החופש הגדול אמנם נגמר, אבל עונת הרחצה עוד לא, וגם השנה היא הביאה עמה חדשות קשות על ילדים שטבעו בבריכה ובים. מסתבר שלא צריך כמות גדולה של מים על מנת לטבוע, מספיקה שאיפה של כמות מועטה של נוזלים, או אירוע כמעט-טביעה שנראה שהסתיים בשלום ובעצם ממשיך להתנהל בגופו של הילד. אמא של ילד בן שלוש, שעברה מקרה כזה, בו בנה בעצם טבע שעות לאחר שיצא מהבריכה, החליטה להעלות את הנושא למודעות הציבורית, וחושפת את הסכנה, שיכולה להתרחש גם שעות לאחר הבילוי במים. ״טביעה יבשה״ זה נקרא, וכדאי להכיר את התופעה.

״בבקשה תסתכלו טוב על התמונה הזאת״, ביקשה האם, דארסי מקוויני מחבריה בפייסבוק, שעשו יותר מזה ושיתפו את התמונה עשרות אלפי פעמים. ״זו תמונה של בני בן השלוש וחצי שוכב ללא הכרה במיטת בית חולים, שש שעות לאחר שקפץ לבריכה. הוא היה מתחת למים פחות משלושים שניות. שמרו עליו שני מבוגרים אחראיים ופקחים, שהיו כל הזמן קרובים אליו, בבריכה המגודרת. זו כנראה הסיבה שהוא בחיים כרגע. כי הוציאו אותו מהמים במהירות. המים שהוא שאף העלו לו חום, ואז הוא הפסיק להגיב ויכול להיות שעבר שבץ. אחרי המקרה הוא עוד דיבר ואכל, אבל בהמשך הכל הדרדר. כולם בטיפול נמרץ אמרו שיש לנו מזל שהוא בחיים, בגלל הסיכון העצום של טביעה יבשה, או טביעה בדרגה שניה. אל תשאירו את הילדים ללא פיקוח ליד מקור מים. גם אם אתם עוקבים אחרי כל הכללים, קורות תאונות. גם אם הם כמעט טבעו, ומיד אחר כך מתנהגים כרגיל, קחו אותם בבקשה לבית החולים. מה היה קורה אילו הנחתי שבני יהיה בסדר והייתי משכיבה אותו לישון? אני לא יודעת איך להדגיש את החשיבות של העניין. האחות בבית החולים ביקשה שנשתמש בניסיון הזה כדי להפיץ את העניין ולהעלות את המודעות. הבן שלי הדהים את כולם, וחזר לעצמו במהירות שיא. הוא בסדר, אבל היה לו מזל גדול. בבקשה הפיצו את הנושא, וכמה חשוב להיות אחראיים ולקחת את בטיחות הילדים במים ברצינות, גם לאחר מקרים של כמעט-טביעה".

על פי הרופאים, טביעה יבשה היא אירוע חריג שמהווה אחד או שני אחוזים מכל מקרי הטביעה, והסימפטומים מתבטאים קושי בנשימה, חוסר תגובתיות ושיעול. כאשר משהו מהסימפטומים הללו מופיע לאחר אירוע בעייתי במים, יש להזדרז ולקחת את הילד לבית החולים. ״רק מעט נוזלים נכנסים לראיות במקרים הללו, והריאות נעשות מודלקות״, מסביר ג׳ו מאליגן, ראש צוות העזרה הראשונה שטיפל בילד. ״לאחר אירוע של כמעט טביעה, בו נשאפו מים, חשוב שההורים ינטרו את התנהגות הילד מקרוב במשך חמש שעות לפחות. אנו נמצאים בתוך מחקר משמעותי על התופעה, ואז נוכל להעלות את המודעות. בינתיים אין מספיק הבנה של הנושא בציבור וזו הסיבה שקורים מקרים דרמטיים כאלה. לאחר האירוע עצמו, הכול נראה נורמלי, עד שפתאום מופיעה הישנות. מעבר לתסמינים, יש לשים לב לכל התנהגות חריגה. הורים מכירים את הילד שלהם הכי טוב מכולם״.

>> אמאל'ה בריכה: איך עוזרים לילד שמפחד ממים?