דורית צלטנר, בעלת הוצאת הבוטיק הפוריה "צלטנר", הוציאה כבר עשרה ספרי ביוגרפיה לילדים על גיבורות ישראליות ושניים על גיבורים. בין הדמויות הזוכות לתשומת לב בזכות פועלן מעורר ההשראה, אפשר למצוא את חנה סנש, מרים ילן שטקליס, גולדה מאיר, שרה אהרונסון, ועוד רבות, ולאחרונה נוסף ש"י עגנון לערימה המפוארת, האיש שנפטר לפני 50 שנה, ושאת דמותו צעירי ישראל לא מכירים כמעט, ואפילו הוריהם, סביר שפגשו בה בעיקר דרך שטר הכסף הישן בכיכובה.

בספר החדש על עגנון, אותו כתבה אבירמה גולן ואיירה שרון שפיץ, ניכרת האהבה לאיש ולעולמו, וגם הפעם העוסקות במלאכה לא מתיילדות או מנמיכות שפה, ויזואלית, מילולית או הפקתית, על מנת להקל על המפגש עם הילדים של היום, כפי שעושים בסדרות ביוגרפיות אחרות לילדים. "חלק מהיופי ומהעוצמה של ספרות בכלל, וספרות גדולה בפרט, בא לידי ביטוי ברלוונטיות שאיננה מתקהה עם השנים," אומרת אבירמה גולן. "אני נולדתי די הרבה שנים אחרי שכתבו את התנ"ך, ועדיין הוא רלבנטי לי מאוד... אין ספק אמנם שהלשון של עגנון עלולה להיות קשה ומחייבת מאמץ אפילו מצד דוברים ילידיים של העברית, בדיוק כמו התנ"ך, אבל למי שאוהב ספרות - המאמץ משתלם ועולמו יהיה עשיר בהרבה. לפעמים הורים חושבים שילדיהם עלולים להירתע משפה או מנושאים מסויימים, אבל לדעתי הם מבטאים בעיקר את החששות של עצמם. ילדים חכמים אוהבים שמאתגרים אותם ומכניסים אותם לעולם המסתורי והמרתק של השפה הנהדרת שלנו, העתיקה והמתחדשת כל הזמן."

ההחלטה ליצור סדרת ביוגרפיות מקומית עלתה לאחר שצלטנר הוציאה מספר ביוגרפיות כאלה, של גיבורות תרבות מהעולם, והשאלה ׳למה לא גיבורות ישראליות׳ לא הפסיקה להדהד. "מי הן הגיבורות המקומיות שלנו? מי הן אותן ישראליות שנרצה לספר לילדים שלנו עליהן?" מעידה דורית צלטנר ששאלה את עצמה. "בשונה מהגיבורות העולמיות, גילינו גיבורות שפועלן רקום בלב הסיפור של ההתיישבות היהודית בארץ בתחילת דרכה. זה הפך להיות גם עבורינו - צוות הכותבות והעורכות, מסע היסטורי מענג לנופים מרגשים של חולות יפו, פסגות הרי ירושלים, מעברות כפר סבא, זכרון, כנרת ועוד. קראנו על ילדותן ובגרותן של אותן נשים עליהן בחרנו לכתוב. עקבנו אחר נדודיהן בארץ ולפניה, כאבנו את מאבקן, התפעלנו ממרצן, למדנו את חלומותיהן, שפתן, שירתן ופגשנו בדרך, חברות, אחווה וחום אנושי. הבחירה של הדמויות היתה מאוד לא פשוטה. את כולן רצינו…. כולן מרתקות, חשובות, מעניינות. אמיצות!. היו כאלה שלא ידענו עליהן דבר. הכנו רשימה, קראנו וחקרנו, ומחקנו והוספנו וויתרנו ושוב הוספנו והתלבטנו ודחינו וצחקנו…. לבסוף הסכמנו."

עוד שאלה שעלתה, כשהחלה מלאכת הרכבת הביוגרפיות המקומיות, היתה: ממתי דמות הופכת להיות גיבורה? היא נולדת גיבורה? "הספרים ממחישים שאף אחת לא נולדה ׳גיבורה׳, שכולן התמודדו בילדותן עם קשיים ומכשולים," מבהירה צלטנר. "המקום הרב שניתן לילדותן ונערותן מאפשר לילדים ולילדות הקוראות להזדהות איתן ואולי אף למצוא בהן חלקים מעצמן. הבת שלי בת העשר כבר הכריזה שהיא תהיה רופאת ילדים כמו הלנה כגן, רופאת הילדים הראשונה בישראל. בת ה 14 כבר מזמן הכתירה את עצמה לנשיאת המדינה הראשונה של ישראל."

כותבות הביוגרפיות, דורית גני ואבירמה גולן, מתקשות בדבר אחד: לבחור מיהי הדמות ששבתה את לבן במיוחד. "כולם אהובים עלי," מודה גולן. "מבין הנשים היתה אחת שנגעה ללבי יותר מכולן - שרה לוי-תנאי. כשאנחנו עובדות על דמות, אנחנו קוראות המון חומרים ביוגרפיים ומדברות המון בינינו על הדמות. על לוי-תנאי חשבנו שאנחנו יודעות משהו, והתברר שלא ידענו כלום כמעט. מה שהתגלה לנו ריגש אותנו עד דמעות. וככה כתבתי את הספר עליה: בדמעות, אבל גם בשמחה גדולה שנבעה מכל שורה שהיא כתבה בחייה ומכל שיר שלה שמתנגן לי בראש מאז."