אנחנו רוצים שהילדים שלנו יאכלו טוב ובריא, אבל הרבה פעמים, מבלי שנשים לב ומתוך כוונות טובות, אנחנו מקנים להם הרגלי אכילה שליליים. אנחנו רודפים אחריהם עם הצלחת עד לסלון, מרשים להם לאכול מול המחשב, ונותנים להם ממתקים כפיצוי או כנחמה. שאלנו את דנה רזניק, דיאטנית קלינית במרכז "שניידר" לרפואת ילדים ובעלת קליניקה פרטית, מהן הטעויות הנפוצות שהורים עושים, ולא פחות חשוב, כיצד ניתן לתקן אותן. סביר להניח שתמצאו ברשימה גם את עצמכם:

ילדים אוכלים מול הטלוויזיה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
כשכל ילד אוכל בנפרד יש נטייה לקחת כריך ולאכול מול הטלוויזיה או המחשב | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

1. להכריח את הילד לסיים את האוכל בצלחת

מדובר באחת הטעויות הנפוצות ביותר. במהלך הארוחה אנחנו שמים אוכל בצלחות של הילדים ומצפים מהם לסיים. כשהם לא רוצים, אנחנו מנסים לשדל אותם לאכול עוד קצת עם משפטים כמו "רק עוד שני ביסים". למעשה, הילד יודע מתי הוא שבע, וצריך לסמוך עליו ועל מנגנון השובע שלו.
איך זה משפיע עליהם?
אנחנו נולדים עם תחושות רעב ושובע טבעיים. ילדים שמתרגלים לגמור את כל האוכל מהצלחת מאבדים את המנגנון הטבעי הזה ומתרגלים לאכול כשכולם אוכלים או כשמשעמם להם.
איך אפשר לתקן?
צריך להתחיל להקשיב לילד מגיל אפס. כשתינוק סוגר את הפה או מפנה את הראש מהבקבוק – לא צריך להתעקש איתו שיסיים את הבקבוק. הילד יאכל עד שישבע, ואם צריך – הוא כבר יאכל יותר בארוחה הבאה מפני שיהיה רעב יותר. אין מה לדאוג שהילד יתחיל לאכול כל חצי שעה. כאשר בבית קיימת מערכת אכילה תקינה, אז הארוחות מתקיימות בשעות סבירות ובהפרשים סבירים, והילדים מתכנסים לסדר היום הזה.

2. ממתק כפיצוי או כפרס

אנחנו מנסים לשמח את הילד שלנו באמצעות ממתקים, ולפעמים מנסים להפסיק מריבה על ידי הבטחה של שוקולד או סוכריה. אולם מסתבר שזו דרך ליצור תפיסה לא נכונה של הממתק בעיני הילד. לגישתה של רזניק, אין בעיה שיהיו ממתקים בבית. ממתק אינו צריך להיתפס כאוכל אסור, בדיוק באותה המידה שהוא לא צריך לשמש כפרס. הגישה בבית צריכה להיות "הממתק קיים, והוא יהיה פה גם מחר". בגישה כזאת, הילד אינו מרגיש אשם על כך שהוא אוהב ממתקים, ומצד שני אינו חש לחץ להשיגם.
איך זה משפיע עליהם? אם מציגים ממתקים כפרס או פיצוי בפני הילד, הוא מתרגל לראות בממתק נחמה או משהו נחשק.
איך אפשר לתקן? חשוב לעשות את ההפרדה ופשוט להפסיק להציג את הממתק כך. במקום לתת לילד שוקולד על התנהגות טובה, למשל, תנו לו מדבקה.

3. ממתק כקינוח בסוף הארוחה

מילדות התרגלנו שבסוף הארוחה מגיע הקינוח, וברור שחייבים איזו עוגה או וופל עם הקפה של אחר הצהריים. מנהגים מהסוג הזה אנחנו צריכים לשבור, ולא להעביר הלאה לילדינו.
איך זה משפיע עליהם? ברגע שמרגילים ילד לכך שהוא מקבל ממתק באופן קבוע, בין אם כקינוח או בארבע אחר-הצהריים, הוא מחכה לזה, ויהיה קשה לו לקבל אם ביום אחר הוא לא ניתן לו. אם לא ננחיל את המנהג הזה, הממתק לא יקבל פוקוס, ולא יתקבע במודעות. צריך לזכור שמדובר בהמון קלוריות עבור ילדים. ילד קטן צריך לאכול 1000 קלוריות ביום, ובשקית ביסלי, למשל, יש 300 קלוריות. אם הוא יאכל את כולה, סביר להניח שזה יהיה במקום מזון אחר עם ערך תזונתי.
איך אפשר לתקן? אם כבר הרגלנו את הילד לכך, צריך להתחיל ליצור עבורו את התחושה שהוא יקבל את הממתק, אבל בזמן אחר. יש כאן תהליך שבו צריך להבהיר לילד שזה בסדר שהוא אוהב ממתקים והוא יוכל לאכול אותם, רק לא עכשיו. רזניק ממליצה להימנע מלומר "לא" לילד שמבקש ממתקים. במקום זה, אפשר להגיד לו שמחר הוא יוכל לקבל עוד ממתק. ככל שהילד גדל, צריך גם להסביר לו מדוע לא כדאי לאכול עוד ממתקים ולנהל איתו שיחה על כך.

4. לתת לו לאכול רק את מה שהוא אוהב

הילד התקבע על שלושה מאכלים שהוא אוהב, אז אנחנו מכינים רק אותם כי אנחנו אומרים לעצמנו "העיקר שהוא אוכל". בדרך הזאת אנחנו רק עוזרים לו לקבע את המאכלים שהוא אוכל.
איך זה משפיע עליהם?
קיבוע התפריט יכול ליצור חסר תזונתי משום שהאוכל לא מגוון מספיק, גם אם הוא בריא. כמו כן, כשאנחנו נותנים לילד רק מאכלים שמוכרים לו, אנחנו לא מאפשרים לו להיפתח למאכלים אחרים.
איך אפשר לתקן? צריך סבלנות. כדאי בכל ארוחה להכין קצת מהמאכלים המוכרים והאהובים, וקצת מאכלים חדשים. בארוחה כזו, הילד לא יהיה מתוסכל שאין לו משהו שהוא אוהב, ומצד שני, הוא יקבל מוטיבציה לטעום מאכלים חדשים. צריך לזכור שילדים צריכים להתרגל למראה של האוכל. לכן, גם אם הילד לא מוכן לטעום מאכל בפעם הראשונה שאתם מציגים אותו – לא צריך להתייאש. בארוחה הבאה, הילד אולי יסכים שהמאכל יישב אצלו בצלחת. בארוחה שאחרי זה הוא יסכים לטעום, אבל אולי יירק את המאכל מהפה כי הוא לא מכיר את הטעם. יכול להיות שילד יאהב מאכל מסויים רק אחרי מספר ארוחות בהן הייתה לו את ההזדמנות להכיר אותו.

5. לוותר על ארוחות משפחתיות

לילדה יש חוג פסנתר, לילד יש חוג כדורגל ושניהם לא מוכנים לוותר על "הפיג'מות". קשה לקבוע זמן שבו כל המשפחה תשב ביחד ליד השולחן ותאכל ארוחת ערב. ובכל זאת, כדאי לנסות.
איך זה משפיע עליהם? כאשר אוכלים ביחד, מלבד הפן החברתי הברור, ישנם יתרונות בריאותיים. הילדים מקבלים דוגמא מהוריהם לאכילה נכונה, האכילה איטית יותר ואנחנו שמים לב למה שאנחנו אוכלים. כאשר הארוחות נעשות בנפרד, יש נטייה לקחת כריך ולאכול מול הטלוויזיה או המחשב, ולא לשים לב לאיזה אוכל אנחנו אוכלים ובאיזו כמות.
איך אפשר לתקן? גם אם יש קושי במציאת הזמן הנכון, כדאי לשאוף לארוחה משפחתית. ניתן לדבר עם הילדים ולנסות לקבוע איתם מהו הזמן שיתאים להם לארוחה. אם יש חוג ביום מסויים או תכנית טלוויזיה שהם אוהבים, נסו להתחשב בכך.

אבא וילדים אוכלים (צילום: monkeybusinessimages, Istock)
בארוחות משפחתיות הילדים לוקחים מכם דוגמא אישית | צילום: monkeybusinessimages, Istock

6. שתיה מתוקה

לכולנו ישנה נטייה טבעית למתוק, ולכן כדאי שנתרגל לשתות מים במקום שתייה מתוקה. זה מתחיל בדוגמא האישית שלנו ההורים. ילדים שגדלים בבית שבו שתייה מתוקה היא חלק מהיומיום, קשה להם להתרגל לשתות מים.
איך זה משפיע עליהם? בשתיה מתוקה אין ערך תזונתי, הכל מורכב מסוכרים. היא מזיקה לנו גם מבחינת הקלוריות הריקות, גם מהבחינה שאצל ילדים קטנים היא עלולה להחליף ארוחה אמיתית, וגם עושה נזק לשיניים.
איך אפשר לתקן? השינוי מתחיל אצל ההורים. אחרי שאנחנו נשתה רק מים, נוכל להרגיל את ילדינו לכך. כבר בגיל קטן, כדאי להציע מים כשתיה, ולא משקה ממותק. אם הילד התרגל לשתות מתוק, ניתן לדלל לו את המשקה במים עוד ועוד, עד שיחזור לשתות מים.

7. לשלב ירקות רק בארוחה אחת

אנחנו מכינים סלט בארוחת הערב, וחושבים שכך סיפקנו לילדינו את מנת הירקות הדרושה. אנחנו טועים. למעשה, יש חמישה סוגי ירקות שעלינו לאכול באופן קבוע, והם מחולקים על פי צבעיהם: ירוק, אדום, לבן, סגול וכתום (גם צהוב נכלל בכתומים).
איך זה משפיע עליהם? לכל סוג ירק יש יתרונות וערכים תזונתיים אחרים. אם נאכל רק חלק מהם, נסבול מחסר תזונתי.
איך אפשר לתקן? הכינו סלט בערב שמורכב מירקות בשלל צבעים. כדאי גם לשלוח עם הילד לבית הספר ירקות לצד הכריך.

8. לוותר על ארוחת ערב חלבית

ישנן משפחות שנוהגות לתת לילדים ארוחת ערב בשרית. צריך לשים לב, שאם הילד אכל כבר ארוחה בשרית אחת במהלך היום, הוא זקוק לארוחה חלבית בערב. ילד אמור לצרוך כ-1000 מ"ג סידן ביום. בכוס חלב, למשל, יש כ-250 מ"ג, בפרוסת גבינה יש כ-200 מ"ג.
איך זה משפיע עליהם? ילד שכל השבוע לא אוכל ארוחות ערב חלביות, תיפגע צפיפות העצם שלו. סידן יכול להיכנס לעצם כל עוד היא גדלה, ומכאן, שתזונת הילד תשפיע על צפיפות העצם שלו לשארית חייו.
איך אפשר לתקן? צריך למצוא את האיזון בין כמות האוכל הבשרי והחלבי במהלך השבוע. אם אוכלים בשרי בערב, לדאוג לשלוח כריך חלבי לבית הספר, ולהיפך.

>> לא חייבים חומרי ניקוי כדי לצחצח את הסלון: 30 תרופות סבתא לבית