מדהים איך כל האגדה של סינדרלה מצליחה להסתכם בשתי מילות קסם בלבד. לשמחתי, הבנות שלי (6 ו-3.5) עוד לא מכירות את השם הזה: מבחינתן בר רפאלי לא מגיעה לקצה הקרחת של יובל המבולבל או לתחתית השביעית בשמלת הקצפת של רינת, אבל היי, את מי זה מעניין? עוד לפני שהתחילה ההצגה, העובדה שאני הולכת לחזות בדוגמנית העל בגודל טבעי הייתה הדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו.
בר בכלל לא בתפקיד הראשי
סקירה שטחית של הקהל, רגע לפני שכבו האורות, העלתה תמונה משעשעת: באורח פלא אחוז הגברים היה גדול יחסית. פתאום כל כך הרבה אבות היו ראשונים להתנדב לקחת את הילדים להצגה בחנוכה.
על מה ההצגה: האגדה המפורסמת נעטפת בסיפור מקסים, שבאופן מפתיע עוּבָד לכך שסינדרלה היא לאו דווקא הדמות המרכזית בעלילה. על כך ראויה ההפקה להערכה: גם שם הבינו את המגבלות הכרוכות בליהוקה של הדוגמנית לתפקיד הראשי.
הסיפור מתחיל בבית הספר לפיות, בו לומדות הפיות את רזי הקסמים. כולן יפות ומצטיינות, למעט פיה אחת, איה, קלמזית שהכל נופל לה ונשבר לה באופן מלא חן ומעורר הזדהות. כשכל אחת מהפיות נשלחת לאגדה אחרת למשימה מיוחדת, מגלה איה שהיא נותרה מובטלת, מחליטה לעשות מעשה – ויוצאת להציל את סינדרלה.
מכאן מתחיל הסיפור המוכר: היא מגיעה לסינדרלה, היתומה האומללה, שאמה (חנה לסלאו האגדית) ושלושת אחיותיה החורגות (שלישיית מה שקשור) מתעמרות בה ללא רחם. איה מסייעת לסינדרלה, הלא היא בר, להגיע אל הנשף ולכבוש את ליבו של הנסיך החתיך. העובדה שהיא לא הפיה הכי מצטיינת שמה סוף לסוגיה הסתומה רבת השנים, ומגלה לנו למה בעצם מתפוגג הקסם בחצות. עכשיו הכל ברור: זה היה הכי טוב שיצא לה.
מה קשור, מה קשור?
איך היה: המופע מקסים, מושקע ומלא הומור. התפאורה לא מפסיקה לזוז, השירים מזכירים מיוזיקל איכותי והתלבושות מרהיבות. חנה לסלאו היא ליהוק מושלם לתפקיד האם החורגת: יחד עם המניפה האדומה שלה, שנפרסה ונסגרה בגאוניות בדיוק מקומות הנכונים, היא מנצחת על המתרחש וגם על מהלך ההצגה, גם בתפקיד המבוגר האחראי שמזכיר לחברים איך צריכים להתנהג על במה.
ואיך בר? מאד משתדלת, בעיקר. ניכר שהיא באמת מתאמצת, והתוצאה נוגעת ללב: היא זזה, רוקדת ואפילו שרה באופן לא גרוע בעליל. נכון שהיא לא השחקנית הכי מדהימה שראיתי בחיי, אבל היא בהחלט למעלה מסבירה; היא יפה עד דמעות, כמובן, וככל הנראה נחרטה לעד בליבה של הקטנה שלי כנסיכה האמיתית מהאגדות, לאחר שהאחרונה הסתכלה עליה בעיניים כלות צועדת יד ביד עם הנסיך.
הבעיה, לטעמי, הייתה נעוצה דווקא במקום אחר: שלישיית מה קשור בתפקיד האחיות החורגות והמכוערות של סינדרלה. על פניו, הליהוק היה אמור להיות הורס ודווקא בניתי עליו. בפועל, הרגשתי שאני צופה בעוד פרק של "הישראלים".
הדבר האחרון שאפשר לומר על השלישיה היא שהם לא מצחיקים. אלא שבמהלך השנים ראינו כל אחד מהם מבצע תפקידי אופי שונים שחשפו את יכולות המשחק המעולות שלהם, ובהשוואה לאלה הזכירה לי ההופעה שלהם בהצגה בעיקר קטע בתוכנית של יצפאן. לא פעם הרגשתי נבוכה מול הבדיחות הנמוכות ("זו אחותנו השעירה, צריכה לעשות שפם ושחי, הגב שלה מזכיר חתול"), וגם הבדיחות הפנימיות שלהם פחות הצחיקו אותי ("כן, זו בר ידידה של ציון ברוך", או "מה נראה לך - שקוראים לה ציפי או רפי?" ואפילו "אוף, יש לנו עוד 40 הצגות להעלות". באמת כואב הלב).
הגדולה צחקה, למרות שבמקרים רבים היא לא הבינה כל כך למה. אני, לעומתה, הבנתי, ולא התחשק לי שהיא תבין ממה היא צוחקת. הקטנה לא הבינה כלום ממה שהם אמרו ("אמא, מה זה גנגם סטייל?", לאחר שהם שילבו את הריקוד ההזוי כמה וכמה פעמים במהלך המופע), ובעיקר התמקדה בסינדרלה. אבל ילדים לומדים מהר, ובסוף המופע היא כבר הדגימה לי גנגם סטייל עם כל התנועות. איזה כיף.
האמא החורגת גונבת את ההצגה
שורה תחתונה: הבנות ישבו מרותקות עד הדקה האחרונה. בר נתנה הופעה לא רעה והעטיפה מסביב, בדמות פיה מלאת חן ולא יוצלחית, שירים וריקודים, הכניסה הרבה קסם והתרגשות לסיפור. אפילו מוסר השכל היה שם, ורק ברגע שהפיה הנוירוטית הבינה שהיא חייבת להאמין בעצמה וביכולותיה הכל הצליח לה, כולל הקסם. חבל שהכל היה מלווה בהרמות להנחתה של השלישייה הלא קשורה שלקחה את ההצגה למקום מעט נמוך. טיפ: ילדים הם אנשים קטנים וחכמים. לא כדאי לזלזל באינטליגנציה שלהם.
מיועד לגילאים: ככל הנראה לילדים בוגרים יותר משלוש וחצי. הקטנה פחדה (חנה לסלאו הייתה הורסת, אך גם בהחלט יכולה להבהיל ילדים רכים) והיו רגעים שכיסתה את עיניה. הגדולה נהנתה מאד, צחקה והתחברה לדמויות. כששאלתי אותה איזו דמות היא הכי אהבה בתום ההצגה, התשובה שלה סיכמה את הכל: האמא החורגת. אין מה לעשות, ילדים יודעים מיד כשמנסים לעבוד עליהם, והם מזהים מה טוב יותר ומה פחות.
משך המופע: שעה וארבעים דקות כולל הפסקה
לוח המופעים והשעות:
יום שבת 8.12.12 - בית האופרה, תל אביב
14:30, 17:00, 19:00
יום א' 9.12.12 - בית האופרה, תל אביב
09:30, 12:00, 14:30, 17:00, 19:30
יום ב' 10.12.12 - הקונגרסים, חיפה
09:30, 12:00, 14:30, 17:00, 19:30
יום ג' 11.12.12 - תאטרון שרובר, ירושלים
09:30, 12:00, 14:30, 17:00, 19:30
יום ד' 12.12.12 - המשכן, באר שבע
09:30, 12:00, 14:30, 17:00, 19:30
יום ה' 13.12.12 - היכל התרבות, ראשון לציון
09:30, 12:00, 14:30, 17:00, 19:30
יום ו' 14.12.12 - היכל התרבות, ראשון לציון
09:00, 11:30, 14:00
יום שבת 15.12.12 - היכל התרבות, ראשון לציון
17:30, 19:30
יום א' 16.12.12 - בית האופרה, תל אביב
09:30, 12:00, 14:30, 17:00, 19:30
יום ב' 17.12.12 - בית האופרה, תל אביב
16:30, 18:30
יום ג' 18.12.12 - היכל התרבות, אשקלון
16:30, 18:30
יום ד' 19.12.12 - המשכן, אשדוד
16:30, 18:30
יום ה' 20.12.12 - היכל התרבות קריית מוצקין
16:30, 18:30
