הקיץ חלף לו, הסתיו כבר כאן וגנרל חורף עוד רגע דופק בדלת. חילופי עונות הן תקופות של שינויים, וגם אם אנחנו לא ערים לכך תמיד, הם משפיעים עלינו פיזית ונפשית. כמונו, גם הילדים מושפעים מעונות המעבר, אך לא תמיד מודעים לכך. זה בא לידי ביטוי גם מבחינה פיזית ובריאותית, וגם מבחינה נפשית מסתבר. איך בדיוק? המומחים מסבירים.

ילדה יושבת בין עלים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
תאווררו את הבית כדי להימנע מהידבקויות | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

אלרגיה זה לא רק באביב

הסימן הראשון לכך שהגיע הסתיו הוא ילדים משתעלים. לפעמים הם גם מצוננים, לפעמים גם יש להם חום. אין ספק שבוא הסתיו מביא איתו גם את מחלות החורף, אבל זה לאו דווקא קשור באופן ישיר לירידה בטמפרטורות.

"בקיץ, הילדים נמצאים הרבה בחוץ, הבית מאוורר יותר ולכן הם חולים פחות במחלות ויראליות ושפעות. אבל אז הם נכנסים לכיתות צפופות ולא מאווררות, ובערך שבוע לאחר תחילת הלימודים מתחילה תנועה ערה בכל מרפאות הילדים עם שלל מחלות החורף. וזה לא המזגן אשם אלא החלונות הסגורים אשמים", מסביר רופא הילדים ד"ר יוסי בר צבי. "ההתקררות היא לא מקור אלא היא מחלה ויראלית שנובעת מהצפיפות בכיתות, ומשהייה בכלל במקומות סגורים ולא מאווררים. ההמלצה בימים אלו דווקא לפתוח חלונות ולאוורר את הכיתות והבתים".

לצד מחלות החורף השונות, ילדים רבים גם סובלים מתגובות אלרגיות, שמסתבר אינן שמורות רק לאביב, אלא גם לסתיו. "בדרך כלל, מגיעים אל המרפאות ובתי החולים ילדים אסתמטיים, והרבה ילדים עם עיניים אדומות ונזלת", מוסיף ד"ר בר צבי. "יש טיפולים לדברים האלו, אך יש גם דברים שחשוב שנקפיד עליהם, אחד מהם זה לשמור על הבית נקי מאבק. מומלץ לנקות את האבק עם שואב ולא עם מטלית רטובה, משום שמטלית רטובה משאירה את האבק בבית והוא חוזר לאוויר. גם כאן חשוב לאוורר, אחרת אנחנו מקשים בכך על הנשימה של ילדינו, בעיקר על האלרגיים שביניהם".

ד"ר בר צבי מדגיש כי בעונת הסתיו חשוב להקפיד כי הילדים ישתו מספיק, שכן בימים שהופכים לפחות חמים הם נוטים להזניח זאת. "באופן כללי, מחקרים מראים כי ילדים שותים פחות ממה שהם צריכים. אז בחורף, כשילדים פחות מרגישים את הצימאון, חשוב לשים לב כי הם שותים. חשוב לשלוח אותם עם בקבוק מים לבית הספר ולשים לב שהם שותים את המים".

דיכאון חורף או גיל ההתבגרות?

לצד מזג האוויר שהולך ונהיה קריר, הימים מתקצרים והחשיכה פוקדת אותנו יותר ויותר מוקדם. ילדינו שנאלצים כעת לבלות יותר שעות בבית עלולים לפתח מצב רוח ירוד בלי לדעת אפילו מה הסיבה. "עד לפני מספר שבועות הם היו רגילים לשחק הרבה בחוץ, ופתאום כל הפעילות הפיזית שלהם פוחתת. הם מגיעים הביתה, אוכלים ואז נשארים בבית". מסבירה ד"ר סוזי קגן, פסיכולוגית בכירה, מטפלת משפחתית וזוגית ומרצה באוניברסיטת בר-אילן. "ההישארות בבית יוצרת בקרב ילדים מאוד פעלתניים חוסר עשייה, שעמום ומתוך זה הם מתחילים להפריע ולהציק בבית אחד לשני. אין ספק שבימים אלו רמת המריבות בבית עולה. גם אנחנו המבוגרים נוטים להיות עייפים יותר בחורף והחושך המוקדם יוצר תחושה של חוסר חשק לצאת מהבית, ולכן אנחנו גם תורמים לכך שהם נמצאים יותר שעות בבית. נוצר מצב חדש עבור ילדים צעירים בו הם מבלים המון שעות בית שמופנות בעיקר לטלוויזיה, למחשב ולמריבות".

בגדי חורף (צילום: אימג'בנק / Gettyimages)
בחורף יש עלייה בפניות לפסיכולוגים | צילום: אימג'בנק / Gettyimages
בעוד אצל הצעירים השפעת חילופי העונות היא בעיקר פיזיולוגית, המתבגרים יכולים למצוא את עצמם חשים גם בשינויים נפשיים. "תופעה מוכרת בעולם הפסיכולוגיה היא דיכאון חורף. בדיכאון חורף לוקים גם מתבגרים. בארצות סקנדינביה יש עלייה בהתאבדויות של מתבגרים בעונה זה. אצלנו פחות מרגישים את זה כי החורף שלנו לא כזה אפל, אבל יש עלייה ברמת הדיכאון ואחוזי הפניות לטיפול תרופתי ופסיכולוגי בחורף גדל", מסבירה ד"ר קגן. "דיכאון החורף אצל מתבגרים מתאפיין בהסתגרות בחדר, התבודדות ופחות אינטרצקיה חברתית אפילו אם היא רק קשורה לפייסבוק".

על מנת להתמודד עם חוסר המעש ומקרים אפשריים של ירידה במצב הרוח מציעה ד"ר קגן להיערך בהתאם. "צריך להבין שמדובר בתקופה לא קצרה, אלו שלושה-ארבעה חודשים. צריך להתארגן מבחינת פעילויות והעסקת הילדים בתקופה הזו, בין אם זה בבית ובין אם זה חוגים. במקרה שהורים רואים מצוקה אצל מתבגר, כגון שינה מרובה, התבודדות בחדר או חוסר תקשורת חברתית, כדאי לפנות לאנשי מקצוע, לשוחח עם הילד ולברר מה מטריד אותו. לא לחשוב שבגלל שהוא מתבגר הוא רוצה אולי יותר פרטיות. לראות במצבים הללו נורה אדומה. והכי חשוב, לנצל את ימים פחות קרים כדי להוציא את הילדים החוצה, גם אם יורד קצת גשם".

"אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר הוא שהימים מתקצרים ומחשיך מוקדם יותר, כתוצאה מכך ילדים יתחילו להראות סימני עייפות בשעות מוקדמות יותר בחורף מאשר בקיץ", אומרת יועצת השינה גנית פרג. "הדילמה היא האם ההורה שחזר מהעבודה צריך להשלים עכשיו את זמן האיכות עם הילד או להשכיב אותו לישון מוקדם. אז התשובה היא שחשוב להשכיב ילדים ברגע שמזהים  אצלם סימני עייפות. טעות שכיחה אצל הורים היא המחשבה שאם הילד ילך לישון מאוחר הוא יקום מאוחר יותר. בפועל אנחנו רואים שזה בדיוק להיפך, ברגע שמושכים את הילד והוא מגיע לשינה עם עייפות יתר אנחנו צפויים ליקיצה מוקדמת יותר".

"לילדים שאין בעיות שינה לא צריך להיות קושי להתעורר בבוקר, גם בחורף", מוסיפה פרג. "ילד שקשה לו להתעורר זה אומר שהוא לא ישן מספיק. לא משנה באיזה גיל, למעט גיל ההתבגרות. ילד שמתקשה לקום בבוקר, בוודאות צריך לישון מוקדם יותר בערב. לנו המבוגרים אולי יותר קשה לקום בבוקר כי אנחנו מכורבלים, אבל זה משהו שפחות מורגש אצל הילדים".

>> רוצים טיפים בנושא הורות? תעשו לייק לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים"

>> שעון חורף: איך עוזרים לילדים להתרגל?