תמר סוקולובסקי מכירה את ההנחיות להתמודדות עם קורונה, אלא שהיא מתייחסת אליהן באופן קיצוני יותר. היא שוטפת את הידיים עשרות פעמים בזמן קצר, גם אם לא יצאה מהבית. "מאז שהודיעו לנו בבית הספר שיש מורה שחולה בקורונה זה החמיר", היא מספרת. "התחלתי לקרצף את הידיים יותר ממקודם, שמתי אלכוג'ל".
תמר עצמה מבינה שמדובר בבעיה. היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי, ויודעת שיש כאן משהו שצריך להתמודד איתו. "זה הפריע לי כי זה לא אני. זה לא מה שאני תמיד עושה".
אמה, קרן, מודאגת מהמצב. "הילדה לא אותה ילדה מאז מרץ. מאז שהתקשורת התחילה להפציץ, ולהציף ולהפחיד זה השפיע מאוד. זה משבש את החיים של המשפחה, ואת החיים שלה. היא גזרה על עצמה בידוד חברתי לתקופה מסוימת. זה סיר לחץ. אם בעלי מגיע מהעבודה, היא רצה לחדר כדי שלא יתקרב אליה. מבחינתה הוא מביא את החיידקים הבייתה".
הפסיכיאטר ד"ר אילן טל, מסביר מה עושים עם הפחד מחיידקים ומווירוסים שהלך והתעצם בחודשים האחרונים. "מאז הקורונה, המון אנשים שלא היו על הסף של האובססיה עברו אותו. הרגע שהתנהגות מפריעה לתפקוד, זו הופכת לבעיה".
ד"ר טל שבמקרים כאלה הטיפול ניתן באיחור. המקורות של ההתנהגות מתחילים לפעמים שנים לפני כן. "ברגע שזה הופך להיות עניין משפחתי ומשפיע על כל הבית, דרוש טיפול. צריך לראות מה הוא המחיר שאנחנו משלמים על ההתנהגות. בטיפול מאפשרים למחשבות להגיע, אבל עושים איתן מעין משא ומתן. אף אחד לא בוחר את המחשבות שלו".
תמר מספרת שהיא כבר בתהליך שבו היא מתמודדת עם הפחד מהווירוס. "כשבאה המחשבה אני או זורמת איתה, או מסנה לשתות מים. רוב הזמן זה מצליח".