ביום ההולדת החמישי של יאיר, כל החברים הסתדרו בשורה למטרת צילום משותף בג'ימבורי, ואז הבחינה אימו, מיה, שהבן שלה נמוך בראש משאר הילדים. לאחר ברורים ובדיקות שונות של עקומת הגובה, התברר שהוא לא באמת סובל מבעיה מיוחדת. הסיבה שהוא נמוך פשוט גנטית. בדומה למיה, הורים רבים חוששים כשנדמה להם שהבן שלהם נמוך ביחס לגילם ולסביבת החברים שלהם.
"קומה נמוכה מוגדרת כגובה שהוא נמוך בשתי סטיות תקן ויותר, מהגובה הממוצע הצפוי למין ולגיל הכרונולוגי של הילד. באחוזוני גדילה הוא מוגדר כגובה שנמוך מאחוזון 2.3", מסביר ד"ר תומר יצחקי, מומחה ברפואת ילדים ורופא התפתחות ב"טיפת חלב".
לדבריו, מעקב אחר נתוני הגובה של הילד מתחיל כבר בזמן שהותו ברחם. "כאשר מדובר בעוברים בריאים ללא בעיה ברקע, מדדים אלה יושפעו מהתנאים בחממת הגידול ברחם, כלומר מתזונת האישה, ממצב בריאותה ועוד. ואולם, מגמת הגדילה והצמיחה לאורך זמן היא המדד החשוב ביותר, מכיוון ששמירה איתנה על קצב ועל אחוזוני הגדילה לגובה, לצד העלייה במשקל, מהווים סמן ברור לבריאות ולהתפתחות תקינה.
עם זאת, חשוב לדעת כי עקומות הגדילה (ובעיקר עקומת הגובה) נוטות להשתנות בחודשים הראשונים לחיים, בהם הילד 'מתייצב' על האחוזון האישי בהתאם לנטייתו הגנטית ולתנאי סביבתו ותזונתו".
ואם גם אתם שמעתם מהסבתא שלכם משפטים בסגנון "אם לא תאכל לא תגדל", כנראה שיש טענה מוצקה מאחוריהם. "תזונה היא אחד הדברים המשפיעים ביותר על מדד הגובה וההתפתחות", אומר ד"ר יצחקי. "כשמדובר בתינוקות, חשוב לקבל הנחיות מהאחות או מהרופא המטפל, על מנת לוודא שהתינוק זוכה לקבל את כמות הקלוריות היומית הנחוצה והחיונית לטובת גדילה ולהתפתחות תקינה. כשמדובר בילדים גדולים יותר, חשוב לחנך אותם כבר מגיל צעיר להרגלי תזונה טובים ובריאים ולהציע להם מאכלים שיענו על הצורך ההתפתחותי שלהם. במקרה הצורך, תמיד אפשר להתייעץ עם רופא הילדים, עם דיאטן ילדים או לקרא את ההנחיות הרלוונטיות באתר משרד הבריאות".
למה בעצם כל כך חשוב לעקוב אחר ההתפתחות?
"מעבר לעניין החברתי שעלול להוות בעיה בפני עצמה בקרב ילדים נמוכים, הפרעה בגדילה לגובה ובעליה במשקל, עשויות להעיד על מצב בריאותי לא תקין. כך למשל, קומה נמוכה יכולה להיות סימן משני למחלות סיסטמיות שונות, לרבות מחלות דלקתית או ראומטולוגית, מחלות בדרכי מערכת העיכול, כגון: צליאק וקרוהן שבין היתר מפריעות גם לספיגת רכיבים תזונתיים חיוניים, הפרעות הורמונליות שונות, תסמונות גנטיות, הפרעות שונות במערכת השלד ואפילו להעיד על נוכחות מחלה ממאירה".
למרות זאת, ד"ר יצחקי מרגיע ומציין שלא כל ילד נמוך מהממוצע אמור לעורר דאגה - עקומת הגובה היא לא חזות הכל. "הסיבות השכיחות ביותר לקומה נמוכה לאחר השנתיים הראשונות לחיים, הן קומה נמוכה על רקע גנטי משפחתי, וקומה נמוכה על רקע איחור התפתחותי כוללני (constitutional growth delay), מצב המתאר ילדים המכונים Late bloomers – , אשר לרוב כולל גם איחור בהופעת סימני ההתבגרות המינית. במקרה כזה הילד בדרך כלל יוכל להשיג מדדי גובה תקין בסופו של דבר. אגב, מאחורי שתי הסיבות האלה לרוב נמצא סיפור משפחתי מובהק שתומך באבחנה".
מתי מומלץ לפנות לבירור רפואי?
"באופן כללי, מעקב סדיר בטיפת חלב, לרוב מאפשר לאתר בעיות גדילה לנוכח עקומות הגדילה הנמדדות. בהמשך החיים, לרוב ההורים נוטים לפנות על דעת עצמם לבירור לאחר שהתרשמו שהילד נמוך יחסית לבני גילו", אומר ד"ר יצחקי.
אז מתי בכל זאת צריך לבדוק לעומק את התופעה?
כשמדובר באחוזון 3 ומטה: בכל מצב שבו קיימת ירידה משמעותית באחוזוני גדילה (מעל 2 אחוזונים), לאחר שהילד כבר שמר על אחוזוני גדילה יציבים לאורך זמן, ובייחוד כאשר מדובר על אחוזון מתחת ל 3.
כשהירידה באחוזון אינה מתאזנת: בינקות המוקדמת ירידה של 2 אחוזוני גדילה ואף יותר, עשויה להיות תקינה לחלוטין עד שהילד מתייצב על אחוזון אישי. כל עוד המצב אינו מלווה בסימפטומים אחרים שיכולים להסביר את הירידה, ובהנחה שהתינוק אוכל היטב, חיוני ומתפתח כראוי - ככל הנראה אין סיבה לדאגה. לעומת זאת, כשהמגמה הכללית היא ירידה המשכית שאינה מתאזנת, חשוב לבדוק את העניין ולשלול סיבות רפואיות וסיבות אחרות.
כשילד בגיל ההתבגרות אינו מאיץ את גדילתו כצפוי: במצבים שבהם הילד נמוך באופן משמעותי מ"הגובה הגנטי" של ההורים. חישוב הגובה יעשה על פי הנוסחה הבאה: ממוצע גובה ההורים ותוספת של 6.5 ס"מ לבן או הפחתה של 6.5 ס"מ לבת. כמובן שתמיד תיתכן סטיית תקן.
מה עושים במקרה שהילד אובחן כנמוך?
לאחר בדיקה גופנית מלאה וסקירה של עקומות הגדילה של הילד, תוך התייחסות למגמת הצמיחה, חישוב גובה פוטנציאלי והערכת חומרת הקומה הנמוכה, ההנחיה הראשונית תהיה לבצע בדיקות מעבדה כלליות לצורך שלילת מחלות רקע, וכן צילום כף יד לגיל עצמות, המשקף את הגיל הביולוגי האמיתי של הילד. מדד זה חיוני כדי להעריך את פוטנציאל הגדילה הסופי של הילד.
טיפול בהורמון גדילה: רק במצבים מסוימים
באופן טבעי, השם "הורמון גדילה" נקשר לבעיות גדילה בקרב ילדים. ואולם, לדברי ד"ר יצחקי, קיימות אינדיקציות ברורות לגבי טיפול בהורמון הזה, כמו למשל במקרים שבהם הילד אובחן עם מחסור בהורמון, במקרים של ילדים שסובלים מאי ספיקת כליות כרונית וכן בתסמונות כמו תסמונת נונן , טרנר או פרדר ווילי.
"הורמון גדילה נמצא באינדיקציה לטיפול בקרב בערך כ 10% מהתינוקות שנולדו קטנים לגיל הריון (מתחת ל-2 סטיות תקן מהממוצע לגיל ההיריון), אשר לא הצליחו להשיג מדדים תקינים עד גיל שנתיים. נהוג לשקול טיפול בהורמון גם עבור ילדים עם קומה נמוכה מסיבה לא ברורה (אידיופטית), הנמצאים באחוזון 1.2 לגיל כאשר הצפי לגובהם הסופי נמוך מערכים מסוימים".
ד"ר יצחקי מבהיר כי גם לאחר שנבחנו מדדים אלה, יבחנו נתוני הגובה ונתונים נוספים בהתאם לאחוזונים בטרם מתן טיפול, זאת מאחר שטיפול בהורמון גדילה כרוך לדבריו בתופעות לוואי רבות, החל מכאבי ראש שעלולים להיגרם עקב עלייה ביצור נוזל המח, הגורם לעליה בלחץ התוך גולגולתי ועד לנטייה לפתח גידולים שונים. לכן, הוא מציע לשקול היטב את הטיפול בהורמון גדילה, בהתאם לחוות הדעת המקצועית שבה יוצג הסיכון אל מול התועלת.
"חשוב לזכור: בעיות גובה אמנם מטרידות הורים רבים, אך ברב המקרים הן אינן מהוות אינדיקציה לבעיה רפואית. עם זאת, חשוב להקפיד על מעקב בטיפת חלב בשנתיים הראשונות לחיי הילד, וכן להמשיך לעקוב אחר נתוני הגובה והמשקל גם בהמשך החיים דרך מרפאות הקהילה, וזאת על מנת לאתר שינוי חריג ולטפל בבעיה אם אכן קיימת כזאת", מסכם ד"ר יצחקי.