ביום ראשון זה יקרה: גני הילדים ישובו לפעול במתכונת של למידה בגן ובבית לסירוגין, ובקבוצות של עד 18 ילדים. כעת נותר לתהות: כיצד ממזערים את הסיכונים בהעברת נגיף הקורונה, ומהם הצעדים שבהם כדאי לנקוט כשהילדים חוזרים הביתה?
הפרמטר החשוב ביותר שאיפשר להחזיר את הילדים למסגרת כל כך מורכבת, בה קשה להקפיד על כללי ההיגיינה המתבקשים, הוא מידת ההידבקות שלהם בנגיף. "עד כה יודעים לומר שרובם המוחלט של התינוקות והילדים מעל גיל 3 חודשים נדבקים בצורה קלה, או שהמחלה מופיעה אצלם ללא כל תסמין", מרגיעה ד"ר רינת כהן, מומחית ברפואת ילדים. "בנוסף, ממספר תצפיות רנדומליות, נראה כי ילדים שאובחנו כחולים לרוב נדבקו ככל הנראה דווקא מהסביבה המשפחתית שלהם ולא מהמסגרת הלימודים שבה שהו".
ובכל זאת, את יכולה להבין הורים שחוששים לשלוח את הילדים למסגרת בשלב הזה?
"אני בהחלט יכולה להבין את החשש, בעיקר לנוכח הבלבול הגדול שנוצר בשל הנחיות סותרות ומבולבלות שמועברות באמצעי המדיה, המשדרות הססנות. מצד שני, צריך לזכור שגם המחיר שילדים משלמים בזמן השהות בבית הוא גדול: ההימנעות ממפגשים חברתיים, המתח שנוצר בבתים רבים עקב תסכול מצד ההורים והמחסור בפעילות גופנית שפוגע בבריאות הילדים ועלול להוביל להשמנה - בייחוד כשהוא מלווה בצריכה תדירה של ג'אנק פוד.
"מובן שאין פה 'שחור או לבן', אך צריך לראות את הצד החיובי ולהבין שישראל נמצאת במצב תחלואה נמוך מאוד יחסית לשאר העולם: יש פה מערכת בריאות מצוינת, ובכל מחלקה פנימית יכולים כיום לטפל בחולים שזקוקים חלילה להנשמה. ייתכן שיש צורך להמתין עוד שבוע או שבועיים כדי לראות מה מצב עקומת החולים והאם המגמה משתפרת, אבל בכל מקרה מתישהו נאלץ להביט לקורונה בעיניים. גם אם היא במגמת דעיכה היא לא עומדת להעלם בקרוב וכדאי מאוד שנלמד כיצד לחיות לצידה. החזרת הילדים לספסל הלימודים היא צעד חשוב לטובת המטרה הזאת".
"מתחילת המגפה טענתי שמדובר באתגר רפואי-כלכלי שבו צריך לשקול את הצעדים הרפואיים תוך צמצום הפגיעה הכלכלית באוכלוסייה", מוסיף פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה למקצועות הבריאות והרפואה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ויו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות שריר וקרום הלב. "כתוצאה משורת ההחלטות שנלקחו עד כה, אנחנו נמצאים באבטלת שיא שלא הייתה כדוגמתה בעבר ומשבר כלכלי חמור בפתחנו. על פי מחקרים שנערכו במכון גרטנר, ילדים נדבקים פחות באופן משמעותי, והמחלה אצלם קלה ביותר כמעט בכל המקרים. ככל שמערכת הלימודים כולה לא תחזור לתפקוד מלא בהתאם להנחיות, המשבר הכלכלי יחמיר ולכן אני סבור שכשאנחנו משכללים את כל הפרמטרים, עלינו להחזיר את מערכת החינוך בזהירות ובהדרגה תוך כדי אמצעי הזהירות הנדרשים לתפקוד רגיל".
מכביסה מיידית ועד ויטמין D: כך תצמצמו את הסיכון להפצת הנגיף
אם החלטתם לשלוח את הילד לגן, שימו לב לטיפים הבאים של ד"ר כהן, שיסייעו לצמצם את הסיכוי להעברת הנגיף:
פחות נשיקות, יותר חיבוקים: נכון שהם מתוקים וזו בהחלט משימה לא פשוטה, אבל השתדלו לא להתנפל על הילדים עם נשיקות בימים האלה. רוק כידוע, מאפשר להעביר את נגיף הקורונה בקלות. לעומת זאת, חיבוק טוב הוא פשוט הכרחי.
יאללה מקלחת: אם עד היום התרגלתם לקלח את הילדים בסוף היום, כדאי להתחיל לאמץ שגרת מקלחת מיד כשהילדים חוזרים הביתה. כידוע, נגיפים, חיידקים ושאר צרות לא ממש מחבבים מים וסבון, אז למה לעשות להם חיים קלים?
הבגדים לסל וחסל: את הבגדים מהגן אל תשמרו למחר. עדיף להעלים כל "עדות" לנגיף הקורונה וכדאי לעשות את זה לפני שהוא מתפזר בבית.
ויטמין D: באופן כללי, רבים מהילדים בישראל סובלים ממחסור בוויטמין החשוב הזה, שבין היתר תורם לפעילות מערכת החיסון. לאחרונה יצאה המלצה מטעם "האיגוד לרפואת ילדים", לפיה מומלץ לילדים מעל גיל שנה, ליטול תוסף יומי של ויטמין D במינון של 1000 יחידות ביום למשך 6 שבועות. כדאי להקפיד על זה בעיקר בימים אלה שבה מערכת החיסון כה נחוצה.
מעבר לשימוש במגבות ידיים חד פעמיות: למרות הפגיעה המסוימת באיכות הסביבה, בימים אלה חשוב להפחית את השימוש במגבות משותפות שיכולות לשמש קרקע פורייה להתרבות נגיפים וחיידקים.
ניקוי משטחים: מדי פעם כדאי לחטא חפצים שבהם ילדים מרבים לגעת כמו שלטים וטלפונים.
ד"ר כהן מזכירה להורים שמעבר לפן הבריאותי, הילדים חוזרים למסגרת הלימודית לאחר תקופה ארוכה בה הם שהו בבית במחיצתם. "ככל שהם קטנים יותר, כך הם זוכרים פחות את הגן, את הצוות החינוכי ואת החברים". לכן כדאי להכין אותם מראש לחזרה השונה למסגרת, ולהיות קשובים לרגשות שלהם לנוכח השינויים.