אוטיזם היא תסמונת שקשה מאוד לאבחן, והאבחון המוקדם הוא קריטי. עד היום, על מנת לתת אבחון חד משמעי, הלכו הורים לפגישות ארוכות אצל שלל מומחים שבסופו של תהליך החליטו האם הילד נמצא על הקשת האוטיסטית או לא. מחקר אחרון של פרופסור דניס פי. וול מאוניברסיטת הרווארד מייצר לא מעט רעש, תקווה וביקורת כאשר הוא טוען שניתן ליצור אבחון מדוייק אונליין, מבלי לראות איש פנים אל פנים, בעזרת סדרה של שאלות עליהן נדרש ההורה לענות, וסרטון קצר של הילד, אותו יעלו ההורים לרשת. זה הכל. כמה דקות, ותנתן הכרעה.
"השיטה תעודד טיפול מוקדם"
המחקר החדש מעורר זעם ושאלות רבות מצד מומחים לאוטיזם מכל העולם, ובעיקר מפני שהוא מגיע מפיו של וול, מנהל מחלקת המיחשוב הביולוגי במרכז הביורפואי של בית הספר לרפואה של הרווארד, ופרופסור לפתולוגיה. בשיטה החדשה של וול, המתבססת על תוכנה ממוחשבת שיצר עבור הנושא, ניתן לטענתו, לאבחן את המצב אונליין בעזרת אלגוריתם שמפענח את תשובות ההורים ואת סרטון הווידאו, סרט בן 2-5 דקות בו הילד נראה בשעת משחק. על הנתונים יעבור גם מנתח מידע מיומן לנושא. לשם השוואה, המבחן הרשמי לאבחון אוטיזם בארה"ב, הנקרא ADOD, משלב בדיקה של פרמטרים רבים ו-93 שאלות, ויימשך לפחות ארבע שעות.
במסגרת המחקר, שהתפרסם בכתב העת של נייצ'ר - פסיכיאטריה נגישה, השווה וול תוצאות אבחון בשיטתו ובשיטה הקיימת אצל מעל 2,700 איש, ומצא הצלחה גדולה יותר בשיטת האבחון הזריזה שלו. "אני מעוניין לתת לכל משפחה גישה לאבחון, בלי עיכובים, אם זה בחדר המתנה של רופא, או דרך האייפד. מדובר בחידוש משמעותי. אני מכבד את שיטות האבחון הקיימות, מדובר בכלי עוצמתי ומדוייק, אך הוא לא פרקטי. יש מעט מרפאות שעושות את זה כמו שצריך, ורשימות ההמתנה ארוכות. לרוב לוקח כ-18 חודשים עד שמקבלים אבחון סופי, ומדובר בזמן מבוזבז שאפשר היה לקדם בו את הילד והמשפחה משמעותית".
"אני מודע היטב לכל התגובות המרושעות שאני מקבל ועוד אקבל בעתיד", אמר וול בראיון שערך לאחרונה למגזין טיים. "מנהיגי תחום האוטיזם מתנגדים לי מאוד, אבל אני מלא תקווה שהם ישמרו על ראש פתוח למען הילדים שעוד לא אובחנו באוטיזם, ואני מאמין שיש דרך בה כולנו נוכל לשחק יחד באותו מגרש".
"כמובן שיהיה נפלא שלכל המשפחות תהיה גישה למידע בכזאת קלות", אומרת קתרין לורד, האחראית על פיתוח שיטת האבחון הנוכחית, בה משתמשים גם בישראל, ומנהלת מרכז האוטיזם והמח המתפתח בבית החולים הפרסבטרי בניו יורק. "אך אני ועמיתי מאוד סקפטיים שבדיקות שטחיות ומהירות יעניקו דיאגנוזה מדוייקת. מגוחך לטעון שניתן להכריע בשאלה כה חשובה ומורכבת בעזרת סרטון של כמה דקות ושבע שאלות. חוץ מזה שאבחון של אוטיזם כללי אינו מספק, ויש לקבוע מהי רמת האוטיזם. על שם כך יש לדבר עם הילד פנים אל פנים, אין מנוס מכך".
"פרופסור וול למעשה מגיע מתחום המחשבים", אומרת ד"ר דיטה צחור, נוירולוגית ומנהלת המרכז לאבחון וטיפול באוטיזם מטעם אלו"ט במרכז הרפואי אסף הרופא. "לדעתי הרעיון שלו נחמד מאוד, הוא מנסה לקצר בתהליכים, מתייחס רק אל הנתונים ולא אל הילדים, אבל בשביל זה צריך להיות אדם שמבין היטב כיצד מאבחנים. האבחנה כיום מתבססת על שני טסטים הדורשים לימוד מעמיק ועמידה בקריטריונים גבוהים. ישנה תצפית חצי מובנית המורכבת מכ-12 פעילויות עם הילד, דרכן צופים בהמון התנהגויות כמו קשר לבודק, נענות, הצבעה על דברים, השמעת קולות או דיבור לאחרים, או לעצמו, ולאחר ההתרשמות עונים על שאלות בהמון קטגוריות. כך מתקבל רושם עמוק. כשמקצרים כך את התהליך אי אפשר לראות את העושר של האינטראקציה. בינתיים, לדעתי, הרעיון נשאר במחשב, אך המקום ממנו הוא בא הוא חיובי ונכון. התהליך יצטרך לעבור כמה שינויים מהותיים ואולי אז יוכל לשמש ככלי להפריד בין חשודים ללא חשודים באוטיזם, שאחריו נמשיך לאבחן בשיטות הקיימות".