אמא שלי, שתהיה בריאה, היא אחות ילדים בפנסיה. פעם מישהו שאל אותה איך היא מסוגלת לעמוד במפגש יומיומי עם ילדים חולים. "ילדים הם כמו פרחים", הסבירה, "הם לא יודעים לזייף. כשהם חולים הם נובלים מהר, אבל באותה מידה הם מתאוששים מהר וחוזרים לפרוח". כך, בכל פעם שאחד מילדיי אינו חש בטוב ומתמוטט כמו בובת סמרטוטים על הספה, אני נאחזת בתובנה שלה ומחכה ללבלוב המחודש.

אמא מודדת חום לבת שלה שישנה במיטה (צילום: jupiter images)
כמה פעמים כבר עשיתם את זה מרגע שנהיה קצת רק בחוץ? | צילום: jupiter images

אספנו את עשרת התחלואים הנפוצים בילדות ובדקנו איך מזהים אותם, כיצד מטפלים בהם ואם אפשר למנוע אותם. ד"ר מיקי שטיין, מומחה לרפואת ילדים של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה, תרם לנו מניסיונו המקצועי.

1. שלשולים והקאות

זיהוי: שלשול הוא יציאות רכות מימיות ותכופות מבדרך כלל, כלומר יציאה רכה אחת אינה מוגדרת בהכרח כשלשול. לגבי הקאות, כשמדובר בתינוקות, לעיתים הורים מתקשים להבחין בין הקאה לפליטה: "פליטה נעשית על ידי התינוק ללא מאמץ", מסביר ד"ר שטיין. "כשזוהי הקאה, קודמת לה תחושת בחילה. אצל תינוקות הבחילה מתבטאת בחוסר שקט ובמאמץ. אין קשר בין הכמות הנפלטת להבחנה בין פליטה להקאה".
סכנות: הסכנה העיקרית היא התייבשות ובעקבותיה אפילו מוות. כדי לזהות אם תינוק, פעוט או ילד התייבש, מומלץ להסתכל על הלשון ולבדוק אם היא יבשה. אם הוא עם מוצץ, אפשר להוציא אותו ולראות אם יש עליו רוק או לא. עוד מדדים: בכי בלי דמעות, עיניים שקועות ושתן כהה ומרוכז.
טיפול ומניעה: יש לתת לילד לשתות מים בכמות קטנה לעיתים קרובות. המצב האופטימלי הוא לתת כפית מים כל שתי דקות, כדי לאפשר לגוף לעכל את הנוזלים. אם דורשים ממנו לסיים בקבוק בבת אחת, יש סיכוי טוב שיקיא הכל שוב. אם צריך, אפשר לקנות בבתי המרקחת תמיסות של מינרלים למניעת התייבשות בלי מרשם, כגון: מינרלי, אלקטרו רייס וכדומה.
מתי פונים לטיפול רפואי: אם הילד ממשיך להקיא ולשלשל, אם הוא רדום ואפתי, וכמובן אם מתחילים פרכוסים – יש לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי. כשמדובר בתינוקות, עדיף שייבדקו מיד עם הסימנים הראשונים של התייבשות.

2. עצירות

זיהוי: עצירות היא יציאה קשה וכואבת. כשמדובר בתינוקות יונקים, תיתכן יציאה צואתית פעם בשבוע, אבל כל עוד היא בלי כאב ובכי - זה תקין. אצל ילדים גדולים יותר אפשר לזהות עצירות כשיש פחות מיציאה אחת ליומיים, וכשהיציאה כואבת ובגושים גדולים.
סכנות: תפקוד לא סדיר של המעיים גורר אי נוחות ואי נעימות.
טיפול ומניעה: המניעה והטיפול הטובים ביותר מבוססים על תזונה עשירה בסיבים. כדאי להרגיל את הילדים כבר משלב הטעימות הראשונות להרבות באכילת פירות וירקות. אצל תינוקות הניזונים מתמ"ל בלבד, העצירות היא בגלל מזון שאינו מתאים, ולרוב החלפת סוג התמ"ל פותרת את הבעיה. בכל מקרה, לדברי ד"ר שטיין, עדיף להימנע מגירוי פי הטבעת בעזרת מדחום, למשל, מחשש לפציעת האזור, וכדי לא להרגיל את המעיים לתפקד בעזרת גירוי חיצוני. "חוקן הוא פתרון טראומתי", מוסיף ד"ר שטיין, "ועדיף לא להגיע לכך".
מתי פונים לטיפול רפואי: אם תרופות סבתא ותזונה עשירה בסיבים אינן עוזרות, אפשר לפנות לעזרה רפואית.

3. תולעים

זיהוי: מתברר שתולעים היא הבעיה השכיחה ביותר בארץ ובעולם. התולעים בארץ הן תולעי סיכה קטנות ולבנות, המטיילות באזור פי הטבעת בעיקר בשעות הלילה ויוצרות גירוד ואי שקט.
סכנות: מלבד אי נעימות, אין סכנה של ממש בתולעים. אצל בנות התולעים עלולות לעבור מפי הטבעת לנרתיק.
טיפול ומניעה: הדרך הטובה ביותר למנוע תולעים היא הקפדה על היגיינה. ההדבקה היא רק דרך מגע – ילד שיצא מהשירותים ולא שטף ידיים, נגע בידית הדלת והשאיר עליה ביצים של תולעים. אחריו נגע בידית ילד אחר שהכניס יד לפה, והופ - התולעת כבר במעי. אף על פי שהתולעים שכיחות בקרב כל האוכלוסייה, הבעיה פחות מדווחת. כמו במקרה של כינים, מומלץ לעדכן את צוות הגן ואת ההורים שיש מקרה של תולעים, כדי שיבדקו את הילדים. הטיפול המוכר הוא תרופת ורמוקס: מנה אחת ביום הראשון ומנה שנייה לאחר שבועיים. אין צורך שכל המשפחה תיקח את התרופה.
מתי פונים לטיפול רפואי: לצורך קבלת ורמוקס.

ילדה עם מדחום (צילום: Ronald Bloom, Istock)
אפשר לחזור לגן יממה לאחר היעלמות החום | צילום: Ronald Bloom, Istock

4. הצטננות ושיעול

זיהוי: הצטננות היא מחלה ויראלית. שפעת היא הצטננות קשה יותר, ומלווה בחום ובתשישות. לשיעול נבחני יבש קוראים סטרידו, וזוהי מחלה ויראלית של דרכי הנשימה העליונות. כחלק ממהלך טבעי של הסטרידו, אחרי כמה ימים השיעול נעשה לח יותר ולעיתים מלווה בחום.
סכנות: שפעת היא אמנם מחלה קשה ומתישה, אך באוכלוסייה הבריאה סיבוכי המחלה הם נדירים. יש קבוצות שהן בסיכון לסיבוכים, בהן: ילדים עם מחלות כרוניות, ילדים עם מחלות ריאה, ילדים עם דיכוי מערכת החיסון ופגים. סיבוכים אפשריים הם דלקת ריאות עד קריסת מערכות ומוות.
טיפול ומניעה: "מכיוון שזוהי מחלה ויראלית, אין טעם בטיפול אנטיביוטי", אומר ד"ר שטיין. "הטיפול בצינון הוא טיפול סימפטומטי, הכולל הורדת חום, שתייה חמה ומנוחה בבית". לדבריו, המניעה היעילה ביותר היא מתן חיסון נגד שפעת. עד גיל שנתיים זוהי זריקה המכילה וירוס מומת, ומגיל שנתיים מומלץ לקבל חיסון בספריי לאף המכיל וירוס מוחלש ויעיל מאוד. הווירוס עצמו, לדברי ד"ר שטיין, אינו גורם לשפעת. כדי למנוע הדבקה במחלה יש להקפיד על היגיינה ולא לשלוח את הילד לגן או לבית הספר, אלא אם חלפו 24 שעות ללא חום. כשמדובר בסטרידו, ד"ר שטיין מציין כי תרופות סבתא יעילות בהחלט, בהן חשיפה לאוויר קר - אפילו מהמקפיא. אם צריך ואם יש בצקת במיתרי הקול, אפשר לתת טיפול תרופתי קצר של סטרואידים.
מתי פונים לטיפול רפואי: אם ההצטננות נמשכת יש לגשת לרופא למעקב.

5. דלקת אוזניים

זיהוי: דלקת אוזניים היא אחת המחלות המכאיבות והמציקות ביותר. ילד עם דלקת אוזניים בוכה, אינו רגוע, מתעורר מכאב ונוגע באוזן.
סכנות: כשיש דלקות אוזניים חוזרות ונשנות עלולה להיות ירידה בשמיעה, וכתוצאה מכך גם עיכוב בדיבור.
טיפול ומניעה: כדי להקטין את הסיכוי לדלקת אוזניים, מומלץ להימנע מהאכלת התינוק בשכיבה. לילדים בוגרים יותר כדאי להסביר כיצד לקנח היטב את האף, כדי להוציא את הנזלת ולמנוע מהנוזלים להגיע לאוזן. אף על פי שהורים רבים מעדיפים לתת אנטיביוטיקה כדי לפתור מהר את הבעיה, ד"ר שטיין דווקא גורס כי עדיף טיפול סימפטומטי בלבד של משככי כאבים וטיפות אוזניים. לדבריו, מרבית דלקות האוזניים חולפות ללא אנטיביוטיקה. במקרים קיצוניים אפשר להגיע לניתוח.
מתי פונים לטיפול רפואי: יש להגיע למעקב אצל רופא כשיש חשד לדלקת אוזניים. אם אלה דלקות אוזניים חוזרות, כדאי לקבוע תור לרופא אף, אוזן וגרון.

ילד מתגרד (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
פריחה שמתפשטת צריכה לשלוח אתכם לרופא | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

6. פריחה

זיהוי: פריחה היא סימנים אדומים על העור. יש לשים לב אם זוהי פריחה מקומית, שהיא לרוב ביטוי של אלרגיה, או פריחה מתפשטת, המהווה תסמין למחלה אחרת.
סכנות: פריחה עלולה להיות תסמין של מחלה חמורה יותר כמו דלקת קרום המוח.
טיפול ומניעה: אי אפשר למנוע פריחה, אבל אפשר להרגיע פריחה וגרד בעור בעזרת משחה מרגיעה.
מתי פונים לטיפול רפואי: אם הפריחה מתפשטת מעבר לאזור ספציפי בגוף ומלווה בחום ובתחושה כללית רעה, יש לפנות לרופא.

7. אלרגיה

זיהוי: יש סוגים רבים של אלרגיה, בהם: אלרגיה לאבק, אלרגיה לעונת הפריחה, אלרגיה למזון וכדומה. האלרגיה יכולה להתבטא באופנים שונים - נזלת ועיטושים, עיניים דומעות ואדומות, פריחה הדומה לכתמים אדומים על העור ואף בצקות והתנפחויות.
סכנות: אלרגיות קשות, בעיקר אלרגיות למזון, עלולות לגרום לבצקת בדרכי הנשימה ואף להסתיים במוות.
טיפול ומניעה: יש טיפול תרופתי לאלרגיות שונות. יש אלרגיות החולפות עם הזמן ולא בהכרח מלוות את הילד לכל החיים.
מתי פונים לטיפול רפואי: כשהאלרגיה מתמשכת, מומלץ לפנות למרפאת אלרגיה ולעשות בדיקות מקיפות. אלרגולוג יכול להתאים טיפול תרופתי לכל מקרה ספציפי.

8. דלקת עיניים

זיהוי: דלקת עיניים מתבטאת בעיניים אדומות ובהפרשת מוגלה מהעין.
סכנות: דלקת עיניים היא מדבקת מאוד, ויש להוציא את הילד מהגן מיד למשך 24 שעות לפחות מתחילת הטיפול. אין סכנה לפגיעה מתמשכת בעקבות דלקת עיניים.
טיפול ומניעה: חשוב לשמור על היגיינה ולהימנע ממגע עם ילד חולה. הטיפול הוא מקומי וכולל טיפות עיניים ו/או משחה.
מתי פונים לטיפול רפואי: יש לפנות לטיפול רפואי מיד עם החשד לדלקת עיניים.

ילד עם משאף (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
ילד מוגדר אסתמתי רק מגיל חמש | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

9. בעיות נשימה ואסתמה

זיהוי: ילד עם התקף קוצר נשימה הנושם נשימות מהירות ושטחיות, מתעייף בקלות ואינו מתנהג כרגיל. במקרים הקלים של בעיות נשימה, הילד מתחיל להשתעל אחרי כל מאמץ קל או סובל משיעול עם ליחה בבוקר ובמשך היום מרגיש טוב יותר. במקרים הקשים יותר, הילד ממש מתאמץ לנשום והנשימה שלו מצפצפת. התקפים כאלה עלולים לקרות מגיל לידה, אם כי בגיל זה הם אינם נקראים אסתמה. ילד מוגדר אסתמתי רק אחרי גיל חמש, וגם אז זה לא בהכרח לכל החיים.
סכנות: אסתמה ובעיות נשימה פוגעות באיכות החיים. התקף קשה עלול אף להסתיים במוות.
טיפול ומניעה: כדי למנוע בעיות נשימה אסור לעשן בקרבת הילדים, יש לאוורר את החדרים (במיוחד בחורף) ולהוציא מהחדרים שטיחים, וילונות ומצעים סינתטיים הצוברים אבק. מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת, מכיוון שכל מחלה ויראלית עלולה להחמיר את קשיי הנשימה. במקרה של בעיות נשימה אסור לתת סירופ נגד שיעול, העלול להחמיר את התופעה. הטיפול היעיל בדרך כלל הוא אינהלציה עם תרופות המרחיבות את הסימפונות. במקרים קשים ובאישור רופא בלבד אפשר לטפל בעזרת ונטולין, סטרואידים או טיפול תרופתי מונע במקרה של התקפים תכופים.
מתי פונים לטיפול רפואי: כשההתקף חוזר על עצמו מומלץ לפנות לרופא.

10. חבלות

זיהוי: אם ילד נפל יש לשים לב מאיזה גובה הוא נפל, על מה נפל ואיך. אם אזור המכה נפוח גם לאחר כמה דקות והילד מסרב להזיז את האיבר הפגוע, ייתכן שזהו שבר או סדק.
סכנות: אם הילד נופל על הראש, החבלה עלולה להיות חמורה ואף לגרום למוות.
טיפול ומניעה: אי אפשר למנוע לחלוטין פציעות וחבלות של ילדים, אבל חשוב לשים לב לכללי הבטיחות כדי לצמצם פגיעות. אם יש פצע מדמם, צריך לחטא אותו ולחבוש את המקום. במקרה של פצע עמוק כדאי לפנות לרופא.
מתי פונים לטיפול רפואי: אם הילד נפל על הראש, איבד הכרה, הקיא והוא מעורפל ולא יציב – יש לפנות מיד לרופא. אם התופעות האלה אינן מופיעות, מספיק לעקוב אחר מצבו. אם הילד נפצע ולא נרגע, כדאי לפנות לטיפול רפואי ולבדוק אם יש שבר או סדק.

הכתבה התפרסמה באתר ifeel. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן

לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?

>> 8 דברים שחשוב לדעת על שפעת