אם אתם עדיין מתמודדים עם כל החרדות מהשתלבות ילדכם במערכת החינוך, אז הנה עוד סיבה לדאגות שלא יתנו לכם לישון בלילה. מחקר חדש בדק את מוצרי החובה של החזרה לבית הספר וחזר עם מסקנות עגומות ודי מבהילות: אחוזים עצומים מהמוצרים, כמו תיקים, עטים, קלמרים ועוד, מכילים סוגים שונים של רעלנים וחומרים מסוכנים שיכולים להפריע להתפתחות ההורמונלית, ולגרום לסכרת, אסתמה ואף סרטן.
"אם אלו היו צעצועים, הם היו מחוץ לחוק"
המחקר החדש, שנערך על ידי העמותה האמריקנית לבריאות, סביבה וצדק, בחן מאות מוצרים המוצעים בשוק, וחזר עם מסקנות לא פשוטות: החומרים הרעילים נמצאים כמעט בכל מקום וקשה להימנע מהם, כי הם קיימים, ברמות שונות, כב-75 אחוז מהמוצרים.
"רמות הפטלאטים - כימיקלים סינתטיים מסוכנים, שנמצאים במוצרי הילדים היו נחשבות לא חוקיות אם המוצרים האלה היו צעצועים", מסבירים בעמותה. "מאחר שאלה מוצרי לימוד, הפיקוח הוא שונה, אך החשיפה של הילדים גדולה ומתמשכת".
החומר, בו משתמשים על מנת לרכך את הפלסטיק, מזיק גם ברמות חשיפה נמוכות, ויכול להביא, פרט לתופעות שצוינו, גם להתבגרות מינית מוקדמת, בעיות קשב וריכוז, השמנת יתר ועוד. החומר נמצא באחוז עצום מתיקי הגב לילדים, ובכל תיקי הגב שהבטנה שלהם והחיבורים שלהם עשויים מויניל, כולל אלה של חברות גדולות ומותגים. כ-80 אחוזים מהציוד שנבדק הכיל את הפטלאטים המסוכנים, כשב-75 אחוז מהמקרים מדובר ברמות רעלנים שלא היו עוברות אישור אם היה מדובר בצעצועים. כ-55 אחוזים מהילדים היו בעליהם של לפחות שני מוצרים שונים בהם נמצאים החומרים הרעילים. למרבה הצער, לאף אחד מהמוצרים המסוכנים לא צורפה אזהרה או פתקית המציינת את נוכחות החומרים, כך שקשה מאוד לדעת האם המוצר בטוח לשימוש או לא. הפטאלטים נודדים מחומר לחומר, הם אינם קשורים כימית לויניל, ויכולים לעבור ולהשתחרר אל מוצרים נוספים.
בעקבות המחקר המטריד, סנאטור צ'אק שומר מניו יורק גיבש הצעת חוק לפיה יוטל פיקוח על כימיקלים מסוכנים בציוד מסוג זה. "מוצרי בית הספר אמורים לעזור לילדינו עם החינוך שלהם ולא להביא למחלות ובעיות בריאותיות", אומר שומר. "חוק כזה יתן יותר כח בידיהם של המגינים על הסביבה. זה הרי לא הגיוני שנמדר את החומרים מצעצועים, ואז נקיף אותם בהם כשהם נכנסים ללימודים. כשהילדים נכנסים לגן או לבית הספר, אנחנו לא מעוניינים שהם יסחבו באמתחתם כימיקלים רעילים".
"החומרים עלולים לפגוע בילדים רק במקרים קיצוניים"
"בארץ אנחנו מוכרים סוגים רבים של תיקים וציוד ללימודים", אומר מנהל סניף של רשת צעצועים גדולה בישראל. "יש ציוד יקר יותר וזול יותר. על החומרים שמדובר פה אף אחד לא שאל אותי אף פעם, ואני לא רואה שהשם שלהם כתוב על הפתקית של התיקים והקלמרים. יש הרבה תיקים שהבטנה והגימורים שלהם עשויים מויניל רך, אבל לא נראה לי שהם מזיקים לבריאות, ואנחנו מוכרים המון כאלה. אני מאמין שמי שמשקיע יותר וקונה מוצרים איכותיים של החברות המרכזיות, שיש להם אחריות ותו תקן עולמי, מקבל מוצר יותר איכותי. לרוב, עיקר ההתעסקות של ההורים היא לגבי הגב של הילדים - איך התיקים מבחינה אורתופדית, ולא מבחינת חומרים רעילים".
"גופים שונים מודדים כל הזמן נוכחות של מתכות מסוכנות וחומרים רעילים, כאשר לרוב, הנוכחות משפיעה יותר על הסביבה מאשר על הילד", אומר אבי ורון, יועץ צרכנות וטכנולוגיה לטף. "במקרים רבים החומרים לא יכולים לפגוע בילדים, אלא רק במקרים קיצוניים של חום והתלקחות או לעיסה של פעוט. יש הגדרות שונות לכך. יש, למשל, כמויות גדולות של עופרת בכיסאות בטיחות שמותרים לשימוש, וזה, וגם החומרים המותרים בצעצועים, מיועדים לגיל בו הילדים מכניסים דברים לפה, אבל לילדים גדולים זה פחות קורה. לרוב, הכל ברמת הסביר. הגופים הללו עושים את זה כל הזמן, מצביעים בכל פעם על קבוצת חומרים מסוכנת כדי לקבל תגובה מהיצרנים ולוודא שהם מודעים. זה חשוב מאוד, אך כדאי לזכור שבין זה לבין סיכון המרחק גדול. קצת כמו עם הביוספינול - המחקרים לא היו חד משמעיים אך הלחץ הציבורי היה גדול, והחומרים נעלמו. לא מדובר על שנים בהן הילדים מלקקים או מכניסים לפה, וזה לא נראה לי קריטי, כי הילדים לא ילעסו את התיק, אבל השאיפה לצמצם חשיפה לחומרים מסוכנים בטח שלא תעשה רע. יחד עם זאת, בין זה לבין פאניקה ציבורית יש מרחק רב".