הצונאמי הכלכלי שחוללה מגפת הקורונה אינו פוסח על אף מגזר באוכלוסייה, אך יש לו משמעות הרת גורל לקבוצות המוחלשות במדינת ישראל שחסרות להן כלים בסיסיים להתמודדות. אחת מהן היא אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה הצעירים – ילדים ובני נוער עד גיל 21 שלפתע נזרקים מכל המסגרות הטיפוליות המקשרות בינם לבין העולם ושוהים בניתוק לעתים מוחלט מהעולם.

בישראל רשומים כ-5000 ילדים ובני נוער חרשים וכבדי שמיעה, כ-35% מהם בחינוך המיוחד וכ-65% בכיתות קטנות וייעודיות במסגרת החינוך הרגיל. הניתוק מהמסגרות המיוחדות היא משמעותית ביותר עבור אוכלוסייה מוחלשת זו ששוהה בימים אלה בבידוד כפול, הן בבית והן מהעולם החיצוני.

אחד הגופים שחוו על בשרם את ההפסקה הפתאומית של כל הפעילות היא עמותת 'מעגלי שמע' שהוקמה בשנת 1968 על ידי הורים ומתנדבים במטרה לספק את הצרכים המיוחדים של ילדים ובני נוער חרשים וכבדי שמיעה בתחומים של חינוך, שיקום שמיעתי, רווחה ושילוב בחברה. עד היום סייעה העמותה לאלפי ילדים, וכיום מטפלת העמותה ב-350 ילדים ברחבי הארץ ולפני ימים ספורים הופסקה פעילותה כליל בשל עצירת התקציבים והוחלט להשאיר צוות מאוד מצומצם על חשבון העמותה על מנת למזער את הנזקים בילדים.

העמותה מפעילה 9 מועדונים חברתיים ברחבי הארץ שבהם עשרות מדריכים מיומנים מספקים לילדים ולבני הנוער כישורים, מיומנויות תקשורת ומיומנויות חברתיות באמצעות שורה של פעילויות חווייתיות, חוגים, משחקים וכדומה. העמותה מספקת שורה של שירותים נוספים לצעירים ולמשפחותיהם כולל עובדות סוציאליות למיצוי זכויות ופתרון קשיים רגשיים במשפחה, מרכזי ייעוץ, פעילויות ספורט ועוד.

״בלי המדריכים הם שוקעים בבית, מנותקים מהמציאות״

"לפני כחודש התחלנו להיערך לביצוע מרחוק של הפעילויות, מתוך הבנה שהקשר של בין הילדים ובני הנוער ובין המדריכים הוא קריטי לחייהם ולרווחתם,״ מספרת מילי שטיינברג, מנכ"לית העמותה. ״אך במהלך השבוע קיבלנו הנחייה ממשרד הרווחה כי יש להוציא את מרבית מעובדי העמותה לחופשה ללא תשלום, כולל כל 35 המדריכים והעובדות הסוציאליות אשר ברובם חרשים וכבדי שמיעה בעצמם. החסכון התקציבי הוא כ-150,000 שקל בלבד, אך בגינו נקטעת פעילות חיונית ואף קריטית לאוכלוסייה צעירה ומוחלשת זו.״


שטיינברג מבינה כי זו עת חירום כלכלית, אך סבורה שחיסכון תקציבי בסדר גודל כזה הוא קטן בהשוואה לנזק הנפשי הכבד שנגרם לילדי העמותה. "השהות בבית מנתקת את הילדים מצינור החמצן הנפשי שלהם. המדריכים הם דמויות משמעותיות בחייהם, בוגרי העמותה, שהתגייסו לסייע לדור הצעיר באמצעות הכלים שרכשו ואפשרו להם לפלס את דרכם בחיים. בלי המדריכים הם שוקעים בבית, מנותקים מהמציאות שמסביבם ולעתים לא מבינים את הסיטואציה. במקרים רבים ההורים חסרים את המיומנויות לטפל בהם, חלקם לא יודעים את שפת הסימנים וחלקם אף חרשים בעצמם, לעתים שני ההורים. בנוסף נכפה עליהם הניתוק מחבריהם החרשים וכבדי השמיעה, שמעצים את הבדידות. כל אלה גורמים לרגרסיה בדימוי ובביטחון העצמי ותהיה להם השפעה ארוכת טווח על יכולתם להשתלב בעתיד בחברה".

שטיינברג סבורה שיש מקום לסגור פעילויות שונות של העמותה כמו פעילויות הספורט, מרכזי הייעוץ ועוד שכן הן כרוכות בקרבה פיסית בין המשתתפים. "יחד עם זאת, פעילויות תמיכה מרחוק הן קריטיות לבריאות הנפשית של הילדים ובני הנוער ואני מקווה שיימצא התקציב להפעלתן. עוצמתה של חברה אזרחית נמדדת ביחסה לחלשים בעת מצוקה וזה הוא מבחן שאני מקווה שהמדינה תעמוד בו".