שבוע וחצי לפני הבחירות, רץ ברשתות החברתיות סרטון ויראלי מטריד: מועמד ברשימת הליכוד צולם כשהוא ניגש לפעיל מרצ, מניח יד על כתפו באיום ואומר – "בוא החוצה אם אתה גיבור", וגם: "עוכר ישראל, לך תתקלח, אתה מריח רע".
זו הייתה הפעם הראשונה שבה אורן חזן עלה לכותרות, אבל אני כבר הכרתי אותו: שלושה שבועות קודם נתקלתי בו בלייב, ומה יש לומר, תענוג זה לא היה. ובכל זאת, בזמן שכולם בפייסבוק דיברו על כוכב הסרטון המפוקפק, אני לא כתבתי מילה. פשוט לא התחשק לי להיזכר.
גם כשנבחר לכנסת והפך לקריקטורה הכי צבעונית של "ארץ נהדרת", לא אווררתי זיכרונות; 'נו, מה כבר קרה?', אמרתי לעצמי, 'אז הוא הציק לי קצת, ביג דיל'.
אבל עכשיו, כשהושעה מתפקידו כסגן יו"ר הכנסת בעקבות התחקיר של עמית סגל, קשה לי להישאר אדישה. כולם מדברים על הקזינו והסמים והזונות, אבל אני לא הייתי צריכה את כל אלה כדי לדעת שאורן חזן לא ראוי לתפקיד.
* * *
לפני ארבעה חודשים, בדירה קטנה ברחוב יהודה המכבי בתל אביב, ישבתי עם עשרות פעילי ליכוד שהגיעו לפגוש את מירי רגב. הגעתי לשם כעיתונאית, בתיאום עם הדוברת, חמושה במצלמה ובמכשיר הקלטה. זה היה אירוע די סטנדרטי בסך הכל, לא כנס בחירות רווי אקשן; הפעילים שאלו שאלות, רגב תדרכה. רגוע. עד שנשמעו רחשים מכיוון הכניסה - בחור אלמוני עם משקפיים נכנס לחדר בסערה, לוחץ ידיים, מחליק צ'פחות, מנופף לכולם כמלכת יופי נרגשת. רגב עצרה לרגע, לחשושים נשמעו בקהל. לא היה ספק: סלב הגיע.
"מי זה?", שאלתי את הדוברת. "אורן חזן", היא השיבה. השם צלצל לי מוכר, הפרצוף לא. גיגלתי. ובכן: בנו של יחיאל חזן שהורשע במרמה והפרת אמונים בפרשת ההצבעות הכפולות, מועמד מטעם צעירי הליכוד, משוריין במקום ה- 30 במפלגה. נו, טוב שלא במקום ה- 80.
לא התעניינתי בו יותר מדי, לגשת אליו אפילו לא עלה על דעתי. באותם ימים, כשציפי חוטובלי ואבי דיכטר התקוטטו על המקום ה-20 והסקרים ניבאו לליכוד 24 מנדטים ביום טוב, הוא היה לא רלוונטי בעליל. מי חשב שהאיש יהפוך לקאלט?
כשהמפגש הסתיים, מיהרתי לתפוס את רגב לראיון קצר. מסביבנו החלו להתגודד כמה פעילים, וחזן ג'וניור בראשם; מרגע שקלט אותי, לא זז ממני לשנייה. "אז רגע, מאיפה היא, מאיפה את?", הוא קרא לעברי ולעברה של רגב לסירוגין, "בת כמה את, מה את עושה חוץ מזה, יש לנו עוד אירוע, ממשיכה איתנו לבר?"
מתישהו ביקשתי ממישהי לצלם אותי עם רגב. "תתקרבו יותר", היא ביקשה מאיתנו, ואני ורגב – הסימפטית מאוד, יש לציין – התחבקנו קלות.
חזן נעמד ליד הצלמת: "גם אני רוצה להצטלם איתה, גם אני רוצה", קרא תוך שהוא מצביע עליי, ורגב הזהירה אותו בחצי חיוך: "תעזוב אותה כבר, חזן, היא עיתונאית". הוא מצדו המשיך לזרוק קומפלימנט פה ושם, עד שרגב פקדה עליו: "תנגב את הריר, חזן, היא בכלל שמאלנית".
ובכן. אני לא בחורה ביישנית כלל וכלל, אבל איך הודפים בחור שמתחיל איתך בגסות רוח, ועוד בטיימינג שכזה? חייכתי במבוכה. הגעתי לשם הכי מקצועית ועניינית שיש, לא הבנתי מאיפה נחת עליי.
* * *
אני מנסה לחשוב איך להגדיר את האירוע: מצד אחד זו לא הייתה הטרדה כי לא חשתי קורבן; מצד שני גם לא פלרטוט לגיטימי כי לא שיתפתי פעולה. אפשר להגיד שהוא נטפל אליי קלות.
זה היה מוזר: בדרך כלל אין לי שום בעיה עם מחמאות. מעולם לא הייתי מהצדקניות האלה שמחמיצות פנים; זה נחמד למצוא חן, כשמחייכים אליי אני נוטה לחייך בחזרה. אבל במקרה הזה היו שתי בעיות - ראשית, הגעתי לעבוד ובפירוש לא הייתי מעוניינת בתשומת הלב הזאת. שנית, חשתי שהפלרטוטים האלה לפני כולם, מפחיתים מערכי; תוך שניות הפכתי מעיתונאית לילדה שמושכים לה בצמות. בהמשך, כשפניתי לראיין כמה מהנוכחים, התבאסתי לגמרי - איך יתייחסו אליי ברצינות עכשיו, אחרי ההצגה הזאת?
לא היה כאן שום דבר פלילי או אפילו קרוב לזה, אבל מה עם קצת מכובדות, אלגנטיות, דרך ארץ? הסגנון ההמוני והזול של חזן שתל אותי במקום: זה הדור הצעיר של הליכוד? באמת?
"מזל שאין לו סיכוי להיכנס לכנסת", אמרתי לבעלי כשחזרתי הביתה. כשנודע שיהיה ח"כ, נפלתי מהכיסא. כשמונה לסגן יו"ר הכנסת – התעלפתי מצחוק. הוא ינהל את ישיבות המליאה? יאשר הצעות חוק? ינהל סדר יום? הוא? איזו בושה.
נכון שלא חסרים גברים חסרי כבוד מינימלי לנשים, אבל הם לא מגיעים לתפקיד סגן יו"ר הכנסת. עוד לפני הקזינו, עוד לפני נערות הליווי, חזן לא צריך להיות בכנסת כי הוא מתנהל מול נשים כמו נער מחוצ'קן בן 16; רק היה חסר שישרוק לי עם האצבעות. זו גם התשובה שלי לכל אלה שאומרים ש"אין שום דבר פלילי בלשלם לנערות ליווי"; עד לאן נוריד את הציפיות שלנו מנבחרי ציבור? חוץ מהפן הפלילי, ישנו גם הפן האתי.
* * *
חזן בעצמו מבין שסגן יו"ר הכנסת לא יכול להרשות לעצמו קזינו ונערות ליווי ברזומה, על כן כעת הוא מאיים בתביעה נגד ערוץ 2. "זה פופוליסטי, מנסים לחסל אותו", זעק עורך דינו בגלי צה"ל. אבל התחקיר יסודי ומוצק; ישנם מסמכים ומיילים שמוכיחים שחזן ניהל קזינו, והמדאם ממועדון החשפנות "רד רוז" בבורגס – אישה פשוטה ונטולת אינטרסים – מספרת למצלמה בדיוק איך סידר נערות ללקוחותיו.
אז מה זה משנה אם הוא ניהל מלון עם קזינו או רק את הקזינו? אם הבחורות הבולגריות המעורטלות שהוא מצולם איתן הן זונות או זמרות ברים אדומות? אם הוא שילם על ריקודים ארוטיים או גם על סקס? אורן חזן לא היה אמור להגיע לכנסת. פשוט לא.