אם יצא לכם לגשת עם הילד לבדיקה רפואית לאחרונה, בטוח תסכימו איתנו שכיף – זה לא. ובואו נודה בזה - קשה לדמיין ילד ששש להגיש את זרועו למחט דוקרת, או כזה שמוכן לסבול מקל שנדחף עמוק לגרונו. וזה עוד לפני שהספקנו לדבר על תהליכים מורכבים יותר, שגם לנו ההורים לא פשוט לעמוד בהם.
למעשה, חרדה מפני בדיקות ותהליכים רפואיים היא תופעה נפוצה מאוד בקרב ילדים. אולם, חשוב לדעת שטיפול נכון בסיטואציה ימנע מהילד תחושות קשות ואפילו טראומה שעלולה ללוות אותו בהמשך חייו. מומחי "מרכז שניידר" לרפואת ילדים מקבוצת כללית וצוות המרכז החינוכי; משתפים בשיטות המוצלחות ביותר להתמודדות עם חרדה מפני בדיקות והליכים רפואיים – החל ממוזיקה, דרך גז צחוק, ועד ל"חדר לבן".
הכנה מוקדמת
דני לוטן, פסיכולוג ומנהל מרפאת החרדה במרכז שניידר, מסביר שהכלל החשוב ביותר לפני טיפול רפואי הוא הכנה מוקדמת. "ככל שנכין טוב יותר את הילד לגבי הצפוי לו, כך נוכל לסייע לו טוב יותר בהתמודדות לפני ובמהלך הטיפול. ליווי ילד לטיפול ללא הסבר מקדים עלול לייצר אצלו חוויה טראומטית וחרדה שתתבטא גם באנטיגוניזם מתמשך כלפי בדיקות, הרופאים וכל מה שקשור בזה", הוא אומר.
"חשוב לזכור שתהליכים רפואיים מורכבים עלולים להוות איום על השלמות הפיזית של הילד ועל זהותו העצמית, ובנוסף הם עלולים להוליד תחושות של חרדה, אי וודאות ואובדן שליטה. לפיכך, ההכנה חייבת להיות מדויקת ומותאמת לילדים בהתאם לגילם וליכולת הבנתם. המטרה העיקרית היא הפחתת החרדה ומנגד - הגברת תחושת המסוגלות העצמית. תהליך זה מקדם את ההחלמה ואת ההתמודדות של הילד". לדברי לוטן, הענקת ידע, המחשה והתבוננות על המצב החדש ממקום מסייע; תוך שילוב שיח על עצמיותו של הילד, כוחותיו ורגשותיו – כל אלה יסייעו במשימה.
בנוסף, ד"ר לוטן מציע לערוך עם הילד סיור מקדים בחדרי הניתוח. "אצלנו בשניידר למשל מציעים סיורי הכנה, הכוללים הדרכה ומתן הסבר לגבי התהליך ביום הניתוח, הלבוש בחדר הניתוח והציוד הרפואי, לצד הסבר על תהליך ההרדמה וההתעוררות. הסיורים מתקיימים במטרה להפוך את הלא ידוע לידוע ומוכר ובכך להפחית את רמת החרדה ביום הניתוח".
סביבה תומכת
"יצירת סביבה חמה וידידותית, עידוד מעורבות המשפחה בטיפול, תמיכה במשפחה, קיום פעילויות חברתיות וגם תמיכה של צוות רב מקצועי הקשוב לצרכיו הרפואיים, הפסיכולוגיים והחברתיים של הילד – כל אלה הם כלים חיוניים להפגת החרדה" אומר לוטן. כך למשל, הוא ממליץ להורים להכין את הילד/ה לטיפול הצפוי על ידי קריאת ספר שעוסק בילד שעבר טיפול דומה, צפייה בסרט, ציור, משחק משותף וכל דבר שמאפשר שיח מילולי או בלתי מילולי על הנושא.
ליצנים רפואיים
לא רבים מודעים לכך, אך ליצנות צרפואית היא תורה שלמה שנקראת ג'לולוגיה - מדע ההומור. משכית גילן שוחט, מנהלת המרכז החינוכי במרכז שניידר, מסבירה שמודל הג'לולוגיה הוא כלי העוסק בתקשורת בין אישית ותוך אישית, ומאפשר עבודה אישית וקבוצתית מעצימה שמטרתה העיקרית היא החדרת מיומנויות להתמודדות במצבי לחץ. "הג'לולוג הוא דמות חשובה בצמתי הטיפול ולו משימה משמעותית - להסיח את דעתם של הילדים ולתווך להם את המציאות הפחות נעימה בדרכים יצירתיות. הג'לולוגים נכנסים לדמויות שונות ומשתמשים במגוון כלים מתחום התיאטרון, הטיפול והיצירה במטרה לייצר מקום של הזדהות בהתאם לסיטואציה המשברית בה נמצא הילד באותה עת. חוזקתו המרכזית של הג'לולוג היא ביכולתו לראות, להבליט ולשקף לילד המטופל את הצדדים והכוחות הבריאים, החזקים והחיוביים שלו".
הבובה זהבה
שימוש בבובות הוא כלי נוסף וחשוב עבור ילדים רבים. מחלקות רבות בשניידר נעזרות בבובות הכנה ייעודיות לפני ניתוחי לב חזה, צינתור, אורולוגיה, E.E.G ועוד. משכית גילן שוחט, מנהלת המרכז החינוכי במרכז שניידר, מספרת כי הילדים מזדהים בקלות יותר עם בובות. אלה הופכות עבור הילדים לכלים שמאפשרים להם לבטא את הרגשות והמחשבות שלהם, ואפילו "לחוות" טיפולים ובדיקות ממש כפי שהם חווים.
"העבודה השוטפת מלמדת אותנו שפעילות עם בובות מפחיתה את רמת החרדה של הילדים ומאפשרת שיתוף פעולה טוב יותר בסיטואציה עם הצוות הרב מקצועי. אחת הבובות שהתחדשנו בהן לאחרונה במרכז החינוכי היא בובת תמנון המכונה 'דמנון' – מעין ייצור בעל זרועות ארוכות בהן זורם צבע מאכל אדום המדמה דם. דרך תיווך ומשחק, הילד העומד לעבור בדיקת דם ויכול להתנסות בביצוע 'בדיקת דם' לבובה בעצמו".
הקרנה פרטית
פרוצדורות רפואיות מורכבות יותר הן למשל אלו הדורשות הזרקת חומר ניגוד לגופו של הילד. בדיקות אלו דורשות שיתוף פעולה מלא מצד הילד, אשר נדרש לשכב במקום אחד ולא לזוז. חוסר שיתוף פעולה עלול לפגוע במהימנותה של הבדיקה או להאריך אותה ולייצר אי נוחות מתמשכת. לדברי עדי ריינזילבר, המנהלת האדמיניסטרטיבית של מרכז שניידר, אחת השיטות לגייס את הילד לבדיקה ולמקד את תשומת ליבו בגורם חיצוני היא להשמיע מוזיקה מרגיעה ולהקרין תכניות לילדים או סרטים מצוירים, שמשודרים במסך הממוקם מעל לראשו של הילד הנבדק. "באופן זה, הילד מרוכז במסך ותזוזותיו מצטמצמות למינימום, ובנוסף מחשבותיו נמצאות במקום אחר, מה שמאפשר את השלמת הבדיקה בצורה מיטבית", היא מסבירה.
"החדר הלבן"
לדברי גילן שוחט החדר הלבן" (סנוזלן) התחיל לפעול בהולנד בתחילת שנות ה - 80. משמעות המילה סנופלן בהולנדית היא לרחרח, ודוזלן-לנמנם. מדובר בחדר עשיר בגירויים חושיים, הצבוע בלבן, מה שתורם לאפקט ההרגעה. בתוכו אורות, צבעים ורעשים מיוחדים הלוכדים את תשומת ליבו של הילד.
גילן שוחט מציינת כי במסגרת המרכז החינוכי במרכז שניידר, פועלים שני מכשירי סנוזלן ניידים שניתן לשנע אותם לטובת ילדים המרותקים למיטתם אשר אינם יכולים להגיע לחדר עצמו. בנוסף פועלים שני חדרים "לבנים", אחד מהם מיועד לילדים המאושפזים במחלקה האונקולוגית וכולל בין השאר גם מכשיר למציאות מדומה.
מציאות מדומה
במרבית המקרים, הפחד מפני בדיקות ופרוצדורות רפואיות הוא פחד מפני הכאב הנלווה להן. למעשה, כאב מלווה אבחנות רפואיות רבות, ולעיתים מהווה אבחנה בפני עצמה. מחקרים מראים כי כאב בקרב ילדים יכול להוביל לבעיות בריאותיות, תפקודיות ונפשיות.
מציאות מדומה היא כלי טיפולי בו נעזרים לטיפול בכאב חריף בעקבות פרוצדורות רפואיות וטיפולים, וגם כטיפול פסיכולוגי בפחדים וחרדות. "הטיפול שואף ליצור עבור הילדים מציאות מקבילה של עולם חושי ותפיסתי אינטראקטיבי. כניסה לעולם הוירטואלי עשויה לסייע לילדים להסיח את הדעת מכאב, מחרדה וממחשבות שליליות שמעצימות את המצוקה הנפשית", מסבירה מירי קלר, מרכזת תחום מניעת כאב במרכז שניידר. לדבריה, הילדים מקבלים משקפיים חד פעמיים, באמצעותם הם יכולים לצפות בסרטי תלת מימד במכשיר הטלפון הנייד של ההורים ולהתנתק מסביבת הטיפול. באופן זה, הם מתמסרים למשחק ולסרטים וכך יכולים להתעלם מגירויים חיצוניים ולחוות את הבדיקות וההתערבויות הפולשניות באופן פחות מאיים.
חברו הטוב של הילד
הטיפול בעזרת בעלי חיים ובאמצעות כלבים בפרט, מסייע לילדים רבים כבר שנים, ועוזר להם במצבי משבר קצרי וארוכי טווח. טיפול בעזרת כלבים הוא שיטה ייחודית המשלבת בתוכה מרכיבים חברתיים, חינוכיים, פסיכולוגיים ושיקומיים. הכלבים ניחנים ביכולת לתקשר, לעורר רגשות ולהסיר מחסומים רגשיים. "הכלבים מציעים יתרונות בריאותיים רבים ותומכים, הם מעניקים אהבה ללא תנאי, תורמים לשיפור מצב הרוח, מקלים על מצוקה ומציעים נחמה וסיוע בתהליך הריפוי לאלה המתמודדים עם נסיבות מורכבות, עם חולי וכאב", מסבירה ריינזילבר.
אז לסיכום - בפעם הבאה שאתם ניגשים עם הילדים לביצוע פרוצדורה רפואית, אל תהססו לברר לגבי הדרכים שיעזרו להם להתמודד טוב יותר עם תחושת החרדה – יש לא מעט כאלה.