בעונה החמה המתח התמידי בין הקריירה להורות מגיע לשיא הרתיחה, והמוראל בהתאם.
אלא אם הקריירה שלך היא הוראה, ואז אכן יש לך סיבה טובה לצחוק. כן, את רוצה לספר אותה לכל הכיתה, שכולנו נתגלגל?
לא אתרגש מהשביתה המסורתית בשלהי אוגוסט
"בפעם הבאה תקשיבי לאמא שלך", נוזפת בי, אהממ, אמא שלי. "אני אמרתי לך לעשות תעודת הוראה או לא אמרתי? אבל את לא הקשבת. אז הנה".
והאמת? הקיץ הוא קצת עונת ההרהורים והחרטות שלי. לא שהעולם פיספס מורה דגולה – רבאק, אפילו כשעוצרים אותי ברחוב לשאול איפה זה הקניון הגדול אין לי סבלנות להסביר - אבל לפעמים, במיוחד בחגים ובחופש הגדול, אני חושבת לעצמי: אח, מחנכת כיתה ה' ראשונה לו הייתי.
בטלה נעימה בסוכות. בחנוכה. בפסח. טיולים שנתיים. שנת שבתון. והחופש הגדול, הו, החופש!
יש מי שצריכה לתאם מראש עם הבוס ארבעה ימי שופינג בניו יורק, ויש מי שיוצאת מדי שנה לחופש ארוך ומובן מאליו כי זה מה שכתוב לה בחוזה; הילדים בבית וגם היא, כמה פשוט.
תוסיפו לזה את העובדה שיום עבודה של מורה ממוצע מסתיים בערך בשעה שבה שאר פועלי העולם חוזרים מארוחת הצהריים ומתכוננים לפרזנטציה הבאה - ותקבלו משרה נוחה לאללה.
נראה לי שהחופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת להזכיר למורים: תפסתם ג'וב טוב, אחרי הכל. ולכן כמו בכל שנה, גם הפעם לא אתרגש מהשביתה המסורתית שלכם רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, תיכף בשלהי אוגוסט. נכון, חינוך תלמידים הוא משימה קשה, אבל בינינו, למי קל?
אז הייתם רוצים להרוויח יותר, בסדר. גם אני. לא מכירה מישהו שמבסוט במאה אחוז מתנאי ההעסקה שלו, והלו"ז שלכם לפחות שפוי בהרבה משלי.
אני פשוט לא מוכנה לשמוע קיטורים ממי שעושים בטן-גב בזמן שאני מג'נגלת בין עבודה תובענית בחוץ לילדים משועממים בבית.
הגיע הזמן להגיד את זה ברור: מורתי היקרה, לפחות בחלק מהזמן, החיים שלך קייטנה.