בתי הספר וגני הילדים נסגרו וראש הממשלה נתניהו ביקש שנשמור על מרחק זה מזה. אבל האם באמת אפשר להישאר עם הילדים בבית – ולא לצאת לשום מקום? ואם כבר יוצאים לטיול קצר בפארק או בגן השעשועים, עד כמה זה מסוכן?
"המטרה של מערכת הבריאות היא להשטיח את עקומת ההידבקות והתחלואה", מסבירה ד"ר לימור דרורי הרישנו, מומחית ברפואת ילדים ומנהלת אזורית בכללית. "ילדים יכולים להידבק ולהדביק גם כן, אך ממה שידוע לנו בינתיים, מחלת הקורונה אצלם קלה משמעותית. יחד עם זאת, ככל שיש קבוצה גדולה יותר של ילדים, כך עולה הסיכוי שילד או מבוגר חולים ידביקו את הילדים האחרים.
"לכן חשוב להימנע מהתקהלות בגנים ציבוריים, כדי שאם יש שם ילד חולה הוא לא ידביק אחרים. ילדים מטבעם נוגעים בכל מיני מתקנים והווירוס יכול לשהות גם על גבי משטחים. הדבר בעייתי במיוחד אצל ילדים קטנים שנוטים להכניס ידיים לפה או לחטט באף, ואחר כך נוגעים במשטחים כמו נדנדות, מגלשות או ארגזי חול. התנהגות תמימה זו של ילדים מעלה את הסיכון להדבקה סדרתית", מדגישה ד"ר דרורי הרישנו.
לפי ד"ר רינת כהן, מומחית לרפואת ילדים, ניתן לצאת לשחק בחוץ בתנאי אחד: שינוי אופי המשחק. "בהחלט ניתן לשהות באוויר הפתוח, אבל חשוב לשמור על מרחק בין ילדים ואנשים והמגע עם מתקני משחק עלול להיות מסוכן", היא מסבירה. אז מה כן אפשר לעשות? "ניתן לשחק בכדור על משטחי דשא, לרוץ, לשחק מחבואים ולטייל – שוב, לא בהליכה צמודה אלא מרווחת ובקבוצה של עד 10 אנשים. אין כמו אויר פתוח לגוף ולנשמה".
למרות הסכנות, חלק מההורים מתעקשים לקחת את הילדים להתרענן. "אי אפשר להיות איתם בבית כל היום", אומרת יערה אלון-הורוביץ, בת 41 מהוד השרון ואם לשניים. "נכון שבבית הסיכוי להידבק נמוך יותר. אבל צריך מתישהו לצאת ואי אפשר לדעת איפה ואם נדבק. אנחנו יוצאים ומקווים לטוב. הילדים חייבים לראות אור שמש כל עוד אפשר".
קטיה דיתשי, בת 36 מבאר שבע, הסכימה עם בנה בן החמש על שעה בחוץ מדי יום. "אנחנו יוצאים עם האופניים או הקורקינט ומטיילים ברחוב, יש לנו מרחבים כי אנחנו גרים בשכונה חדשה. בהתחלה היה לו קשה, אבל הוא נרגע כשראה את כמות הפעמים שאני מנקה לו את הידיים עם אלכוג'ל. אנחנו חיים במצב מורכב. הוא ילד אנרגטי ואנחנו לא יכולים להיות סגורים בבית כל הזמן".
אך כמובן שלא כל האימהות מסכימות. אביבית גואטה מאשקלון, אמא לארבעה, מאמינה שההורים לא באמת יקפידו על נהלי המרחק – וגני השעשועים יהפכו למדגרת קורונה. "אין לדעת מי נשא ומי חולה. הילדים לא באמת מודעים והאימהות לא באמת ישמרו על מרחק אחת מהשניה.
"עצוב לי להבין שהורים פוקדים את גני השעשועים כאילו זה החופש הגדול. זה חוסר אחריות מוחלט", היא מדגישה. לדבריה, היא משתדלת להעסיק את הילדים בתוך הבית. "הגדולות לרוב מעסיקות את עצמן עם סדרות. הבת הגדולה אוהבת לצייר, השנייה אוהבת לאפות ועם בן השש אני עובדת בחוברות עבודה. על הקטן, שכל היום זוחל, אני משגיחה שלא ייפצע. "