לי עברון היא דמות מוכרת בעולם הספרות המקומי. היא משוררת, עורכת, מתרגמת וסופרת, ויחד עם בת זוגתה הסופרת ציפור פרומקין, הקימה את הוצאת הספרים "צילי", והיא גם אמא לילדה בת 13. עכשיו מוציאה עברון את ספר הילדים הראשון שלה, "העולם שמתחת לשטיח", שמתאים לסיטואציה הנוכחית, בה כולנו חוזרים לתוך חדרינו, כמו כפפה ליד.
היה זה העורך יותם שווימר שכמו חלם את הספר הזה. שווימר סיפר לעברון שראה בעיני רוחו את ספר הילדים הראשון שלה, וששמו: "העולם שמתחת לשטיח". "אמרתי לעצמי, וואו! קרה לי דבר כל כך יפה ונדיר," נזכרת עברון. "הרי בדרך כלל אנחנו כותבים בלי שום ודאות שמישהו שם בחוץ מחכה למה שנכתוב ומעוניין בכלל לקרוא. וכאן קיבלתי הזמנה – והחלטתי שאת הספר הזה אני אסיים ויהי מה. יותם באמת נביא, כנראה, והשם שהוא בחר התאים לי מאוד, עובדה שמהר מאוד מזגתי לתוך הספר הזה הרבה מאוד-מאוד מהילדוּת שלי, ומהחיים הפנימיים והחיצוניים שלי."
בספר, מגיעה הגיבורה יעל עם משפחתה אל בית דודתה, והדודה מספרת שכשהייתה ילדה התגוררה בארץ אחרת והמציאה לעצמה משחק שנקרא "העולם שמתחת לשטיח". זהו בעצם פרט מחייה של עברון. "כשהייתי בת שנתיים וחצי נסעתי עם הוריי לשליחות של שלוש שנים בלונדון, ושם בדירה היה לנו שטיח מקיר לקיר שנהגתי לשבת עליו ולהפליג בדמיונות, להיכנס למצב שהיום הייתי עשויה לקרוא לו מדיטטיבי. כמו גיבורת הספר, הייתה לי תאווה למחברות ולעטים וכתבתי המון סיפורים, וגם יומנים. הסיפורים שיעל כותבת בתוך הספר מבוססים על סיפורים שאני עצמי כתבתי בילדות. אחותה הקטנה של יעל, מאיה, מזכירה מאוד את הבת שלי כפי שהייתה בגיל שנתיים וחצי-שלוש. היחסים בין יעל לאביה דניאל מזכירים את היחסים שהיו לי עם אבא שלי, אבל הדמות של דניאל שונה מדמותו של אבי, ואני שמחה שהצלחתי ליצור משהו חדש."
לקחת מחברת ועט ולהפליג
"כמובן, להוציא ספר בתקופה כזאת – פחות מומלץ," אומרת עברון בכנות, "אבל דווקא העולם שמתחת לשטיח מתאים מאוד לתקופת סגר, כי ההרפתקה שהוא מציע היא כזאת שצריך בשבילה רק לשבת על שטיח ולעצום עיניים, או לקחת מחברת ועט, או לפתוח קובץ וורד במחשב, ולהפליג... בתקופות כאלה, שבהן אי אפשר לצאת מסיבות שונות, הקריאה והכתיבה תמיד הצילו אותי, ואני מציעה להורים להעניק לילדים שלהם את הספר הזה ואולי גם מחברת ועט יפים לצידו, למקרה שיתחשק להם אחר כך להמציא עולם משלהם.
ספרים הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי, הם יכולים לקחת אותי הכי רחוק והכי עמוק. בשעת מצוקה אפשר לברוח לתוכם, אבל מה שיפה, וגם בא לידי ביטוי ב"העולם שמתחת לשטיח", הוא שלא מדובר רק בבריחה, הקריאה והכתיבה גם מחוללות תהליכים נפשיים ותומכות בהם, והקוראת ספר או הכותבת סיפור עשויה לצאת בסופו של התהליך עם כלים חדשים להתמודד עם המציאות, או עם נקודת השקפה חדשה."