קריסתה הכלכלית של ונצואלה בשנים האחרונות היא נושא מדובר בעולם אבל שום דבר לא הצליח לעורר הדים כמו תמונה אחת של ילדה שהתפרסמה במאמר בניו יורק טיימס.
בתמונה נראית ילדה כבת שנתיים, אינלין נאוה, שנמצאת במצב של תת תזונה וסובלת ממחלה בגפיים שאינה מטופלת המונעת ממנה לזוז. היא מבלה את יומה על גבה בצריף הרעוע של משפחתה. התמונה הזו שברה את ליבם של רבים.
אחת מהן היא פביולה מורלו, אחות במקצועה, שעבדה 20 שנה בבתי חולים ציבוריים לפני שפרשה לפני כשלוש שנים. מורלו מתנדבת בארגון הומניטרי בשם קאריטאס שנלחם ברעב שהרס את המדינה.
"עבדתי בבית חולים ועזבתי כי לא יכולתי להתמודד עם העובדה שילדים גוועים בזרועותי מחוסר מזון", סיפרה מורלו. היא החליטה לתפוס טרמפים ממערב המדינה עד האי טואס, שם חיה אנילין, במטרה לסייע לה ועל הדרך להעריך את מצבם הגופני של שאר הילדים באיזור שלה.
המחוז בו נמצא הכפר נפגע קשות מההתמוטטות הכלכלית של המדינה. האי נותק מהיבשת כמעט לגמרי לאחר שהסירות ששמשו בתחבורה ציבורית התקלקלו עקב מחסור בחלקי חילוף. שקיות של מזון מסובסד מהממשלה מגיעות מדי חמישה חודשים, אך הן נצרכות על ידי המשפחות תוך שבוע.
כשהגיעה מורלו לאי ופגשה את אנילין היא סיפרה שהמקרה שלה היה אחד הגרועים ביותר שראתה. לעתים קרובות המשפחה לא יכלה להרשות לעצמה להאכיל אותה יותר מפעם ביום - ולפעמים רק אורז או קמח תירס לאכול.
"מקרה התת-תזונה החמור של הילדה הוביל לסיבוך בדמות מחלה נוירולוגית גנטית, הגורמת לעוויתות ולבעיות שרירים, והופכת את העיכול לקשה", אמרה האחות. "אנילין, שמשקלה חצי ממה שהיא צריכה, חלשה מכדי לנסוע, אבל היא יכולה להיות מטופלת בבית עד שתיהיה חזקה מספיק כדי לראות נוירולוג".
"התינוקת שלי התדרדרה והיתה במצב רע", סיפרה אימה של אנילין בת ה-25. "חשבתי שבתי עומדת למות. היא אפילו לא נתנה לי את היד שלה כשניסיתי לשחק אתה. מאז שגברת מורלו הגיעה המצב השתפר והיא עליזה ומגיבה".
המשבר הכלכלי הותיר את האי ללא אספקה רפואית למרות שני בתי חולים ושלוש מרפאות הקיימות באזור. טואס היתה בעבר יעד תיירותי, אבל ההידרדרות הכלכלית והתשתית הלקויה במדינה הותירה אותו עם הפסקות תכופות וממושכות בחשמל ובתקשורת.
מולרו סיפרה כי כששמעו השכנים של משפחת נאוה על הגעתה. נוצר תור שבהם עמדו בעיקר אימהות ואנשים המבוגרים בבקשה לעזרה. "אני מודאגת כי יש הרבה נשים בהריון ובית החולים לא עובד", אומרת מולרו.
מתוך 26 ילדים שמולרו בדקה, היא מספרת, 10 מהם סבלו מתת-תזונה. כמעט לכולם היו שלפוחיות ומורסות בעור שנגרמו בגלל איכות המים הירודה, שכן מפעל ההתפלה של האי לא פועל במשך שנים.
"מצב הילדים מחמיר מיום ליום", אומרת מולרו, "המחסור במזון ובבנזין מקשה מאוד על הסיוע. אנחנו עובדים בכל הכוח ונלחמים בציפורניים שלנו כדי שהיו לנו משאבים".