הצפה. זה מה שחווה ילד בגילאי גן כשהוא מקבל עשרות מתנות מחבריו לכיתה ליום ההולדת. הרבה ניירות עטיפה מרשרשות וקופסאות טומנות סוד מייצרות גירוי חושי ורגשי עצום. אבל הילדים כל כך מוצפים במתנות וגירויים תמידיים, שהם פשוט הופכים כהים, וההתרגשות נעלמת תוך שניות.

יש הורים שמאסו בשפע המוגזם שדור הילדים הנוכחי חווה, והחליטו לפעול בנושא. אחת מהן היא יעל כרמי, אמא מקיבוץ משמרות, שהחליטה לצמצם את כמות המתנות בדרך מקורית למדי. "יש תרבות שפע שמשתלטת על הילדים. הם מקבלים היום צעצועים כמעט בכל מקום, במסעדות כמו מקדונלדס, או מוזס, כשהולכים לחנויות זולות כמו דן דיל או מקס סטוק, וכמובן בימי הולדת", אומרת כרמי. "אני חושבת שצריך לחזור לחשוב פשוט ולחשוב קטן".

מה זה אומר?
"סף ההתרגשות של הילדים הולך וגדל, והם ממש לא מעריכים את כל המשחקים האלה. לכן החלטנו לקחת יוזמה פה בקיבוץ, והורים נוספים הצטרפו בעקבותינו: החלטנו שההורים יאספו כסף במקום מתנות, ויקנו לילד מתנה גדולה מכל החברים, ביחד איתו".

איך עושים את זה בפועל?
"החלטנו לבקש מכל ילד שבא ליום הולדת לתת סכום כסף קטן יותר ממה שהיה עולה לו לקנות מתנה. היום משקיעים במתנה באזור 50 שקל, אז ביקשנו  שישימו פחות, שיתנו 30 שקלים. בכסף קנינו מתנה אחת גדולה, למשל טרמפולינה איכותית, ובכסף שנשאר קנינו צעצועים למחלקת ילדים בבית חולים הלל יפה. הבן שלי קיבל ערך וחוויה ביום ההולדת, הפכנו את זה למשהו חינוכי. עדיף בהרבה מאשר שיטבע במיליון מתנות".

לא נעלם משהו מחווית הילדות של פעם כשהילד מקבל פחות מתנות?
"עדיין אפשר לעשות ערימה סבירה של מתנות, אבל ערימה איכותית. כשילד מקבל אופניים או טרמפולינה זו חוויה מדהימה, והוא גם יכול לבחור ולהחליט מה הוא רוצה", אומרת כרמי, "ככל שנגדל לחיים פשוטים יותר, הם פשוט יהיו מאושרים יותר" אומרת כרמי.

גם בקיבוץ אושה שליד קריית אתא החליטו להפסיק לתמוך בקניית אינספור מתנות זולות. "בתחילת השנה היו דיונים בווטסאפ בין ההורים לגבי המתנות", אומרת אביטל לוי המתגוררת בקיבוץ, "ובסופו של דבר הוחלט על התארגנות באפליקציית ביט. אוספים מכל ילד סכום קבוע של 30 שקל, וקונים במרוכז מתנה אחת גדולה, כמובן בהתייעצות עם ההורים של ילד היומולדת". 

לדעת לוי לשיטה הזו יש המון יתרונות. החשובה שבהן היא יצירת שוויון בין הילדים במתנות. "כולם מקבלים ונותנים אותו סכום", היא אומרת. "מעבר לזה, נחסך מההורים טרטור רציני של ללכת מדי שבוע לחפש מתנות לימי הולדת. השיטה שלנו גם חוסכת את החלפת המתנות אחרי המסיבה להורי היומולדת. אבל הכי חשוב בעיניי, זה שבמקום שילד היומולדת יקבל 30 שטויות, רובן חסרות ערך ובאחוז גדול מהן הוא בכלל לא ישחק, הוא יקבל מתנה שווה שאותה רצה, והוא יודע שהיא מכל חבריו לכיתה".

ומה עם הילדים, הם מרוצים מזה?
"לרוב הילדים יש הרבה יותר צעצועים ממה שהם צריכים, ולכן הערך שלהם כמעט ולא קיים, במיוחד של הצעצועים הזולים יחסית שנקנים בימי הולדת. לדעתי ילד מעריך הרבה יותר מתנה מיוחדת ויקרה שהוא רצה ושכל חברי הכיתה חברו יחד כדי לקנות לו".

אריאלה אטיה (צילום: אלבום פרטי)
אריאלה אטיה | צילום: אלבום פרטי

ג'אנק לא מחזיק מעמד

משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה אלפי שקלים בשנה כדי לממן את מתנות ימי ההולדת של חברים בגן ובבית הספר. החישוב די פשוט: הוצאה על מתנה ממוצעת היא 50 שקל, בהנחה שיש לכם 3 ילדים ולכל אחד יש 30 חברים בכיתה – הנה הוצאת 4,500 שקל בשנה על מתנות זולות בלבד.

"זה סיוט, להערכתי אנחנו מוציאים היום לפחות שתיים שלוש משכורות בשנה למתנות, בהנחה שאדם מקבל משכורת עם השכר הממוצע למשק", אומר ד"ר אלכס קומן, מרצה למצויינות תפעולית ב"להב פיתוח מנהלים" באוניברסיטת תל אביב. "אין ספק שמתנה אחת לכולם עדיפה: זה מוריד את ההוצאות ויש סיכוי גבוה שבסכום משותף המתנה תהיה יותר איכותית ותתפוס פחות מקום מטונה זבל בבית".

אתה קורא לזה זבל.
"בכל עיר יש מקומות זולים שאפשר בהם לקנות ג'אנק. לפני שלוש שנים יצא מחקר שמוכיח שאנשים לא באמת יודעים לאמוד את השווי הכלכלי של המתנה, הם במילא יחשבו שזה ג'אנק, וג'אנק לא מחזיק מעמד בבית. בהרבה בתים יש בעיה בכלל איך להתמודד עם הנפח של כל המשחקים, נצברת מסה של כל המשחקים שיושבים, ואי אפשר להתמודד איתם. הפתרון צריך להיות פשוט לוותר. לא חייבים בכל אירוע להביא מתנות. הופך יותר פשוט להעביר כסף, אז יש לזה קצת יותר משמעות".

ויש גם הורים בודדים שהצטרפו לתנועה הזו, אתם יכולים לקרוא לזה מחאת היחידים. אחת מהן היא אריאלה אטיה מתל אביב, שהלכה עם הצמצום צעד נוסף קדימה ומסרבת לקחת חלק בתעשיית מסיבות ימי ההולדת העושקת. "אני לא אוהבת את כל הפלצנות הזאת, לרוב הילדים שלי לא חוגגים יום הולדת כאינדיבידואל. אני לא מתכוונת לעמוד בהוצאות מטורפות רק כי הם נולדו, אפשר לחלוק את יום ההולדת ביחד עם כמה ילדים ביחד".

מלי ביצור פרנס (צילום: יעקב בן משה)
מלי ביצור פרנס | צילום: יעקב בן משה

איך אתם חוגגים ימי הולדת?
"אני אעשה שבוע יום הולדת לבת שלי, כי עדיף שהיא  תצבור חוויות ולא מתנות. יום אחד נלך לבאולינג, יום אחד סרט, כל יום יהיה אחר. נעשה קרנבל במקום ארבע שעות של מסיבה שסתם יגידו מזל טוב. אם היא תחליט שהיא רוצה יום הולדת חברות גם אפשר, אבל אני לא רוצה להריץ הפקות ענק".

אטיה יודעת למה היא מעדיפה לעשות לילדים שלה ימי הולדת יותר צנועים. "עם הגדול שלי עשיתי דברים מטורפים ביומולדת, אבל גיליתי שהם בכלל לא זוכרים את זה", היא אומרת. "בתי הספר לא מלמדים את הילדים להתנהל כלכלית, וזאת עוד הזדמנות לשבת עם הילד ולהחליט מה הוא רוצה לעשות עם הכסף, אולי אפילו לשמור את הכסף לעתיד, לחסכון משלו. הגדול שלי בגיל של מסיבות גדולות, ובכיתה שלו החליטו להוציא כ-100 שקל  לבר מצווה. לקטנים שבגן זה בסביבות 50".

סיבה נוספת לצמצם את צריכת המתנות היא איכות הסביבה. "יוצא שאת פותחת או ממחזרת אינספור מתנות, ואת צריכה לעשות רשימות כדי שבטעות המתנה שילד הביא לא תחזור אליו", מסבירה אטיה. "החנות סופגת את כל המתנות בחזרה, כי אין דרך אחרת. רוב הילדים נותנים מתנות מייד אין צ'יינה. לא נותנים מתנות חזקות שמחזיקות הרבה זמן, זה הולך לפח תוך פחות מחודש. זה ממש לא אקולוגי".

ללמד את הילדים להעריך את תשומת הלב

אז כמה בעצם אתם מוציאים על מתנות לימי הולדת של חברי הכיתה או הגן? Tefen, חברה לייעוץ ניהולי ואסטרטגי ערכה סקר במספר ערים במרכז הארץ על הסכומים ומצאה שבגילאי גן מתנת יום הולדת נרכשת בין 20-50 שקלים בממוצע (70 אחוז מאיתנו מוציאים 35 שקל, 15 אחוז 20 ו-15 אחוז 50). בגילאי בית הספר המספרים עולים לסכום שנע בין 40 ל-80 שקל למתנה, עם אותה התפלגות מספרים בקצוות ובמרכז.

_OBJ

מלי ביצור פרנס, מנכ"לית תפן שערכה את הסקר ואם לשניים, אומרת שהיא עדה לשינוי שחל בתחום המתנות לאחרונה. "אני בוועד הורים של שני הילדים שלי, ואני רואה טרנד של שיוויוניות והומוגניות. זה התחיל באיזה כיבוד מגישים בימי הולדת, המתנות למורות, עוגת יום הולדת אחידה, תלבושת אחידה וכו'".

ביצור פרנס מסתכלת על נושא המתנות בעיניים של מנכל"ית: "אני חושבת שזה יעיל לקנות מתנה אחת, למרות חדוות המתנות. יש לך את המדדים המספריים. יש פה חיסכון של איכות הסביבה וכסף. נכון שיש אולי ילד שהוא חבר טוב ורוצה להביא מתנה יקרה יותר, אבל מנגד עולה דיאלוג שאומר שלתת סכום כסף יכול לתרום למי שנזקק יותר מאשר מתנות קטנות חסרות חשיבות. ככה ההורים של ילד היומולדת יכולים להחליט איך לחלק את הכסף, נניח לקנות בחלק מתנה ובחלק בגדים".

אז את לגמרי בעד מתנה אחת כספית גדולה?
"לדעתי עד גיל 5-6 אפשר להביא הרבה מתנות, כי כשהם קטנים הם מתלבהים לפתוח ולקבל הרבה, ומשם מתנה שווה אחת לכולם".

גם יועצת ההורים אפרת מונשרי גורן, בעלת MA בחינוך ואמא לארבעה מסכימה שבשנים האחרונות יש זילות בכל מה שקשור למתנות. "אנחנו חיים בעידן של שפע גדול, חדרי הילדים שלנו נראים כמו חנות צעצועים גדולה ונראה שכל עטיפה שהם פותחים כמתנת יום הולדת כבר לא מרגשת אותם", היא אומרת, ולהבנתה המתנות המאוחדות והגדולות, והמנהג החדש לתת כסף במקום מתנה, נועדו לעצור לרגע את ההשתוללות ואת הזילות.

אבל האם מתנה גדולה אחת היא משהו שמשמח ילדים או את ההורים?
"סביר להניח שההורים ישמחו יותר כי הם קיבלו משהו שהם תכננו לקנות ולא התעסקו עם עשרות מתנות פלסטיק מצפצפות ופתקי החלפה. אבל ההנאה של הילד להיות במרכז, לפתוח מנות ולהתרגש גם ממשחק קטן, שואלי כבר יש לו, נעלמה".

אז איך מיישבים את הפער הזה?
"העניין במתנה הוא לא המתנה עצמה או מה שקנו, אלא ההשקעה ותשומת הלב, ואת זה אפשר ללמד את הילדים להעריך. אם אתם רוצים ללמד ילדים לכבד ולהתלהב מהדברים הקטנים בקשו מכל האורחים לכתוב ברכות לילד יום ההולדת ואפילו השאירו דפים צבעוניים ועטים למי שלא כתב. בפתיחת כל מתנה קראו את הברכה והפכו הכל לחגיגה".