אחת הבעיות של התקופה המודרנית היא שהמסכים פשוט גנבו לילדים את המשחק החופשי ורוב הזמן הפנוי שלהם מוקדש לצפייה במסכים. מדוע חשוב לנתב את הזמן הפנוי לעבר משחק במקום מסכים? ואלו משחקים חשובים במיוחד לבריאות והתפתחות תקינה של הילדים?
משחקים המסייעים לחצות את קו האמצע
כשילד נולד, המוח נראה כמעין לוח חלק שמהר מאוד מתמלא בהסתעפויות, אחרי כל פעולה נוצר חיבור במוח. המוח האנושי בנוי משתי אונות, ימין ושמאל, וכשהילד נולד הן עדיין לא מסונכרנות מיד, וזאת מיומנות שצריך לרכוש ונקראת "חציית קו האמצע". מגיל 3 חודשים התינוק מתחיל לייצר תנועות מכוונות מרכז, הוא לומד להסתובב, לזחול, ובעצם להצליב בין צד ימין לצד שמאל. איפה אנחנו ההורים נכנסים לתמונה? כדי לעזור לתינוקות ולילדים להתפתח בקצב נכון וטוב פשוט צריך לבחור בעבורם את המשחקים הנכונים. אחד התפקידים של המשחק הוא לסייע בייצור ההצלבה - סנכרון בין צד ימין לצד שמאל ותפיסת המרחב. לזחול, להצליח להביא את מרפק ימין לברך שמאל וההיפך, לטפס על סולם וכדומה.
מהם הסימנים לכך שיש בעיה בחציית קו האמצע?
ילד שתפיסת המרחב לא הבשילה אצלו, יתקשה לכתוב, יהפוך את האותיות, יהיה קשה לו לרכב על אופניים, יתקשר במשחקי כדור, אפילו בפעולה הפשוטה, לצחצח שיניים יחוש קושי. כשיצייר, יצטרך לסובב את הדף על מנת להגיע לאזורים מסוימים בדף, או לא יצייר באזור קבוע בכלל.
אלו משחקים מסייעים לחצות את קו האמצע?
משחקים רבים שהילדים בכלל לא מכירים יכולים לסייע לפתח זאת ובהם: קלאס, דלגית, שחייה בייחוד חתירה, רכיבה על אופניים, משחקי כדור. המשחקים הללו נבנו באלפי שנים של אבולוציה ואז הגיע אדם, המציא את הטכנולוגיה ומחק הכל.
צעצועים פתוחים
ילד לומד להכיר את העולם על ידי מגע, ריח, טעם, לכן חשוב שתהיה לו סביבה אמיתית ללמוד ממנה ולא רק פלסטיק – כיום הילדים עטופים במגוון צעצועי פלסטיק צבעוניים שלא מדמים במדויק את המציאות. נסו לתת לילד אבנים, בדים, עצים או מתכת וכך יהיה לו מושג מדויק יותר של איך המציאות נראית.
בעיה נוספת של צעצועי פלסטיק, מלבד ההיתכנות של חומרים לא בריאים, היא שהם לא מסייעים לפיתוח הדמיון הם מה שאפשר לכנות "משחק סגור". אני פוגש ילדים רבים שארון הצעצועים שלהם מלא עד אפס מקום, הם שיחקו עם כל צעצוע בארון העמוס לא יותר מרבע שעה ואיבדו בו עניין כי הוא לא מגרה את הדמיון. הוא מושלם ולא דורש עבודת השלמה מצד הילד ולכן אין לו בו עניין .
לעומת זאת, קחו למשל גרב ישנה, מלאו אותה בצמר גפן ותראו איך הילד יהיה מאושר וישלים בעצמו את פרטי הדמות של הגרב הזו. הגרב יכולה להיות אינסוף דמויות כי אין לה צורה. הילד משלים בדמיון את כל מה שחסר בה. זוהי הסיבה גם שילדים רבים אוהבים להגיע למטבח ולהתחיל להוציא כלים שונים ולשחק איתם שעות, כי הם משלימים בדמיון את המשחק.
משחק פיזי
מגפת ההשמנה נכנסה גם לעולם הילדים, ישראל מדורגת במקום השני באירופה (והמאוד לא מכובד) בדירוג ההשמנה בקרב ילדים. הנה עוד נתון: לילדים שמנים סיכוי גדול יותר להיות גם מבוגרים שמנים. אז למה זה קורה? בעולם המערבי יש מגוון פיתויים קולינריים לצד ירידה חדה בפעילות הגופנית מאז הופיעו המסכים. בבית הספר לדוגמה, יש שעת פעילות גופנית אחת בשבוע, זה אבסורד, הצורך האמיתי הוא בשעה כזאת מדי יום.
למשחק הפיזי יש יתרונות רבים, הוא מסייע בבניית העצם, מוריד מתח וחרדה, מסייע בריכוז, מגדיל את ההערכה העצמית ועוד. כמו כן, גם המשחק הפיזי וגם המשחק החופשי שעושים עם ילדים נוספים, מייצרים הדמייה למציאות, נוצר שיח, משא ומתן, קבלת החלטות, למידה שצריך להתפשר ועוד.
אז מה עושים המסכים? פוגעים בפיתוח הדמיון ומשאירים את הילדים באפס תנועה
כשאנחנו מראים לילדים סרט סינדרלה, הם רואים את הדמות וזהו, זוהי סינדרלה, החליטו בשבילם איך היא נראית. אם אנחנו מקריאים להם את הספר סינדרלה, הם בדמיונם מחליטים איך היא נראית, מה היא לובשת וכדומה. כלומר המסך פשוט הורס את הדמיון הפנימי ואז כשהילדים הללו יגדלו, בישיבת סיעור מוחות במשרד, לא יהיו להם את הרעיונות המבריקים, הם לא יידעו לחשוב מחוץ לקופסה.
בנוסף, בלי לשים לב, הטלוויזיה שואבת את הזמן הפנוי ובמקום להיות במשחק חופשי, פיזי, לבד, עם חברים, הילדים פשוט עוצרים את ההתפתחות ובוהים במסך.
המשחק קשור ליכולת הלימודית, הוא מפתח דמיון, יצירתיות, ומחקרים מראים קשר בין טיב המשחק לבין רמת איי־קיו, ילד שלא ישחק מספיק, סיכוי גבוה שיהיה בעל איי־קיו נמוך. האו"ם אומר שמשחק זו זכות בסיסית של כל ילד כך שניתן להבין שחשיבות המשחק היא זכות כמו מזון. משחק מהווה הכנה לעתיד, מכין את הילדים להיות מבוגרים שיצליחו להתמודד עם אתגרים, שיצליחו.
הכותב הוא הרופא הראשי של רשת כללית רפואה משלימה