"אבא שלי היה מורה הרבה שנים", מספר יוסי שריד, "והמחסור דרבן אותו לעבוד בעבודה נוספת. ותמיד הוא שאל אותנו: 'מה עוד אני יכול לעשות? אני מה שנקרא מלמד'. ואנחנו אמרנו לו בבדיחות הדעת: 'למה לא תיתן שיעורים פרטיים?', והוא היה אומר: 'על מה אתם מדברים? אם אני אתן שיעור פרטי לתלמיד, אני אצטרך לשלם לו, כי זה אומר שלא עשיתי מספיק טוב את עבודתי כמורה'".
הסיפור הזה מקפל בתוכו את התייחסותו של יוסי שריד לכתבתה של דניאלה דוידוביץ' ויסברג הבוקר בדה מרקר, הפורטת לנתונים את תופעת השיעורים הפרטיים לתלמידי בית ספר בישראל. על פי נתוני המיצ"ב שפורסמו בשבוע שעבר עולה כי כ-40% מתלמידי כיתות ז'-ט' וכשליש מתלמידי ה'-ו' מסתייעים בשיעורים פרטיים במימון הוריהם, לפחות באחד ממקצועות הליבה – שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדע או טכנולוגיה. עוד עולה מהדו"ח כי המקצועות השכיחים ביותר הנלמדים בשיעורים פרטיים הם מתמטיקה ואנגלית.
"זה רק חלק קטן מהעלות הנוספת המוטלת על ההורים", אומר שריד, לשעבר שר החינוך בממשלת רבין, "תשלומי ההורים רק הולכים וגדלים וזה חלק ממה שוקרה במערכת החינוך בכלל בשנים האחרונות, שעוברת תהליך של הפרטה. כבר אין מערכת חינוך, יש מערכת מופרטת בה הפערים בין אלה שיש להם לאלה שאין להם רק הולכים וגדלים. מה אפשר לעשות? להחליף מדיניות אי אפשר כרגע, אז בואו נחליף את המדינאים, יש בחירות".
"זרקו עצם קטנה בדמות חינוך חינם לילדים בני שלוש", אומר שריד, "אבל את ההנחה הזאת משלמים ההורים ברבית דרבית, גם דרך שיעורים פרטיים".
מורה פרטי: "אני לא עומד בעומס הפניות"
על פי הכתבה, היקפו של שוק השיעורים הפרטיים מוערך במיליארד שקל בשנה כשחלק מהסכומים משולמים במזומן, כלומר בשחור. טווח המחירים בשיעורים פרטיים נע בין 50 ל-200 שקל לשעה. הפער במחירים נובע מתוכן השיעור (שיעור היסטוריה, למשל, זול משמעותית משיעור מתמטיקה או אנגלית), גיל התלמיד (שיעור לתלמיד יסודי זול משיעור לתלמיד תיכון בעשרות שקלים), ולבסוף איזור המגורים, כשבאופן טבעי, מורי המרכז לוקחים את התעריף הגבוה ביותר. היות ותלמידים רבים זקוקים לעזרה בכמה מקצועות, מה שהופך את זה לעסק של מאות ואפילו אלפי שקלים בכל חודש להורים.
מ', מורה פרטי מאיזור השרון מספר: "השיעורים בפרטים מממנים לי את הסופר ואת שכר הדירה. כבר מזמן הפסקתי לבנות על המשכורת כמורה בבית ספר. אני מלמד בכל זמן פנוי, אחר הצהריים ובסופי שבוע כדי להשלים הכנסה". מ' לא מוכן לקבל אליו את אותם תלמידים אותם הוא מלמד בבית הספר, אך מספר על ביקוש הולך וגובר לכישוריו. "אני לא עומד בעומס הפניות", הוא מספר, "ההורים היום מוכנים לשלם כדי שהילד שלהם לא יישאר מאחור ורבים מהם לא יכולים בעצמם להסביר לו את שיעורי הבית מחוסר זמן או ידע. אז מעדיפים לקחת מורה פרטי".
האופציות השונות: למדן, מט"ח ומורים פרטיים
להורים המעונינים לחזק את בנם בשיעורים פרטיים יש מגוון אופציות. החל ממורים פרטיים המגיעים לבית התלמיד, דרך למידה עם מורים אונליין באתרים שונים באינטרנט, כמו למדן, המציעה מגוון של 6000 מורים ברחבי הארץ, ועד תוכנית נחשון של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) המיועד לתושבי פריפריה ומספק שיעורי העשרה בעלות נמוכה של 200 שקלים עבור 60-100 שעות לימוד.
ד"ר עמרם מליץ, לשעבר מנהל משרד החינוך המחוז הדרום, מבדיל בין המרכז לפריפריה בעניין המורים הפרטיים. "אם היו ממפים את מיליארד השקלים המדוברים, היו מגלים שמרבית הכסף נמצא במרכז הארץ והרבה פחות בפריפריה", הוא מנתח, "בהרציה פיתוח אין ילד שלא מקבל שיעור פרטי באנגלית או מתמטיקה, ההורים שם רוצים שילדיהם יהיו מצטיינים בגלל התחרות העזה ואף אחד לא רוצה שהבן שלו יישאר מאחור. כולם רוצים להצטין. בפריפריה, לעומת זאת, הרבה הורים מפחדים שבנם ידרדר לאחור ומשלמים כדי להשאיר את הראש מעל המים ולא יותר".
"צריך להבין", הוא מוסיף, "מורה מלמד בממוצע בין 30 ל-35 תלמידים. גם אם יהיה המורה הטוב בעולם, לא יוכל למצות את הפוטנציאל הגלום בכל ילד בכיתה. לכן ההורים מאמינים שאם ישקיעו יותר כסף, המורה פרטי יממשו את הפוטנציאל הגלום בילד".